במדבר 10‏:1‏-36

  • חצוצרות הכסף ‏(‏1–10‏)‏

  • יציאה מסיני ‏(‏11–13‏)‏

  • סדר הצעידה ‏(‏14–28‏)‏

  • הבקשה מחובב להוביל את בני ישראל ‏(‏29–34‏)‏

  • תפילת משה בעת פירוק המחנה ‏(‏35,‏ 36‏)‏

י  וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה:‏  ‏”‏עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף;‏ עֲשֵׂה אוֹתָן בַּעֲבוֹדַת פַּטִּישׁ,‏ וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְהַקְהִיל אֶת הָעֵדָה וּכְדֵי לְפָרֵק אֶת הַמַּחֲנוֹת.‏  כַּאֲשֶׁר יִתְקְעוּ בִּשְׁתֵּיהֶן,‏ תִּקָּהֵל אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.‏  אִם יִתְקְעוּ רַק בְּאַחַת,‏ יִקָּהֲלוּ אֵלֶיךָ רַק הַנְּשִׂיאִים,‏ רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.‏  ‏”‏כַּאֲשֶׁר תִּתְקְעוּ תְּרוּעָה מְקֻטַּעַת,‏ מַחֲנוֹת הַחוֹנִים לְכִוּוּן מִזְרָח יִסְּעוּ.‏  כַּאֲשֶׁר תִּתְקְעוּ שֵׁנִית תְּרוּעָה מְקֻטַּעַת,‏ מַחֲנוֹת הַחוֹנִים לְכִוּוּן דָּרוֹם יִסְּעוּ.‏ כָּךְ יִתְקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת בְּכָל עֵת שֶׁאֶחָד מֵהֶם יִסַּע.‏  ‏”‏וְכַאֲשֶׁר תַּקְהִילוּ אֶת הַקָּהָל,‏ תִּתְקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת,‏ אַךְ לֹא תְּרוּעוֹת מְקֻטָּעוֹת.‏  בְּנֵי אַהֲרֹן,‏ הַכֹּהֲנִים,‏ יִתְקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת,‏ וְהֵן יִהְיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם.‏  ‏”‏אִם תֵּצְאוּ לְמִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם נֶגֶד אוֹיֵב הַתּוֹקֵף אֶתְכֶם,‏ הַשְׁמִיעוּ תְּרוּעַת מִלְחָמָה בַּחֲצוֹצְרוֹת,‏ וְתִזָּכְרוּ עַל־יְדֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְתִנָּצְלוּ מֵאוֹיְבֵיכֶם.‏ 10  ‏”‏וּבִימֵי שִׂמְחַתְכֶם — בְּמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם — תִּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל עוֹלוֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם;‏ הֵן יִהְיוּ לָכֶם לְתִזְכֹּרֶת לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם.‏ אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם”‏.‏ 11  וּבַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה,‏ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי,‏ בְּעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ,‏ עָלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדוּת.‏ 12  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ לָצֵאת מִמִּדְבַּר סִינַי לְפִי הַסֵּדֶר שֶׁנִּקְבַּע לִיצִיאָתָם,‏ וְהֶעָנָן שָׁכַן בְּמִדְבַּר פָּארָן.‏ 13  זוֹ הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ יָצְאוּ לְפִי מִצְוַת יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה.‏ 14  וְהַיְּחִידָה בַּת שְׁלֹשֶׁת הַשְּׁבָטִים שֶׁל מַחֲנֵה בְּנֵי יְהוּדָה יָצְאָה רִאשׁוֹנָה לְפִי פְּלֻגּוֹתֵיהֶם,‏* וְעַל צְבָאוֹ הָיָה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.‏ 15  עַל צְבָא שֵׁבֶט בְּנֵי יִשָּׂשׂכָר הָיָה נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר.‏ 16  וְעַל צְבָא שֵׁבֶט בְּנֵי זְבוּלוּן הָיָה אֱלִיאָב בֶּן חֵלוֹן.‏ 17  כַּאֲשֶׁר פֹּרַק הַמִּשְׁכָּן נָסְעוּ בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי,‏ נוֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן.‏ 18  אַחֲרֵי כֵן יָצְאָה הַיְּחִידָה בַּת שְׁלֹשֶׁת הַשְּׁבָטִים שֶׁל מַחֲנֵה רְאוּבֵן לְפִי פְּלֻגּוֹתֵיהֶם,‏* וְעַל צְבָאוֹ הָיָה אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.‏ 19  עַל צְבָא שֵׁבֶט בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָיָה שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.‏ 20  וְעַל צְבָא שֵׁבֶט בְּנֵי גָּד הָיָה אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.‏ 21  וְאָז נָסְעוּ הַקְּהָתִים,‏ נוֹשְׂאֵי כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ.‏ אֶת הַמִּשְׁכָּן הָיוּ צְרִיכִים לְהָקִים עַד בּוֹאָם.‏ 22  אַחֲרֵי כֵן יָצְאָה הַיְּחִידָה בַּת שְׁלֹשֶׁת הַשְּׁבָטִים שֶׁל מַחֲנֵה בְּנֵי אֶפְרַיִם לְפִי פְּלֻגּוֹתֵיהֶם,‏* וְעַל צְבָאוֹ הָיָה אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד.‏ 23  עַל צְבָא שֵׁבֶט בְּנֵי מְנַשֶּׁה הָיָה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר.‏ 24  וְעַל צְבָא שֵׁבֶט בְּנֵי בִּנְיָמִין הָיָה אֲבִידָן בֶּן גִּדְעוֹנִי.‏ 25  לְאַחַר מִכֵּן יָצְאָה הַיְּחִידָה בַּת שְׁלֹשֶׁת הַשְּׁבָטִים שֶׁל מַחֲנֵה בְּנֵי דָּן לְפִי פְּלֻגּוֹתֵיהֶם,‏* כְּמִשְׁמָר מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת,‏ וְעַל צְבָאוֹ הָיָה אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי.‏ 26  עַל צְבָא שֵׁבֶט בְּנֵי אָשֵׁר הָיָה פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן.‏ 27  וְעַל צְבָא שֵׁבֶט בְּנֵי נַפְתָּלִי הָיָה אֲחִירַע בֶּן עֵינָן.‏ 28  זֶה הָיָה סֵדֶר יְצִיאַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּפְלֻגּוֹתֵיהֶם* כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.‏ 29  וּמֹשֶׁה אָמַר לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל* הַמִּדְיָנִי,‏ חוֹתֵן מֹשֶׁה:‏ ”‏אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָלָיו אָמַר יְהֹוָה,‏ ’‏אוֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם’‏.‏ אָנָּא בּוֹא אִתָּנוּ,‏ וְנֵיטִיב עִמְּךָ,‏ כִּי יְהֹוָה הִבְטִיחַ דְּבָרִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל”‏.‏ 30  אַךְ הוּא אָמַר לוֹ:‏ ”‏לֹא אֵלֵךְ.‏ אָשׁוּב אֶל אַרְצִי וְאֶל קְרוֹבַי”‏.‏ 31  אָמַר לוֹ:‏ ”‏אָנָּא,‏ אַל תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ,‏ כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיכָן עָלֵינוּ לַחְנוֹת בַּמִּדְבָּר,‏ וְתוּכַל לִהְיוֹת לָנוּ לְמַדְרִיךְ.‏* 32  וְאִם תָּבוֹא אִתָּנוּ,‏ כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ יְהֹוָה,‏ נַעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ עִמְּךָ”‏.‏ 33  וְהֵם הֵחֵלּוּ לִצְעֹד מֵהַר יְהֹוָה מֶרְחַק הֲלִיכָה שֶׁל שְׁלוֹשָׁה יָמִים,‏ וַאֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה נָסַע לִפְנֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהֲלִיכָה כְּדֵי לָתוּר לָהֶם אַחַר מְקוֹם מְנוּחָה.‏ 34  וַעֲנַן יְהֹוָה הָיָה עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה.‏ 35  בְּכָל עֵת שֶׁהֻעֲבַר הָאָרוֹן אָמַר מֹשֶׁה:‏ ”‏קוּם,‏ יְהֹוָה,‏ וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ,‏ וְיָנוּסוּ שׂוֹנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ”‏.‏ 36  וְכַאֲשֶׁר נָח הָאָרוֹן,‏ אָמַר:‏ ”‏שׁוּבָה,‏ יְהֹוָה,‏ אֶל רִבְבוֹת* אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל”‏.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏לצבאותם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לצבאותם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לצבאותם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לצבאותם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לצבאותם”‏.‏
כלומר,‏ יתרו.‏
או ”‏לעיניים”‏.‏
או ”‏אין־ספור;‏ המוני”‏.‏