במדבר 23‏:1‏-30

  • משלו הראשון של בלעם ‏(‏1–12‏)‏

  • משלו השני של בלעם ‏(‏13–30‏)‏

כג  וּבִלְעָם אָמַר לְבָלָק:‏ ”‏בְּנֵה בַּמָּקוֹם הַזֶּה שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְהָכֵן לִי שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים”‏.‏  וּבָלָק מִיָּד עָשָׂה כְּדִבְרֵי בִּלְעָם.‏ וּבָלָק וּבִלְעָם הֶעֱלוּ פַּר וְאַיִל בְּכָל מִזְבֵּחַ.‏  אָמַר בִּלְעָם לְבָלָק:‏ ”‏הִשָּׁאֵר כָּאן לְיַד עוֹלָתְךָ,‏ וַאֲנִי אֵלֵךְ.‏ אוּלַי יִתְגַּלֶּה אֵלַי יְהֹוָה.‏ אֶת מָה שֶׁיַּרְאֶה לִי אֲסַפֵּר לְךָ”‏.‏ וְהוּא הָלַךְ לְגִבְעָה חֲשׂוּפָה.‏  וֶאֱלֹהִים נִגְלָה אֶל בִּלְעָם,‏ אֲשֶׁר אָמַר לוֹ:‏ ”‏אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי בְּשׁוּרוֹת,‏ וְהֶעֱלֵיתִי פַּר וְאַיִל בְּכָל מִזְבֵּחַ”‏.‏  וִיהֹוָה שָׂם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּפִי בִּלְעָם וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏חֲזֹר אֶל בָּלָק,‏ וְכָךְ תְּדַבֵּר”‏.‏  לְפִיכָךְ הוּא חָזַר אֵלָיו וְרָאָה שֶׁבָּלָק וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב עוֹמְדִים לְיַד עוֹלָתוֹ.‏  וְהוּא נָשָׂא אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:‏ ‏”‏מֵאֲרָם הֱבִיאַנִי בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב,‏מֵהַרְרֵי הַמִּזְרָח:‏ ‏’‏בּוֹא לְקַלֵּל עֲבוּרִי אֶת יַעֲקֹב.‏ בּוֹא לְגַנּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל’‏.‏   כֵּיצַד אָטִיל קְלָלָה עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא קִלֵּל אֱלֹהִים?‏ וְכֵיצַד אֲגַנֶּה אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא גִּנָּה יְהֹוָה?‏   מֵרֹאשׁ הַצּוּרִים אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם,‏וּמִן הַגְּבָעוֹת אֲנִי צוֹפֶה בָּהֶם.‏ כְּעַם יוֹשְׁבִים הֵם בָּדָד;‏אֵינָם מַחְשִׁיבִים עַצְמָם כְּחֵלֶק מִן הָאֻמּוֹת.‏ 10  מִי יִמְנֶה אֶת גַּרְגִּירֵי הֶעָפָר שֶׁל יַעֲקֹבאוֹ יִסְפֹּר אֲפִלּוּ אֶת רֶבַע יִשְׂרָאֵל?‏ תָּמוּת נַפְשִׁי* מוֹת יְשָׁרִים,‏וְתִהְיֶה אַחֲרִיתִי כְּשֶׁלָּהֶם”‏.‏ 11  אָמַר בָּלָק אֶל בִּלְעָם:‏ ”‏מָה עָשִׂיתָ לִי?‏ כְּדֵי לְהָטִיל קְלָלָה עַל אוֹיְבַי הֵבֵאתִי אוֹתְךָ,‏ וְהִנֵּה רַק בֵּרַכְתָּ אוֹתָם”‏.‏ 12  הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏הַאִם לֹא אֶת מָה שֶׁשָּׂם יְהֹוָה בְּפִי עָלַי לְדַבֵּר?‏”‏ 13  אָמַר לוֹ בָּלָק:‏ ”‏בּוֹא נָא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תּוּכַל לִרְאוֹתָם.‏ אַתָּה תִּרְאֶה רַק אֶת חֶלְקָם;‏ לֹא תִּרְאֶה אֶת כֻּלָּם.‏ הָטֵל עֲלֵיהֶם קְלָלָה עֲבוּרִי מִשָּׁם”‏.‏ 14  וְהוּא לָקַח אוֹתוֹ אֶל שְׂדֵה צֹפִים,‏ אֶל רֹאשׁ פִּסְגָּה,‏ וּבָנָה שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְהֶעֱלָה פַּר וְאַיִל בְּכָל מִזְבֵּחַ.‏ 15  אָמַר בִּלְעָם אֶל בָּלָק:‏ ”‏הִשָּׁאֵר כָּאן לְיַד עוֹלָתְךָ וַאֲנִי אֲדַבֵּר עִמּוֹ שָׁם”‏.‏ 16  וִיהֹוָה נִגְלָה אֶל בִּלְעָם וְשָׂם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּפִיו וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏חֲזֹר אֶל בָּלָק,‏ וְכָךְ תְּדַבֵּר”‏.‏ 17  לְפִיכָךְ הוּא בָּא אֵלָיו וְרָאָה שֶׁהוּא מַמְתִּין לְיַד עוֹלָתוֹ,‏ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ.‏ שָׁאַל אוֹתוֹ בָּלָק:‏ ”‏מָה אָמַר יְהֹוָה?‏”‏ 18  וְהוּא נָשָׂא אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה:‏ ‏”‏קוּם,‏ בָּלָק,‏ וְהַקְשֵׁב.‏ הַאֲזֵן לִי,‏ בֶּן צִפּוֹר.‏ 19  אֱלֹהִים אֵינוֹ אִישׁ אֲשֶׁר מְשַׁקֵּר,‏וְאֵין הוּא בֶּן אָדָם הַמְּשַׁנֶּה אֶת דַּעְתּוֹ.‏* כַּאֲשֶׁר יֹאמַר דָּבָר,‏ הַאִם לֹא יַעֲשֵׂהוּ?‏ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר,‏ הַאִם לֹא יְקַיְּמוֹ?‏ 20  הִנֵּה לְבָרֵךְ נִלְקַחְתִּי;‏כָּעֵת הוּא בֵּרֵךְ,‏ וְאֵינִי יָכוֹל לְהָשִׁיב זֹאת.‏ 21  הוּא אֵינוֹ סוֹבֵל כּוֹחוֹת קֶסֶם נֶגֶד יַעֲקֹב,‏וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לְצָרוֹת לָבוֹא עַל יִשְׂרָאֵל.‏ יְהֹוָה אֱלֹהָיו עִמָּם,‏וּכְמֶלֶךְ זוֹכֶה הוּא לִתְרוּעוֹת בְּקִרְבָּם.‏ 22  אֱלֹהִים מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם.‏ כְּקַרְנֵי שׁוֹר הַבַּר הוּא עֲבוּרָם.‏ 23  כִּי אֵין נִחוּשׁ* כְּנֶגֶד יַעֲקֹב,‏וְאֵין קֶסֶם* כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל.‏ כָּעֵת יֵאָמֵר עַל יַעֲקֹב וְעַל יִשְׂרָאֵל:‏ ‏’‏רְאוּ אֶת מָה שֶׁעָשָׂה אֱלֹהִים!‏’‏ 24  הִנֵּה עַם אֲשֶׁר יָקוּם כְּלָבִיא,‏וּכְאַרְיֵה יִתְרוֹמֵם.‏ לֹא יִשְׁכַּב עַד אֲשֶׁר יֹאכַל טֶרֶףוְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה”‏.‏ 25  אָמַר בָּלָק אֶל בִּלְעָם:‏ ”‏אִם אֵינְךָ יָכוֹל לְהָטִיל עָלָיו קְלָלָה,‏ גַּם אַל לְךָ לְבָרְכוֹ”‏.‏ 26  הֵשִׁיב בִּלְעָם לְבָלָק:‏ ”‏הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ,‏ ’‏אֶת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר יְהֹוָה אֶעֱשֶׂה’‏?‏”‏ 27  אָמַר בָּלָק אֶל בִּלְעָם:‏ ”‏בּוֹא נָא וְאֶקַּח אוֹתְךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר.‏ אוּלַי יִהְיֶה זֶה יָשָׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים שֶׁתָּטִיל עָלָיו קְלָלָה עֲבוּרִי מִשָּׁם”‏.‏ 28  וּבָלָק לָקַח אֶת בִּלְעָם אֶל רֹאשׁ פְּעוֹר,‏ הַמַּשְׁקִיף אֶל יְשִׁימוֹן.‏* 29  וּבִלְעָם אָמַר אֶל בָּלָק:‏ ”‏בְּנֵה שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהָכֵן לִי שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים”‏.‏ 30  וּבָלָק עָשָׂה כְּפִי שֶׁאָמַר בִּלְעָם,‏ וְהֶעֱלָה פַּר וְאַיִל בְּכָל מִזְבֵּחַ.‏

הערות שוליים

או ”‏אמות אני”‏.‏
או ”‏מתחרט”‏.‏
ניחוש פירושו חיפוש רמזים לגבי העתיד,‏ או בחינת מצבים או אירועים מסוימים כדי לדעת אם הם מהווים סימן טוב או רע.‏
או ”‏חיזוי עתידות;‏ ניחוש”‏.‏
או אולי ”‏הישימון”‏,‏ כלומר המדבר.‏