במדבר 20‏:1‏-29

  • מרים מתה בקדש ‏(‏1‏)‏

  • משה מכה בסלע וחוטא ‏(‏2–13‏)‏

  • אדום מסרב לתת לישראל לעבור ‏(‏14–21‏)‏

  • מות אהרון ‏(‏22–29‏)‏

כ  בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן נִכְנְסוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר צִן,‏ וְהָעָם הֵחֵל לִשְׁכֹּן בְּקָדֵשׁ.‏ שָׁם מֵתָה מִרְיָם וְנִקְבְּרָה.‏  וְלֹא הָיוּ מַיִם לָעֵדָה,‏ וְהֵם נִקְהֲלוּ נֶגֶד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.‏  וְהָעָם רָבוּ עִם מֹשֶׁה וְאָמְרוּ:‏ ”‏לוּ רַק גָּוַעְנוּ כַּאֲשֶׁר גָּוְעוּ אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהֹוָה!‏  לָמָּה הֵבֵאתֶם אֶת קְהַל יְהֹוָה אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת כָּאן אֲנַחְנוּ וּמִקְנֵינוּ?‏  וְלָמָּה הֶעֱלֵיתֶם אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם לַהֲבִיאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרַע הַזֶּה?‏ אֵין זֶה מָקוֹם לְזֶרַע וּתְאֵנִים וּגְפָנִים וְרִמּוֹנִים,‏ וְאֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת”‏.‏  וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בָּאוּ מִלִּפְנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְנָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה,‏ וּכְבוֹד יְהֹוָה הֵחֵל לְהֵרָאוֹת אֲלֵיהֶם.‏  וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה:‏  ‏”‏קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה,‏ אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ,‏ וְדַבְּרוּ אֶל הַסֶּלַע* לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן אֶת מֵימָיו,‏ וְתוֹצִיא לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְתַשְׁקֶה אֶת הָעֵדָה וְאֶת מִקְנֵיהֶם”‏.‏  וּמֹשֶׁה לָקַח אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה,‏ כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו.‏ 10  וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִקְהִילוּ אֶת הַקָּהָל לִפְנֵי הַסֶּלַע,‏ וְהוּא אָמַר לָהֶם:‏ ”‏שִׁמְעוּ נָא,‏ הַמּוֹרְדִים!‏ הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מַיִם?‏”‏ 11  וּמֹשֶׁה הֵרִים אֶת יָדוֹ וְהִכָּה בַּסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמַיִם,‏ וּמַיִם רַבִּים הֵחֵלּוּ לָצֵאת,‏ וְהָעֵדָה וּמִקְנֵיהֶם הֵחֵלּוּ לִשְׁתּוֹת.‏ 12  מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן:‏ ”‏מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וְלֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי לְנֶגֶד עֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ לֹא תַּכְנִיסוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֶתֵּן לָהֶם”‏.‏ 13  אֵלֶּה מֵי מְרִיבָה,‏ אֲשֶׁר שָׁם רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם יְהֹוָה,‏ וְהוּא הִתְקַדֵּשׁ בְּקִרְבָּם.‏ 14  וּמֹשֶׁה שָׁלַח שְׁלִיחִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת כָּל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר עָבַרְנוּ.‏ 15  אֲבוֹתֵינוּ יָרְדוּ לְמִצְרַיִם,‏ וְהִתְגּוֹרַרְנוּ בְּמִצְרַיִם שָׁנִים רַבּוֹת,‏* וְהַמִּצְרִים הִתְעַמְּרוּ בָּנוּ וּבַאֲבוֹתֵינוּ.‏ 16  לְבַסּוֹף צָעַקְנוּ אֶל יְהֹוָה,‏ וְהוּא שָׁמַע אוֹתָנוּ וְשָׁלַח מַלְאָךְ וְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם,‏ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְּקָדֵשׁ,‏ עִיר בִּגְבוּל שִׁטְחֲךָ.‏ 17  הַרְשֵׁה נָא לָנוּ לַעֲבֹר בְּאַרְצְךָ.‏ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה אוֹ בְּכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מַיִם מֵאַף בְּאֵר.‏ עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נִצְעַד וְלֹא נִסְטֶה יָמִין וּשְׂמֹאל עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר דֶּרֶךְ שִׁטְחֲךָ’‏”‏.‏ 18  אַךְ אֱדוֹם אָמַר אֵלָיו:‏ ”‏לֹא תַּעֲבֹר בְּשִׁטְחֵנוּ,‏ פֶּן אֵצֵא לִקְרָאתְךָ בַּחֶרֶב”‏.‏ 19  אָמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית נַעֲלֶה,‏ וְאִם נִשְׁתֶּה אֲנַחְנוּ וּמִקְנֵינוּ אֶת מֵימֶיךָ,‏ נְשַׁלֵּם עֲלֵיהֶם.‏ אֵינֶנּוּ רוֹצִים דָּבָר מִלְּבַד לַעֲבֹר בָּרֶגֶל”‏.‏ 20  בְּכָל זֹאת הוּא אָמַר:‏ ”‏לֹא תַּעֲבֹר”‏.‏ וֶאֱדוֹם יָצָא לִקְרָאתוֹ עִם אֲנָשִׁים רַבִּים וְצָבָא חָזָק.‏* 21  וֶאֱדוֹם סֵרֵב לָתֵת לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּשִׁטְחוֹ,‏ וְלָכֵן יִשְׂרָאֵל פָּנָה הָלְאָה מִמֶּנּוּ.‏ 22  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ כָּל הָעֵדָה,‏ נָסְעוּ מִקָּדֵשׁ וּבָאוּ אֶל הַר הֹר.‏ 23  וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהַר הֹר לְיַד גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם:‏ 24  ‏”‏אַהֲרֹן יֵאָסֵף אֶל עַמָּיו.‏* הוּא לֹא יִכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֶתֵּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ כִּי הִמְרֵיתֶם אֶת פִּי* בַּאֲשֶׁר לְמֵי מְרִיבָה.‏ 25  קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעֲלֵה אוֹתָם אֶל הַר הֹר.‏ 26  הַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן מִבְּגָדָיו וְהַלְבֵּשׁ בָּהֶם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ,‏ וְאַהֲרֹן יָמוּת שָׁם”‏.‏* 27  וּמֹשֶׁה עָשָׂה כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה,‏ וְהֵם עָלוּ אֶל הַר הֹר לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה.‏ 28  וּמֹשֶׁה הִפְשִׁיט אֶת אַהֲרֹן מִבְּגָדָיו וְהִלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ.‏ אַחֲרֵי כֵן מֵת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר.‏ וּמֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר יָרְדוּ מִן הָהָר.‏ 29  כַּאֲשֶׁר רָאוּ כָּל הָעֵדָה שֶׁמֵּת אַהֲרֹן,‏ בָּכוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַהֲרֹן שְׁלוֹשִׁים יוֹם.‏

הערות שוליים

או ”‏הצוק”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ימים רבים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וביד חזקה”‏.‏
זהו ביטוי מליצי לתיאור מוות.‏
או ”‏מרדתם במצוותי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ייאסף ומת שם”‏.‏