איכה 1:1-22
א*
א אֵיךְ יוֹשֶׁבֶת בָּדָד הָעִיר אֲשֶׁר הָמְתָה אָדָם!
אֵיךְ נִהְיְתָה כְּאַלְמָנָה זוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה מְרֻבַּת אֲנָשִׁים בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת!
אֵיךְ זוֹ שֶׁהָיְתָה שָׂרָה בַּמְּחוֹזוֹת נִשְׁלְחָה לַעֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה!
ב
2 בּוֹכָה הִיא בֶּכִי גָּדוֹל בַּלַּיְלָה, וְדִמְעוֹתֶיהָ מְכַסּוֹת אֶת לְחָיֶיהָ.
אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל מְאַהֲבֶיהָ.
כָּל רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָּהּ; הָיוּ לָהּ לְאוֹיְבִים.
ג
3 גָּלְתָה יְהוּדָה בְּסֵבֶל וּבְעַבְדוּת קָשָׁה.
עָלֶיהָ לָשֶׁבֶת בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת; הִיא אֵינָהּ מוֹצֵאת מָנוֹחַ.
כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בִּמְצוּקָתָהּ.
ד
4 הַדְּרָכִים אֶל צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, כִּי אִישׁ אֵינוֹ בָּא לַמּוֹעֵד.*
כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִים; כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים.
בְּתוּלוֹתֶיהָ* מִתְאַבְּלוֹת, וְהִיא נְתוּנָה בִּמְצוּקָה מָרָה.
ה
5 צוֹרְרֶיהָ הֵם כָּעֵת אֲדוֹנָהּ;* אוֹיְבֶיהָ שַׁאֲנַנִּים.
כִּי יְהֹוָה הֵבִיא עָלֶיהָ יָגוֹן בְּשֶׁל פְּשָׁעֶיהָ הָרַבִּים.
הָלְכוּ יְלָדֶיהָ בַּשֶּׁבִי לִפְנֵי הַצּוֹרֵר.
ו
6 עָזַב אֶת בַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ.
שָׂרֶיהָ הֵם כְּאַיָּלִים אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה,וְהֵם הוֹלְכִים תְּשׁוּשִׁים לִפְנֵי הָרוֹדֵף.
ז
7 בִּימֵי סִבְלָהּ וּבְעֵת הֱיוֹתָהּ חַסְרַת בַּיִת, זוֹכֶרֶת יְרוּשָׁלַיִםאֶת כָּל דִּבְרֵי הַחֶמְדָּה אֲשֶׁר הָיוּ לָהּ מִיְּמֵי קֶדֶם.
בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד הַצּוֹרֵר, כַּאֲשֶׁר לֹא הָיָה לָהּ עוֹזֵר,רָאוּהָ הַצּוֹרְרִים וְצָחֲקוּ* עַל מַפַּלְתָּהּ.
ח
8 חָטְאָה יְרוּשָׁלַיִם חֵטְא גָּדוֹל.
עַל כֵּן הָיְתָה הִיא לְדָבָר מְתֹעָב.
כָּל מְכַבְּדֶיהָ מִתְיַחֲסִים אֵלֶיהָ כָּעֵת כְּאֶל דָּבָר בָּזוּי, כִּי רָאוּ אֶת עֶרְוָתָהּ.
הִיא עַצְמָהּ נֶאֱנַחַת וּפוֹנָה לְאָחוֹר בְּבוּשָׁה.
ט
9 טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ.
לֹא חָשְׁבָה עַל עֲתִידָהּ.
מַפַּלְתָּהּ עוֹרְרָה פְּלִיאָה; אֵין לָהּ מְנַחֵם.
רְאֵה, יְהֹוָה, אֶת סִבְלִי, כִּי הָאוֹיֵב רוֹמֵם אֶת עַצְמוֹ.
י
10 הַצּוֹרֵר הִנִּיחַ יָדָיו עַל כָּל אוֹצְרוֹתֶיהָ.
כִּי רָאֲתָה אֻמּוֹת נִכְנָסוֹת אֶל מִקְדָּשָׁהּ,אֵלֶּה אֲשֶׁר צִוִּיתָ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ אֶל קְהָלְךָ.
כ
11 כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים; מְחַפְּשִׂים לֶחֶם.
הֵם נָתְנוּ אֶת חֶפְצֵי הָעֵרֶךְ שֶׁלָּהֶם בַּעֲבוּר אֹכֶל, רַק כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים.*
הַבֵּט, יְהֹוָה, וּרְאֵה שֶׁנִּהְיֵיתִי כְּאִשָּׁה חַסְרַת עֵרֶךְ.*
ל
12 הַאִם נֶחְשָׁב הַדָּבָר לִמְאוּמָה בְּעֵינֵיכֶם, כָּל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ?
הַבִּיטוּ וּרְאוּ!
הֲיֵשׁ מַכְאוֹב כַּמַּכְאוֹב אֲשֶׁר הוּמַט עָלַי,אֲשֶׁר גָּרַם לִי יְהֹוָה לִסְבֹּל בְּיוֹם כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר?
מ
13 מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי, וְהוּא מַכְנִיעַ כָּל אַחַת מֵהֶן.
פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי; אִלְּצַנִי לָשׁוּב לְאָחוֹר.
הוּא הָפַךְ אוֹתִי לְאִשָּׁה שׁוֹמֵמָה.
כָּל הַיּוֹם חוֹלָה אֲנִי.
נ
14 פְּשָׁעַי קְשׁוּרִים כְּעֹל, מְהֻדָּקִים בְּאֶמְצָעוּת יָדוֹ.
הֵם הוּשְׂמוּ עַל צַוָּארִי, וְכוֹחִי כָּשַׁל.
נָתַן אוֹתִי יְהֹוָה בְּיַד אֵלֶּה אֲשֶׁר אֵין בִּיכָלְתִּי לְהִתְנַגֵּד לָהֶם.
ס
15 יְהֹוָה הִשְׁלִיךְ הַצִּדָּה אֶת כָּל הַגִּבּוֹרִים שֶׁבְּקִרְבִּי.
הוּא קָרָא לְקָהָל נֶגְדִּי כְּדֵי לִמְחֹץ אֶת בַּחוּרַי.
דָּרַךְ יְהֹוָה בַּגַּת אֶת בְּתוּלַת בַּת יְהוּדָה.
ע
16 עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה; דְּמָעוֹת יוֹרְדוֹת מֵעֵינַי.
כִּי כָּל אֲשֶׁר יָכוֹל לְנַחֲמֵנִי וּלְשׁוֹבֵב אֶת נַפְשִׁי* רָחוֹק מִמֶּנִּי.
בָּנַי שׁוֹמֵמִים, כִּי נִצֵּחַ הָאוֹיֵב.
פ
17 פָּרְשָׂה צִיּוֹן אֶת יָדֶיהָ; אֵין לָהּ מְנַחֵם.
צִוָּה יְהֹוָה נֶגֶד יַעֲקֹב עַל כָּל צוֹרְרָיו מִסָּבִיב.
יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה לָהֶם לְדָבָר מְתֹעָב.
צ
18 צַדִּיק הוּא יְהֹוָה, כִּי בְּמִצְווֹתָיו מָרַדְתִּי.*
הַקְשִׁיבוּ נָא, כָּל הָעַמִּים, וּרְאוּ אֶת מַכְאוֹבִי.
בְּתוּלוֹתַי* וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַּשֶּׁבִי.
ק
19 קָרָאתִי לִמְאַהֲבַי, אַךְ הֵם בָּגְדוּ בִּי.
כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי גָּוְעוּ בָּעִיר,בְּעוֹדָם מְחַפְּשִׂים אֹכֶל כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים.*
ר
20 רְאֵה, יְהֹוָה, כִּי מְצוּקָתִי רַבָּה.
מֵעַי הוֹמִים.*
לִבִּי נֶהְפַּךְ בְּקִרְבִּי, כִּי הָיִיתִי מַרְדָנִית עַד מְאוֹד.
בַּחוּץ מְשַׁכֶּלֶת הַחֶרֶב; וּבְתוֹךְ הַבַּיִת כְּמָוֶת.
ש
21 שָׁמְעוּ אֲנָשִׁים אֶת אַנְחָתִי; אֵין לִי מְנַחֵם.
כָּל אוֹיְבַי שָׁמְעוּ עַל אֲסוֹנִי.
הֵם שְׂמֵחִים, כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ זֹאת.
אַךְ אַתָּה תָּבִיא אֶת הַיּוֹם אֲשֶׁר עָלָיו הִכְרַזְתָּ, שֶׁבּוֹ יִהְיוּ הֵם כָּמוֹנִי.
ת
22 תָּבוֹא נָא כָּל רָעָתָם לְפָנֶיךָ, וּנְהַג בָּהֶם בְּיָד קָשָׁה,כְּפִי שֶׁנָּהַגְתָּ בִּי בְּיָד קָשָׁה בְּשֶׁל כָּל פְּשָׁעַי.
כִּי רַבּוֹת אַנְחוֹתַי, וְלִבִּי חוֹלֶה.
הערות שוליים
^ פרקים א׳ עד ד׳ הם קינות שנכתבו כאקרוסטיכון, לפי סדר אלפביתי.
^ או ”לחג”.
^ או ”בחורותיה”.
^ נה״מ, ”ראש”.
^ או ”שמחו לאידה”.
^ האנשה המתייחסת לירושלים.
^ או ”כדי להשיב נפש”.
^ או ”לרענן אותי”.
^ או ”בחורותיי”.
^ נה״מ, ”כי פיהו מריתי”.
^ או ”כדי להשיב את נפשם”.
^ או ”אני סוער בתוכי”.
