איכה 4:1-22
א
ד אֵיךְ הוּעַם הַזָּהָב הַבּוֹהֵק, הַזָּהָב הַמְּשֻׁבָּח!
אֵיךְ מְפֻזָּרוֹת לָהֶן אַבְנֵי הַקֹּדֶשׁ בְּכָל פִּנַּת רְחוֹב!*
ב
2 בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים, אֲשֶׁר נִשְׁקְלוּ בְּזָהָב צָרוּף,*אֵיךְ נֶחְשְׁבוּ הֵם לְכַדֵּי חֶרֶס,מַעֲשֵׂה יְדֵי קַדָּר!
ג
3 אֲפִלּוּ נְקֵבוֹת הַתַּנִּים חוֹלְצוֹת שָׁד לְהֵינִיק אֶת גּוּרֵיהֶן,אַךְ בַּת עַמִּי נִהְיְתָה אַכְזָרִית, כִּיעֵנִים בַּמִּדְבָּר.
ד
4 דָּבְקָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַיּוֹנֵק אֶל חִכּוֹ מִצָּמָא.
עוֹלָלִים מִתְחַנְּנִים לְלֶחֶם, אַךְ אִישׁ אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם.
ה
5 אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ אוֹכְלִים מַעֲדַנִּים שׁוֹכְבִים מֻרְעָבִים* בַּחוּצוֹת.
אֵלֶּה אֲשֶׁר גָּדְלוּ בִּלְבוּשׁ שָׁנִי* חִבְּקוּ עֲרֵמוֹת אֵפֶר.
ו
6 עָנְשָׁהּ שֶׁל* בַּת עַמִּי גָּדוֹל מֵהָעֹנֶשׁ עַל חֵטְא סְדוֹם,אֲשֶׁר הֻחְרְבָה בְּרֶגַע, וְלֹא הוּשְׁטָה לָהּ יָד לְעֶזְרָה.
ז
7 זַכִּים הָיוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג, לְבָנִים מֵחָלָב.
אֲדֻמִּים הָיוּ הֵם מֵאַלְמֻגִּים; הָיוּ כְּאַבְנֵי סַפִּיר מְלֻטָּשׁוֹת.
ח
8 חָשַׁךְ מַרְאָם מִפִּיחַ;*לֹא נִתָּן לְזַהוֹתָם בַּחוּצוֹת.
הִצְטַמֵּק עוֹרָם עַל עַצְמוֹתֵיהֶם; נִהְיָה כְּעֵץ יָבֵשׁ.
ט
9 טוֹבִים חַלְלֵי הַחֶרֶב מֵחַלְלֵי הָרָעָב,הַהוֹלְכִים וּמִתְכַּלִּים, הַמְּדֻקָּרִים בְּשֶׁל מַחְסוֹר בִּתְנוּבוֹת הַשָּׂדֶה.
י
10 יְדֵי נָשִׁים רַחְמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ אֶת יַלְדֵיהֶן.
הָיוּ הֵם לִמְזוֹן אֶבְלָן בְּשֶׁבֶר* בַּת עַמִּי.
כ
11 בִּטֵּא יְהֹוָה אֶת חֲמָתוֹ;שָׁפַךְ אֶת כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר.
וְהוּא מַצִּית בְּצִיּוֹן אֵשׁ הָאוֹכֶלֶת אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ.
ל
12 לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי הָאָרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל*שֶׁיִּכָּנֵס הַצּוֹרֵר וְהָאוֹיֵב בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם.
מ
13 הָיָה זֶה בְּשֶׁל חֲטָאֵי נְבִיאֶיהָ, עֲווֹנוֹת כֹּהֲנֶיהָ,אֲשֶׁר שָׁפְכוּ בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים.
נ
14 הֵם שׁוֹטְטוּ כְּעִוְּרִים בַּחוּצוֹת.
הֵם מְגֹאָלִים בְּדָם,כָּךְ שֶׁאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לָגַעַת בְּבִגְדֵיהֶם.
ס
15 ”סוּרוּ! טָמֵא!” קוֹרְאִים אֲלֵיהֶם. ”סוּרוּ! סוּרוּ! אַל תִּגְּעוּ בָּנוּ!”
כִּי הֵם נַעֲשׂוּ חַסְרֵי בַּיִת וְהֵם מְשׁוֹטְטִים לָהֶם.
אֲנָשִׁים אָמְרוּ בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת: ”הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהִשָּׁאֵר כָּאן אִתָּנוּ.*
פ
16 פְּנֵי יְהֹוָה פִּזְּרוּ אוֹתָם;הוּא לֹא יוֹסִיף לְהַבִּיט בָּהֶם בְּאַהֲדָה.
אֲנָשִׁים לֹא יְגַלּוּ כָּבוֹד כְּלַפֵּי הַכֹּהֲנִים וְלֹא יַחְמְלוּ עַל הַזְּקֵנִים”.
ע
17 אֲפִלּוּ כָּעֵת עָיְפוּ עֵינֵינוּ מֵרֹב חִפּוּשׂ לַשָּׁוְא אַחַר עֶזְרָה.
צָפִינוּ וְצִפִּינוּ לְעֶזְרָה מֵאֻמָּה אֲשֶׁר לֹא יָכְלָה לְהוֹשִׁיעֵנוּ.
צ
18 צָדוּ אֶת צְעָדֵינוּ וְלֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְהַלֵּךְ בְּכִכְּרוֹת עִירֵנוּ.
קָרַב קִצֵּנוּ; מָלְאוּ יָמֵינוּ, כִּי בָּא קִצֵּנוּ.
ק
19 מְהִירִים הָיוּ רוֹדְפֵינוּ מִן הָעֵיטִים בַּשָּׁמַיִם.
עַל הֶהָרִים דָּלְקוּ אַחֲרֵינוּ; בַּמִּדְבָּר אָרְבוּ לָנוּ.
ר
20 רוּחַ אַפֵּינוּ,* מְשִׁיחַ יְהֹוָה, נִלְכַּד בְּבוֹרָם הַגָּדוֹל,אֲשֶׁר עָלָיו אָמַרְנוּ: ”בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת”.
ש
21 שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי, בַּת אֱדוֹם, הַיּוֹשֶׁבֶת לָךְ בְּאֶרֶץ עוּץ.
אַךְ גַּם אֵלַיִךְ תֻּעֲבַר הַכּוֹס, וְתִשְׁתַּכְּרִי וּתְגַלִּי אֶת עֶרְוָתֵךְ.
ת
22 תַּם הָעֹנֶשׁ עַל עֲווֹנֵךְ, בַּת צִיּוֹן.
הוּא לֹא יוֹסִיף עוֹד לְהַגְלוֹתֵךְ.
אַךְ הוּא יִזְכֹּר אֶת עֲווֹנֵךְ, בַּת אֱדוֹם.
הוּא יְגַלֶּה אֶת חֲטָאַיִךְ.
