במדבר 12‏:1‏-16

  • מרים ואהרון מדברים נגד משה ‏(‏1–3‏)‏

    • משה עניו יותר מכל אדם ‏(‏3‏)‏

  • יהוה מגן על משה ‏(‏4–8‏)‏

  • מרים מוכה בצרעת ‏(‏9–16‏)‏

יב  וּמִרְיָם וְאַהֲרֹן הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר נֶגֶד מֹשֶׁה בְּשֶׁל הָאִשָּׁה הַכּוּשִׁית אֲשֶׁר לָקַח,‏ כִּי אִשָּׁה כּוּשִׁית לָקַח.‏  הֵם אָמְרוּ:‏ ”‏הַאִם רַק דֶּרֶךְ מֹשֶׁה דִּבֵּר יְהֹוָה?‏ הַאִם לֹא גַּם דַּרְכֵּנוּ דִּבֵּר?‏”‏ וִיהֹוָה הִקְשִׁיב.‏  וְהָאִישׁ מֹשֶׁה הָיָה עָנָו* מְאוֹד,‏ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.‏  וִיהֹוָה אָמַר פִּתְאוֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם:‏ ”‏צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד”‏.‏ וּשְׁלָשְׁתָּם יָצְאוּ.‏  וִיהֹוָה יָרַד בְּעַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד בְּפֶתַח הָאֹהֶל וְקָרָא לְאַהֲרֹן וּלְמִרְיָם.‏ וּשְׁנֵיהֶם נִגְּשׁוּ קָדִימָה.‏  וְהוּא אָמַר:‏ ”‏שִׁמְעוּ נָא אֶת דְּבָרַי.‏ אִם יִהְיֶה בְּקִרְבְּכֶם נְבִיא יְהֹוָה,‏ בְּמַרְאֶה* אִוָּדַע אֵלָיו,‏ וּבַחֲלוֹם אֲדַבֵּר אֵלָיו.‏  לֹא כָּךְ הוּא בַּאֲשֶׁר לְעַבְדִּי מֹשֶׁה!‏ עַל כָּל בֵּיתִי מֻפְקָד הוּא.‏*  פָּנִים אֶל פָּנִים* אֲנִי מְדַבֵּר אֵלָיו,‏ בְּגָלוּי וְלֹא בְּחִידוֹת;‏ וְאֶת מַרְאֵה יְהֹוָה הוּא רוֹאֶה.‏ מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר נֶגֶד עַבְדִּי,‏ נֶגֶד מֹשֶׁה?‏”‏  וְכַעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה בָּעַר נֶגְדָּם,‏ וְהוּא עָזַב אוֹתָם.‏ 10  הֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל,‏ וְהִנֵּה מִרְיָם הֻכְּתָה בְּצָרַעַת לְבָנָה כַּשֶּׁלֶג.‏ וְאַהֲרֹן פָּנָה אֶל מִרְיָם וְרָאָה שֶׁהֻכְּתָה בְּצָרַעַת.‏ 11  מִיָּד אָמַר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏אָנָּא,‏ אֲדוֹנִי!‏ אַל נָא תִּזְקֹף לְחוֹבָתֵנוּ אֶת הַחֵטְא הַזֶּה!‏ נָהַגְנוּ בְּטִפְּשׁוּת בַּעֲשׂוֹתֵנוּ זֹאת.‏ 12  אָנָּא,‏ אַל תָּנִיחַ לָהּ לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ נֶאֱכַל חֲצִי בְּשָׂרוֹ!‏”‏ 13  וּמֹשֶׁה הֵחֵל לִצְעֹק אֶל יְהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏אֱלֹהִים,‏ רַפֵּא נָא אוֹתָהּ!‏ אָנָּא מִמְּךָ!‏”‏ 14  הֵשִׁיב יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏אִלּוּ יָרַק אָבִיהָ בְּפָנֶיהָ,‏ הַאִם לֹא הָיְתָה מֻשְׁפֶּלֶת שִׁבְעָה יָמִים?‏ תּוּשַׂם הִיא בְּהֶסְגֵּר שִׁבְעָה יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה,‏ וְאַחֲרֵי כֵן אֶפְשָׁר יִהְיֶה לַהֲשִׁיבָהּ”‏.‏ 15  וּמִרְיָם הוּשְׂמָה בְּהֶסְגֵּר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעָה יָמִים,‏ וְהָעָם לֹא פֵּרֵק אֶת הַמַּחֲנֶה עַד אֲשֶׁר הוּשְׁבָה מִרְיָם.‏ 16  לְאַחַר מִכֵּן עָזַב הָעָם אֶת חֲצֵרוֹת,‏ וְהֵם הֵחֵלּוּ לַחְנוֹת בְּמִדְבַּר פָּארָן.‏

הערות שוליים

או ”‏שפל רוח”‏.‏
או ”‏בחזון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בכל ביתי נאמן הוא”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏פה אל פה”‏.‏