איכה 2:1-22
א
ב אֵיךְ כִּסָּה יְהֹוָה אֶת בַּת צִיּוֹן בַּעֲנַן כַּעֲסוֹ!
הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ אֶת תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל.
לֹא זָכַר אֶת הֲדוֹם רַגְלָיו בְּיוֹם כַּעֲסוֹ.
ב
2 בָּלַע יְהֹוָה לְלֹא חֶמְלָה אֶת כָּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב.
הָרַס בְּזַעֲמוֹ אֶת מִבְצְרֵי בַּת יְהוּדָה.
הוֹרִיד אַרְצָה וְחִלֵּל אֶת הַמַּמְלָכָה וְאֶת שָׂרֶיהָ.
ג
3 גָּדַע בַּחֲמַת זַעֲמוֹ אֶת כָּל כּוֹחַ* יִשְׂרָאֵל.
הֵשִׁיב לְאָחוֹר אֶת יַד יְמִינוֹ בִּקְרֹב הָאוֹיֵב,וּבָעַר בְּיַעֲקֹב כְּאֵשׁ לֶהָבָה אֲשֶׁר אָכְלָה הַכֹּל סָבִיב.
ד
4 דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב; יַד יְמִינוֹ נִצֶּבֶת כְּצוֹרֵר;הוּא הוֹסִיף לַהֲרֹג אֶת כָּל מַחְמַדֵּי הָעַיִן.*
בְּאֹהֶל בַּת צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ אֶת חֲמָתוֹ.
ה
5 הָיָה יְהֹוָה כְּאוֹיֵב;בָּלַע אֶת יִשְׂרָאֵל.
בָּלַע אֶת כָּל מִגְדָּלֶיהָ;הִשְׁמִיד אֶת כָּל מִבְצָרֶיהָ.
וְהוּא מַרְבֶּה בְּבַת יְהוּדָה אֵבֶל וְקִינָה.
ו
6 וְהוּא הוֹרֵס אֶת סֻכָּתוֹ, כְּבִקְתָּה בַּגַּן.
הוּא שָׂם קֵץ לְמוֹעֲדוֹ.*
הִשְׁכִּיחַ יְהֹוָה מוֹעֵד וְשַׁבָּת בְּצִיּוֹן,וּבְזַעֲמוֹ הָעַז מוֹאֵס הוּא בְּמֶלֶךְ וּבְכֹהֵן.
ז
7 דָּחָה יְהֹוָה אֶת מִזְבְּחוֹ;בָּז לְמִקְדָּשׁוֹ.
הִסְגִּיר בְּיַד הָאוֹיֵב אֶת חוֹמוֹת מִגְדָּלֶיהָ הַמְּבֻצָּרִים.
הֵם נָשְׂאוּ קוֹלָם בְּבֵית יְהֹוָה, כִּבְיוֹם מוֹעֵד.*
ח
8 הֶחְלִיט יְהֹוָה לְהַשְׁחִית אֶת חוֹמַת בַּת צִיּוֹן.
הוּא מָתַח אֶת קַו הַמִּדָּה.
הוּא לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ מִלְּהַשְׁמִיד.*
וְהוּא גּוֹרֵם לַסּוֹלְלָה וְלַחוֹמָה לְהִתְאַבֵּל.
הֵן הֻחְלְשׁוּ יַחְדָּו.
ט
9 טָבְעוּ שְׁעָרֶיהָ בָּאָרֶץ.
הוּא הִשְׁמִיד וְשָׁבַר אֶת בְּרִיחֶיהָ.
מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת.
אֵין תּוֹרָה;* אֲפִלּוּ נְבִיאֶיהָ אֵינָם מוֹצְאִים חָזוֹן מִיְּהֹוָה.
י
10 יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ בִּדְמָמָה זִקְנֵי בַּת צִיּוֹן.
הֵם מַשְׁלִיכִים עָפָר עַל רֹאשָׁם וְלוֹבְשִׁים שַׂק.
בְּתוּלוֹת יְרוּשָׁלַיִם הִרְכִּינוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן.
כ
11 עָיְפוּ עֵינַי מֵרֹב דְּמָעוֹת.
הוֹמִים מֵעַי.*
נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי, בִּגְלַל שֶׁבֶר* בַּת* עַמִּי,בִּגְלַל הַיְּלָדִים וְהָעוֹלָלִים הַמִּתְעַלְּפִים בְּכִכְּרוֹת הַקִּרְיָה.
ל
12 הֵם שׁוֹאֲלִים אֶת אִמּוֹתֵיהֶם, ”הֵיכָן הַדָּגָן וְהַיַּיִן?”
בְּעוֹדָם מִתְעַלְּפִים כְּפָצוּעַ בְּכִכְּרוֹת הָעִיר,בְּעוֹד חַיֵּיהֶם* נְמוֹגִים בְּחֵיק אִמּוֹתֵיהֶם.
מ
13 מָה אוּכַל לְהַצִּיג בְּפָנַיִךְ כְּעֵדוּת,אוֹ לְמָה אוּכַל לְדַמּוֹתֵךְ, בַּת יְרוּשָׁלַיִם?
לְמָה אוּכַל לְהַשְׁווֹתֵךְ, כְּדֵי לְנַחֲמֵךְ, בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן?
כִּי גָּדוֹל שִׁבְרֵךְ* כַּיָּם. מִי יָכוֹל לְרַפְּאֵךְ?
נ
14 נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ חֲזוֹנוֹת שָׁוְא רֵיקִים,וְלֹא חָשְׂפוּ אֶת עֲווֹנֵךְ כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת שִׁבְיֵךְ,אֶלָּא חָזוּ לָךְ הַכְרָזוֹת שָׁוְא מַתְעוֹת.
ס
15 כָּל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ מוֹחֲאִים לְעֶבְרֵךְ כַּפַּיִם בְּבוּז.
הֵם שׁוֹרְקִים בְּתַדְהֵמָה וּמְנִידִים רֹאשָׁם אֶל בַּת יְרוּשָׁלַיִם בְּאָמְרָם:
”הַאִם זֹאת הָעִיר אֲשֶׁר עָלֶיהָ אָמְרוּ, ’כְּלִילַת יֹפִי, מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ’?”
פ
16 פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם כָּל אוֹיְבַיִךְ.
הֵם שׁוֹרְקִים וְחוֹרְקִים שִׁנַּיִם וְאוֹמְרִים: ”בָּלַעְנוּ אוֹתָהּ.
זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר קִוִּינוּ לוֹ! הוּא בָּא, וְרָאִינוּ אוֹתוֹ!”
ע
17 עָשָׂה יְהֹוָה אֶת אֲשֶׁר הֶחְלִיט; בִּצֵּעַ אֶת אִמְרָתוֹ,אֶת אֲשֶׁר צִוָּה מִיְּמֵי קֶדֶם.
הָרַס לְלֹא חֶמְלָה.
הֵנִיחַ לָאוֹיֵב לִשְׂמֹחַ בְּמַפַּלְתֵּךְ; רוֹמֵם אֶת כּוֹחַ* צוֹרְרַיִךְ.
צ
18 צוֹעֵק לִבָּם אֶל יְהֹוָה, חוֹמַת בַּת צִיּוֹן.
הוֹרִידִי דְּמָעוֹת כְּנַחַל יוֹמָם וָלַיְלָה.
אַל תִּתְּנִי לְעַצְמֵךְ הֲפוּגָה, אַל תִּתְּנִי לְעֵינֵךְ* מְנוּחָה.
ק
19 קוּמִי! צַעֲקִי בַּלַּיְלָה, בְּרֵאשִׁית הָאַשְׁמוֹרוֹת.
שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ לְנֹכַח פְּנֵי יְהֹוָה.
שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ עַל חַיֵּי* עוֹלָלַיִךְ,הַמִּתְעַלְּפִים מֵרָעָב בְּכָל פִּנַּת רְחוֹב.*
ר
20 רְאֵה, יְהֹוָה, וְהַבֵּט עַל זֶה אֲשֶׁר נָהַגְתָּ בּוֹ כֹּה קָשׁוֹת.
הַאִם נָשִׁים צְרִיכוֹת לֶאֱכֹל אֶת צֶאֱצָאֵיהֶן,* אֶת עוֹלְלֵיהֶן הַבְּרִיאִים,אוֹ הַאִם כֹּהֲנִים וּנְבִיאִים צְרִיכִים לְהֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ יְהֹוָה?
ש
21 נַעַר וְזָקֵן שׁוֹכְבִים מֵתִים עַל הָאָרֶץ בָּרְחוֹבוֹת.
בְּתוּלוֹתַי* וּבַחוּרַי נָפְלוּ בַּחֶרֶב.
הָרַגְתָּ בְּיוֹם כַּעַסְךָ; טָבַחְתָּ לְלֹא חֶמְלָה.
ת
22 כְּמוֹ לְיוֹם מוֹעֵד,* אַתָּה קוֹרֵא לְאֵימוֹת מִכָּל עֵבֶר.
בְּיוֹם זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה, אִישׁ לֹא נִמְלַט וְלֹא שָׂרַד;אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר יָלַדְתִּי* וְגִדַּלְתִּי הִשְׁמִיד אוֹיְבִי.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”כל קרן”.
^ או ”אלה אשר נעים להביט בהם”.
^ או ”השמיד את חגו”.
^ או ”כביום חג”.
^ נה״מ, ”מִבַּלֵּעַ”, מלבלוע.
^ או ”הדרכה”.
^ או ”אני סוער בתוכי”.
^ או ”קריסת; התמוטטות”.
^ האנשה מליצית, אולי לשם ביטוי רחמים או הזדהות.
^ או ”נפשם”.
^ או ”קריסתך; התמוטטותך”.
^ נה״מ, ”קרן”.
^ נה״מ, ”בת עינך”.
^ נה״מ, ”בראש כל חוצות”.
^ או ”נפש”.
^ או ”פריין”.
^ או ”בחורותיי”.
^ או ”ליום חג”.
^ או ”ילדתי בריאים”.
