במדבר 19:1-22
-
הפרה האדומה ומי הטיהור (1–22)
יט וִיהֹוָה דִּבֵּר שׁוּב אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאָמַר:
2 ”זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה, ’אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחַת אֵלֶיךָ פָּרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה* אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם וַאֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל.
3 תְּנוּ אוֹתָהּ לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְהוּא יוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְהִיא תִּשָּׁחֵט לְפָנָיו.
4 וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יִקַּח מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְיַזֶּה אֶת דָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים הַיְשֵׁר אֶל מוּל אֹהֶל מוֹעֵד.
5 וְהַפָּרָה תִּשָּׂרֵף לְנֶגֶד עֵינָיו. עוֹרָהּ וּבְשָׂרָהּ וְדָמָהּ יַחַד עִם צוֹאָתָהּ יִשָּׂרְפוּ.
6 וְהַכֹּהֵן יִקַּח עֵץ אֶרֶז, אֵזוֹב וְחוּטֵי שָׁנִי וְיַשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ שֶׁבָּהּ נִשְׂרֶפֶת הַפָּרָה.
7 וְהַכֹּהֵן יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְיִרְחַץ אֶת עַצְמוֹ* בְּמַיִם, וְאַחֲרֵי כֵן יוּכַל לְהִכָּנֵס אֶל הַמַּחֲנֶה; אַךְ הַכֹּהֵן יִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב.
8 ”’הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו בְּמַיִם וְיִרְחַץ אֶת עַצְמוֹ* בְּמַיִם וְיִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב.
9 ”’אִישׁ טָהוֹר יֶאֱסֹף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה וְיַנִּיחַ אוֹתוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר, וְהוּא יִהְיֶה לְמִשְׁמֶרֶת לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל לַהֲכָנַת מַיִם אֲשֶׁר יְשַׁמְּשׁוּ לְטִהוּר. קָרְבַּן חַטָּאת הוּא.
10 הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְיִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב.
”’הַדָּבָר יִהְיֶה חֻקַּת עוֹלָם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַזָּר הַמִּתְגּוֹרֵר בְּקִרְבָּם.
11 הַנּוֹגֵעַ בְּכָל מֵת* יִהְיֶה טָמֵא שִׁבְעָה יָמִים.
12 הוּא יִטַּהֵר בְּמַיִם* בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה טָהוֹר. אַךְ אִם לֹא יִטַּהֵר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִהְיֶה טָהוֹר.
13 כָּל הַנּוֹגֵעַ בִּגְוִיַּת כָּל אָדָם מֵת* וְאֵינוֹ נִטְהָר, אֶת מִשְׁכַּן יְהֹוָה טִמֵּא, וְאִישׁ* זֶה יִכָּרֵת מִיִּשְׂרָאֵל. מֵי הַטִּהוּר לֹא הֻזּוּ עָלָיו, וְלָכֵן הוּא מַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת טָמֵא. טֻמְאָתוֹ נִשְׁאֶרֶת בּוֹ.
14 ”’זֹאת הַתּוֹרָה הֶחָלָה כַּאֲשֶׁר אָדָם מֵת בָּאֹהֶל: כָּל הַנִּכְנָס אֶל הָאֹהֶל וְכָל מִי שֶׁכְּבָר הָיָה בָּאֹהֶל יִהְיֶה טָמֵא שִׁבְעָה יָמִים.
15 כָּל כְּלִי פָּתוּחַ אֲשֶׁר לֹא קָשׁוּר עָלָיו מִכְסֶה, טָמֵא הוּא.
16 כָּל מִי שֶׁיִּהְיֶה בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ וְיִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בִּגְוִיָּה אוֹ בְּעֶצֶם אָדָם אוֹ בְּקֶבֶר יִהְיֶה טָמֵא שִׁבְעָה יָמִים.
17 עֲלֵיהֶם לָקַחַת עֲבוּר הַטָּמֵא מֵאֵפֶר קָרְבַּן הַחַטָּאת שֶׁנִּשְׂרַף וְלִשְׁפֹּךְ עָלָיו* מַיִם חַיִּים בְּתוֹךְ כְּלִי.
18 וְאִישׁ טָהוֹר יִקַּח אֵזוֹב וְיִטְבֹּל אוֹתוֹ בַּמַּיִם וְיַזֶּה אוֹתָם עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הָאֲנָשִׁים* אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנּוֹגֵעַ בָּעֶצֶם אוֹ בֶּחָלָל אוֹ בַּגְּוִיָּה אוֹ בַּקֶּבֶר.
19 הַטָּהוֹר יַזֶּה אוֹתָם עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וִיטַהֵר אוֹתוֹ מֵחֵטְא בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְהוּא יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְיִרְחַץ בְּמַיִם וְיִהְיֶה טָהוֹר בָּעֶרֶב.
20 ”’אַךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה טָמֵא וְלֹא יִטַּהֵר, אִישׁ* זֶה יִכָּרֵת מִקֶּרֶב הַקָּהָל, כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא. מֵי הַטִּהוּר לֹא הֻזּוּ עָלָיו, וְעַל כֵּן טָמֵא הוּא.
21 ”’זֶה יִהְיֶה לָהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם: הָאִישׁ הַמַּזֶּה אֶת מֵי הַטִּהוּר יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו, וְהַנּוֹגֵעַ בְּמֵי הַטִּהוּר יִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב.
22 כָּל דָּבָר אֲשֶׁר הַטָּמֵא יִגַּע בּוֹ יִהְיֶה טָמֵא, וְהָאִישׁ* הַנּוֹגֵעַ בְּדָבָר זֶה יִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב’”.