אסתר 5:1-14
ה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָבְשָׁה אֶסְתֵּר אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתָהּ וְעָמְדָה בֶּחָצֵר הַפְּנִימִית שֶׁל בֵּית* הַמֶּלֶךְ, מוּל בֵּית הַמֶּלֶךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ יָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ בְּבֵית הַמַּלְכוּת מוּל פֶּתַח הַבַּיִת.
2 כִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר, נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו, וְהַמֶּלֶךְ הוֹשִׁיט לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ. וְאֶסְתֵּר הִתְקָרְבָה וְנָגְעָה בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט.
3 שָׁאַל אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ: ”מָה קָרָה, אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה? מָה בַּקָּשָׁתֵךְ? אֲפִלּוּ עַד חֲצִי מַלְכוּתִי יִנָּתֵן לָךְ!”
4 הֵשִׁיבָה אֶסְתֵּר: ”אִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, יָבוֹא הַיּוֹם הַמֶּלֶךְ יַחַד עִם הָמָן לַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר הֵכַנְתִּי עֲבוּרוֹ”.
5 לְפִיכָךְ הַמֶּלֶךְ אָמַר לַאֲנָשָׁיו: ”אִמְרוּ לְהָמָן לָבוֹא מַהֵר, כְּבַקָּשַׁת אֶסְתֵּר”. וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן הָלְכוּ לַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר הֵכִינָה אֶסְתֵּר.
6 בְּמַהֲלַךְ מִשְׁתֵּה הַיַּיִן אָמַר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר: ”מָה מִשְׁאַלְתֵּךְ? הִיא תִּנָּתֵן לָךְ! וּמָה בַּקָּשָׁתֵךְ? אֲפִלּוּ עַד חֲצִי מַלְכוּתִי הִיא תֵּעָשֶׂה!”
7 הֵשִׁיבָה אֶסְתֵּר: ”מִשְׁאַלְתִּי וּבַקָּשָׁתִי,
8 אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ לְהַעֲנִיק אֶת מִשְׁאַלְתִּי וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי, יָבוֹאוּ הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אָכִין עֲבוּרָם מָחָר; וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ”.
9 בַּיּוֹם הַהוּא יָצָא הָמָן שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאָה הָמָן אֶת מָרְדְּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהִבְחִין שֶׁהוּא אֵינוֹ קָם וְרוֹעֵד בְּנוֹכְחוּתוֹ, הִתְמַלֵּא הָמָן חֵמָה עַל מָרְדְּכַי.
10 אוּלָם הָמָן הִתְאַפֵּק וְהָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ. וְהוּא שָׁלַח לִקְרֹא לִידִידָיו וּלְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ.
11 הָמָן הִתְרַבְרֵב בְּעָשְׁרוֹ הַמְּפֹאָר, בְּבָנָיו הָרַבִּים וְעַל כָּךְ שֶׁהַמֶּלֶךְ קִדֵּם אוֹתוֹ וְרוֹמֵם אוֹתוֹ מֵעַל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.
12 הוֹסִיף הָמָן וְאָמַר: ”יָתֵר עַל כֵּן, אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה לֹא הִזְמִינָה אִישׁ מִלְּבַדִּי לְהִתְלַוּוֹת לַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר הֵכִינָה. וְגַם לְמָחָר אֲנִי מֻזְמָן לִהְיוֹת אִתָּהּ וְעִם הַמֶּלֶךְ.
13 אַךְ כָּל זֹאת אֵינוֹ מְסַפֵּק אוֹתִי כָּל עוֹד אֲנִי רוֹאֶה אֶת מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ”.
14 לָכֵן זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל יְדִידָיו אָמְרוּ לוֹ: ”דְּאַג שֶׁיֻּצַּב עַמּוּד עֵץ בְּגֹבַהּ חֲמִשִּׁים אַמָּה.* וּבַבֹּקֶר בַּקֵּשׁ מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁיִּתְלוּ עָלָיו אֶת מָרְדְּכַי. אַחֲרֵי כֵן לֵךְ עִם הַמֶּלֶךְ לֵהָנוֹת מִן הַמִּשְׁתֶּה”. הַצָּעָה זוֹ הָיְתָה טוֹבָה בְּעֵינֵי הָמָן, וְהוּא דָּאַג שֶׁיֻּצַּב עַמּוּד הָעֵץ.
