במדבר 32:1-42
-
יישובים מזרחית לירדן (1–42)
לב וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָּד הָיָה מִקְנֶה רַב וְעָצוּם מְאוֹד, וְהֵם רָאוּ שֶׁאֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶרֶץ גִּלְעָד הָיוּ אֲזוֹרִים טוֹבִים לְמִקְנֶה.
2 לְפִיכָךְ בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן נִגְּשׁוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וְאָמְרוּ:
3 ”עֲטָרוֹת, דִּיבוֹן, יַעְזֵר, נִמְרָה, חֶשְׁבּוֹן, אֶלְעָלֵה, שְׂבָם, נְבוֹ וּבְעֹן,
4 הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵבִיס יְהֹוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל, הִיא אֶרֶץ טוֹבָה לְמִקְנֶה, וְלַעֲבָדֶיךָ יֵשׁ מִקְנֶה רַב”.
5 הֵם הוֹסִיפוּ: ”אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ, תִּנָּתֵן הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה. אַל תַּעֲבִיר אוֹתָנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן”.
6 אָמַר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָּד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן: ”הַאִם אֲחֵיכֶם יֵלְכוּ לְמִלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹּה?
7 לָמָּה תְּיָאֲשׁוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתָנִיאוּ אוֹתָם מִלַּעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה לְלֹא סָפֵק יִתֵּן לָהֶם?
8 כָּךְ עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אוֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ.
9 כַּאֲשֶׁר עָלוּ אֶל נַחַל* אֶשְׁכּוֹל וְרָאוּ אֶת הָאָרֶץ, יֵאֲשׁוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵנִיאוּ אוֹתָם מִלְּהִכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִתְכַּוֵּן יְהֹוָה לָתֵת לָהֶם.
10 כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה בָּעַר בַּיּוֹם הַהוּא וְהוּא נִשְׁבַּע:
11 ’הָאֲנָשִׁים שֶׁעָלוּ מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לֹא יִרְאוּ אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, כִּי לֹא הָלְכוּ אַחֲרַי בְּלֵב שָׁלֵם —
12 מִלְּבַד כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן, כִּי הָלְכוּ אַחֲרֵי יְהֹוָה בְּלֵב שָׁלֵם’.
13 וְכַעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה בָּעַר נֶגֶד יִשְׂרָאֵל וְהוּא גָּרַם לָהֶם לִנְדֹּד בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר שֶׁעָשָׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה.
14 וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם כַּחֲבוּרַת אֲנָשִׁים חוֹטְאִים הַמַּגְבִּירִים אֶת כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד יִשְׂרָאֵל.
15 אִם תֶּחְדְּלוּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו, הוּא לְלֹא סָפֵק יַעַזְבֵם שׁוּב בַּמִּדְבָּר, וְתָמִיטוּ הֶרֶס עַל כָּל הָעָם הַזֶּה”.
16 מְאֻחָר יוֹתֵר הֵם נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: ”נִבְנֶה כָּאן מִכְלְאוֹת אֶבֶן לְמִקְנֵנוּ וְעָרִים לִילָדֵינוּ.
17 אַךְ אָנוּ נַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת מוּכָנִים לַקְּרָב וְנֵלֵךְ לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר נָבִיא אוֹתָם אֶל מְקוֹמָם, וִילָדֵינוּ יֵשְׁבוּ בֶּעָרִים הַמְּבֻצָּרוֹת וְיִהְיוּ מוּגַנִּים מִפְּנֵי תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ.
18 לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד אֲשֶׁר יִנְחַל כָּל אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נַחֲלָתוֹ.
19 כִּי לֹא נְקַבֵּל נַחֲלָה אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה, כִּי קִבַּלְנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ בְּעֶבְרוֹ הַמִּזְרָחִי שֶׁל הַיַּרְדֵּן”.
20 הֵשִׁיב לָהֶם מֹשֶׁה: ”אִם תַּעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: שְׂאוּ נֶשֶׁק לִפְנֵי יְהֹוָה לַמִּלְחָמָה;
21 וְאִם כָּל אֶחָד מִכֶּם יִשָּׂא נֶשֶׁק וְיַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי יְהֹוָה בְּעוֹדוֹ מְגָרֵשׁ אֶת אוֹיְבָיו מִפָּנָיו
22 עַד אֲשֶׁר תִּכָּבֵשׁ הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהֹוָה, תּוּכְלוּ אַחֲרֵי כֵן לָשׁוּב וְלִהְיוֹת נְקִיִּים מֵאַשְׁמָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְיִשְׂרָאֵל. וְהָאָרֶץ הַזֹּאת תִּהְיֶה לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יְהֹוָה.
23 וְאִם לֹא תַּעֲשׂוּ זֹאת, תֶּחְטְאוּ לִיהֹוָה. וּדְעוּ כִּי חֶטְאֲכֶם יִמְצָא אֶתְכֶם.
24 לְפִיכָךְ בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְיַלְדֵיכֶם וּמִכְלָאוֹת לְצֹאנְכֶם, אַךְ אֶת מָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם עֲשׂוּ”.
25 וּבְנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן אָמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: ”עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כְּפִי שֶׁמְּצַוֶּה אֲדוֹנִי.
26 טַפֵּנוּ, נָשֵׁינוּ, מִקְנֵנוּ וְכָל בַּהֲמוֹתֵינוּ יִשָּׁאֲרוּ שָׁם בְּעָרֵי הַגִּלְעָד,
27 וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ, כָּל אִישׁ הֶחָמוּשׁ לַקְּרָב לָצֵאת לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהֹוָה, כְּדִבְרֵי אֲדוֹנִי”.
28 וּמֹשֶׁה נָתַן צַו לְגַבֵּיהֶם לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, לִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן וּלְרָאשֵׁי בָּתֵּי הָאָב שֶׁל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
29 מֹשֶׁה אָמַר לָהֶם: ”אִם יַעַבְרוּ בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, כָּל אִישׁ הֶחָמוּשׁ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהֹוָה, וְהָאָרֶץ תִּכָּבֵשׁ לִפְנֵיכֶם, תִּתְּנוּ לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה.
30 אַךְ אִם לֹא יִשְּׂאוּ נֶשֶׁק וְיַעַבְרוּ אִתְּכֶם, יִתְיַשְּׁבוּ הֵם בְּקִרְבְּכֶם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן”.
31 וּבְנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן עָנוּ וְאָמְרוּ: ”אֶת מָה שֶׁדִּבֵּר יְהֹוָה אֶל עֲבָדֶיךָ נַעֲשֶׂה.
32 אֲנַחְנוּ נִשָּׂא נֶשֶׁק וְנַעֲבֹר לִפְנֵי יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, אַךְ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ תִּהְיֶה בְּעֶבְרוֹ הַזֶּה שֶׁל הַיַּרְדֵּן”.
33 וּמֹשֶׁה נָתַן לָהֶם — לִבְנֵי גָּד, לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, בֶּן יוֹסֵף — אֶת מַמְלֶכֶת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִים וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, הָאָרֶץ הַשַּׁיֶּכֶת לְעָרֶיהָ בִּשְׁטָחִים אֵלֶּה, וְאֶת עָרֵי הָאָרֶץ שֶׁמִּסָּבִיב.
34 וּבְנֵי גָּד בָּנוּ* אֶת דִּיבוֹן, אֶת עֲטָרוֹת, אֶת עֲרוֹעֵר,
35 אֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן, אֶת יַעְזֵר, אֶת יָגְבְּהָה,
36 אֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן, עָרִים מְבֻצָּרוֹת, וְהֵם בָּנוּ מִכְלְאוֹת אֶבֶן לַצֹּאן.
37 וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן, אֶת אֶלְעָלֵה, אֶת קִרְיָתַיִם,
38 אֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן — אֲשֶׁר שְׁמוֹתֵיהֶן שֻׁנּוּ — וְאֶת שִׂבְמָה; וְהֵם הֵחֵלּוּ לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ מֵחָדָשׁ.
39 בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יָצְאוּ לִתְקֹף אֶת גִּלְעָד וְלָכְדוּ אוֹתָהּ וְגֵרְשׁוּ אֶת הָאֱמוֹרִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּהּ.
40 וּמֹשֶׁה נָתַן אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, וְהוּא הִתְיַשֵּׁב בָּהּ.
41 וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יָצָא לִתְקֹף אוֹתָם וְלָכַד אֶת כְּפָרֵי אָהֳלֵיהֶם, וְקָרָא לָהֶם חַוּוֹת יָאִיר.*
42 וְנֹבַח יָצָא לִתְקֹף אֶת קְנָת וְלָכַד אוֹתָהּ וְאֶת הָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ,* וְקָרָא לָהּ נֹבַח, עַל שְׁמוֹ.
