במדבר 22:1-41
כב אָז נָסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְחָנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מוּל יְרִיחוֹ.
2 וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר רָאָה אֶת כָּל מָה שֶׁעָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִים,
3 וּמוֹאָב הִתְמַלֵּא פַּחַד מִפְּנֵי הָעָם, כִּי הָיוּ רַבִּים מְאוֹד; וּמוֹאָב חָרַד עַד מְאוֹד מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
4 וּמוֹאָב אָמַר אֶל זִקְנֵי מִדְיָן: ”כָּעֵת יֹאכַל הַקָּהָל הַזֶּה אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ כְּפִי שֶׁאוֹכֵל הַשּׁוֹר אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה”.
וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר הָיָה מֶלֶךְ מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא.
5 הוּא שָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר בִּפְתוֹר, אֲשֶׁר לְיַד הַנָּהָר* בְּאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ. הוּא קָרָא לוֹ וְאָמַר: ”הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם. הִנֵּה כִּסָּה אֶת פְּנֵי* הָאָרֶץ, וְיוֹשֵׁב הוּא הַיְשֵׁר מוּלִי.
6 וְכָעֵת בּוֹא נָא וְקַלֵּל עֲבוּרִי אֶת הָעָם הַזֶּה, כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. אוּלַי אוּכַל לַהֲבִיסוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מִן הָאָרֶץ, כִּי יָדַעְתִּי הֵיטֵב שֶׁמִּי שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ מְבֹרָךְ וּמִי שֶׁאַתָּה מְקַלֵּל מְקֻלָּל”.
7 וְזִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן הָלְכוּ וּבְיָדָם שְׂכַר קְסָמִים,* וּבָאוּ אֶל בִּלְעָם וּמָסְרוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי בָּלָק.
8 אָמַר לָהֶם: ”לוּנוּ פֹּה הַלַּיְלָה, וְאֹמַר לָכֶם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהֹוָה אֵלַי”. לְפִיכָךְ שָׂרֵי מוֹאָב נִשְׁאֲרוּ עִם בִּלְעָם.
9 וֶאֱלֹהִים בָּא אֶל בִּלְעָם וְשָׁאַל: ”מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמְּךָ?”
10 אָמַר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים: ”בָּלָק בֶּן צִפּוֹר, מֶלֶךְ מוֹאָב, שָׁלַח לוֹמַר לִי,
11 ’הִנֵּה הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם מְכַסֶּה אֶת פְּנֵי* הָאָרֶץ. כָּעֵת בּוֹא וְהָטֵל עָלָיו קְלָלָה עֲבוּרִי. אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֵם בּוֹ וּלְגָרְשׁוֹ’”.
12 אַךְ אֱלֹהִים אָמַר לְבִלְעָם: ”לֹא תֵּלֵךְ עִמָּם. לֹא תְּקַלֵּל אֶת הָעָם, כִּי מְבֹרָךְ הוּא”.
13 וּבִלְעָם קָם בַּבֹּקֶר וְאָמַר לְשָׂרֵי בָּלָק: ”לְכוּ אֶל אַרְצְכֶם, כִּי סֵרֵב יְהֹוָה לָתֵת לִי לָלֶכֶת אִתְּכֶם”.
14 וְשָׂרֵי מוֹאָב יָצְאוּ וְשָׁבוּ אֶל בָּלָק וְאָמְרוּ: ”בִּלְעָם סֵרֵב לָבוֹא אִתָּנוּ”.
15 אַךְ בָּלָק שׁוּב שָׁלַח שָׂרִים, רַבִּים וְנִכְבָּדִים מִן הָרִאשׁוֹנִים.
16 הֵם בָּאוּ אֶל בִּלְעָם וְאָמְרוּ לוֹ: ”כָּךְ אָמַר בָּלָק בֶּן צִפּוֹר, ’אַל נָא יִמְנַע מִמְּךָ דָּבָר לָבוֹא אֵלַי,
17 כִּי אֲכַבֶּדְךָ מְאוֹד וְאֶת כָּל מָה שֶׁתֹּאמַר לִי אֶעֱשֶׂה. אָנָּא בּוֹא וְקַלֵּל עֲבוּרִי אֶת הָעָם הַזֶּה’”.
18 אַךְ בִּלְעָם הֵשִׁיב לְעַבְדֵי בָּלָק: ”אִם יִתֵּן לִי בָּלָק מְלוֹא בֵּיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר מֵעֵבֶר לְמִצְוַת יְהֹוָה אֱלֹהַי, קָטָן אוֹ גָּדוֹל.
19 עִם זֹאת, הִשָּׁאֲרוּ כָּאן גַּם הַלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁאֵדַע מָה יוֹסִיף יְהֹוָה לוֹמַר לִי”.
20 וֶאֱלֹהִים בָּא אֶל בִּלְעָם בַּלַּיְלָה וְאָמַר לוֹ: ”אִם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בָּאוּ לִקְרֹא לְךָ, קוּם וְלֵךְ אִתָּם. אַךְ רַק אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ תְּדַבֵּר”.
21 לְפִיכָךְ בִּלְעָם קָם בַּבֹּקֶר וְשָׂם אֻכָּף עַל אֲתוֹנוֹ וְהָלַךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב.
22 אַךְ כַּעֲסוֹ שֶׁל אֱלֹהִים בָּעַר כִּי הוּא הָלַךְ, וּמַלְאַךְ יְהֹוָה הִתְיַצֵּב בַּדֶּרֶךְ כְּדֵי לְהִתְנַגֵּד לוֹ.* וּבִלְעָם רָכַב עַל אֲתוֹנוֹ, וּשְׁנַיִם מִמְּשָׁרְתָיו הָיוּ עִמּוֹ.
23 וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהֹוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נִסְּתָה לִסְטוֹת מִן הַדֶּרֶךְ אֶל הַשָּׂדֶה. אַךְ בִּלְעָם הֵחֵל לְהַכּוֹת אֶת הָאָתוֹן כְּדֵי לַהֲשִׁיבָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ.
24 אָז עָמַד מַלְאַךְ יְהֹוָה בְּמִשְׁעוֹל צַר בֵּין שְׁנֵי כְּרָמִים, וְגִדְרוֹת אֶבֶן הָיוּ מִכָּאן וּמִכָּאן.
25 כְּשֶׁרָאֲתָה הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהֹוָה, הֵחֵלָּה לְהִלָּחֵץ אֶל הַחוֹמָה וְלָחֲצָה אֶת רַגְלוֹ שֶׁל בִּלְעָם אֶל הַחוֹמָה, וּבִלְעָם הֵחֵל שׁוּב לְהַכּוֹתָהּ.
26 וּמַלְאַךְ יְהֹוָה עָבַר שׁוּב וְעָמַד בְּמָקוֹם צַר אֲשֶׁר אֵין בּוֹ מָקוֹם לִפְנוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה.
27 כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהֹוָה, רָבְצָה תַּחַת בִּלְעָם, וּבִלְעָם הִתְמַלֵּא זַעַם וְהוֹסִיף לְהַכּוֹת אֶת הָאָתוֹן בְּמַקְּלוֹ.
28 לְבַסּוֹף פָּתַח יְהֹוָה אֶת פִּי הָאָתוֹן, וְהִיא אָמְרָה לְבִלְעָם: ”מָה עָשִׂיתִי לְךָ שֶׁהִכֵּיתָ אוֹתִי זֶה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים?”
29 הֵשִׁיב בִּלְעָם לָאָתוֹן: ”כִּי שַׂמְתְּ אוֹתִי לְלַעַג. לוּ רַק הָיְתָה חֶרֶב בְּיָדִי, הָיִיתִי הוֹרֵג אוֹתָךְ!”
30 אָמְרָה הָאָתוֹן לְבִלְעָם: ”הַאִם אֵינֶנִּי אֲתוֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי כָּל חַיֶּיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה? הַאִם אֵי פַּעַם נָהַגְתִּי בְּךָ כָּךְ?” וְהוּא הֵשִׁיב: ”לֹא!”
31 אָז פָּקַח יְהֹוָה אֶת עֵינֵי בִּלְעָם, וְהוּא רָאָה אֶת מַלְאַךְ יְהֹוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וּמִיָּד קַד וְהִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה.
32 אָמַר אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה: ”לָמָּה הִכֵּיתָ אֶת אֲתוֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים? הִנֵּה אָנוֹכִי יָצָאתִי כְּדֵי לְהִתְנַגֵּד,* כִּי דַּרְכְּךָ הִיא בְּנִגּוּד לִרְצוֹנִי.
33 הָאָתוֹן רָאֲתָה אוֹתִי וְנִסְּתָה לִסְטוֹת מִפָּנַי זֶה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. לוּלֵא סָטְתָה מִפָּנַי, אוֹתְךָ כְּבָר הָיִיתִי הוֹרֵג וְאוֹתָהּ הָיִיתִי מַשְׁאִיר בַּחַיִּים!”
34 אָמַר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ יְהֹוָה: ”חָטָאתִי, כִּי לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה נִצַּבְתָּ לִקְרָאתִי בַּדֶּרֶךְ. וְכָעֵת אִם רַע הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ, אָשׁוּב”.
35 אוּלָם מַלְאַךְ יְהֹוָה אָמַר לְבִלְעָם: ”לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים, אַךְ רַק אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ תְּדַבֵּר”. לָכֵן בִּלְעָם הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת עִם שָׂרֵי בָּלָק.
36 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע בָּלָק שֶׁבָּא בִּלְעָם, יָצָא מִיָּד לִקְרָאתוֹ אֶל הָעִיר מוֹאָב, אֲשֶׁר עַל גְּדַת הָאַרְנוֹן בִּגְבוּל הַשֶּׁטַח.
37 אָמַר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: ”הַאִם לֹא שָׁלַחְתִּי לִקְרֹא לְךָ? לָמָּה לֹא בָּאתָ אֵלַי? הַאִם חָשַׁבְתָּ שֶׁלֹּא אוּכַל לָתֵת לְךָ כָּבוֹד גָּדוֹל?”
38 הֵשִׁיב בִּלְעָם לְבָלָק: ”הִנֵּה בָּאתִי אֵלֶיךָ כָּעֵת. אַךְ הַאִם אֻרְשֶׁה לוֹמַר דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ? רַק אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי אוּכַל לוֹמַר”.
39 וּבִלְעָם הָלַךְ עִם בָּלָק, וְהֵם בָּאוּ אֶל קִרְיַת חֻצוֹת.
40 וּבָלָק זָבַח בָּקָר וְצֹאן וְשָׁלַח לְבִלְעָם וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
41 בַּבֹּקֶר לָקַח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ אֶל בָּמוֹת בַּעַל; מִשָּׁם הוּא יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת אֶת כָּל הָעָם.
