במדבר 6‏:1‏-27

  • נדר הנזירות ‏(‏1–21‏)‏

  • ברכת הכוהנים ‏(‏22–27‏)‏

ו  וִיהֹוָה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר:‏  ‏”‏דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏אִם אָדָם — אִישׁ אוֹ אִשָּׁה — יִדֹּר נֶדֶר מְיֻחָד לִחְיוֹת כְּנָזִיר* לִיהֹוָה,‏  עָלָיו לְהִנָּזֵר מִיַּיִן וְשֵׁכָר.‏ לֹא יִשְׁתֶּה הוּא חֹמֶץ יַיִן אוֹ חֹמֶץ שֵׁכָר,‏ וְלֹא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה כָּלְשֶׁהוּ הֶעָשׂוּי מֵעֲנָבִים,‏ וְגַם לֹא יֹאכַל עֲנָבִים,‏ אִם טְרִיִּים וְאִם יְבֵשִׁים.‏  כָּל יְמֵי נְזִירוּתוֹ לֹא יֹאכַל דָּבָר הַמּוּפָק מִן הַגֶּפֶן,‏ מֵעִנְבֵי הַבֹּסֶר וְעַד הַקְּלִפּוֹת.‏  ‏”‏’‏בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי נֶדֶר נְזִירוּתוֹ לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ תַּעַר.‏ עָלָיו לְהִשָּׁאֵר קָדוֹשׁ בַּהֲנִיחוֹ לִשְׂעַר רֹאשׁוֹ לִגְדֹּל עַד מְלֹאת יְמֵי הִנָּזְרוּתוֹ לִיהֹוָה.‏  אַל לוֹ לְהִתְקָרֵב לְאָדָם* מֵת כָּל יְמֵי הִנָּזְרוּתוֹ לִיהֹוָה.‏  גַּם אִם יָמוּתוּ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ אוֹ אָחִיו אוֹ אֲחוֹתוֹ,‏ אַל לוֹ לְהִטָּמֵא,‏ כִּי אוֹת נְזִירוּתוֹ לֶאֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.‏  ‏”‏’‏קָדוֹשׁ הוּא לִיהֹוָה כָּל יְמֵי נְזִירוּתוֹ.‏  אַךְ אִם מִישֶׁהוּ יָמוּת לְיָדוֹ פִּתְאוֹם וְהוּא יְטַמֵּא אֶת שְׂעָרוֹ הַמְּסַמֵּל אֶת הִנָּזְרוּתוֹ לֶאֱלֹהִים,‏* עָלָיו לְגַלֵּחַ אֶת רֹאשׁוֹ בְּיוֹם קְבִיעַת הִטַּהֲרוּתוֹ.‏ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלֵּחַ אוֹתוֹ.‏ 10  וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִיא שְׁנֵי תּוֹרִים אוֹ שְׁתֵּי יוֹנִים צְעִירוֹת אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.‏ 11  הַכֹּהֵן יַעֲשֶׂה אֶחָד כְּקָרְבַּן חַטָּאת וְאֶחָד כְּעוֹלָה וִיכַפֵּר עָלָיו עַל חֶטְאוֹ בַּאֲשֶׁר לָאָדָם הַמֵּת.‏* וְהוּא יְקַדֵּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.‏ 12  וְהוּא יִנָּזֵר שׁוּב לִיהֹוָה לְמֶשֶׁךְ יְמֵי נְזִירוּתוֹ,‏ וְיָבִיא כֶּבֶשׂ צָעִיר בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּקָרְבַּן אָשָׁם.‏ אַךְ הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא יֵחָשְׁבוּ,‏ כִּי טִמֵּא אֶת נְזִירוּתוֹ.‏ 13  ‏”‏’‏וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר:‏ בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נְזִירוּתוֹ יוּבָא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.‏ 14  שָׁם יַצִּיג אֶת קָרְבָּנוֹ לִיהֹוָה:‏ כֶּבֶשׂ צָעִיר תָּמִים* בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה כְּעוֹלָה,‏ כִּבְשָׂה תְּמִימָה אַחַת בִּשְׁנָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה כְּקָרְבַּן חַטָּאת,‏ אַיִל תָּמִים אֶחָד כְּזֶבַח שְׁלָמִים,‏ 15  סַל חַלּוֹת מַצּוֹת* מִקֶּמַח מְשֻׁבָּח בְּלוּלוֹת בְּשֶׁמֶן,‏ רְקִיקֵי* מַצּוֹת מְשׁוּחִים בְּשֶׁמֶן,‏ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם.‏ 16  הַכֹּהֵן יַצִּיג אוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה וְיַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת שֶׁלּוֹ וְאֶת עוֹלָתוֹ.‏ 17  הוּא יַקְרִיב אֶת הָאַיִל כְּזֶבַח שְׁלָמִים לִיהֹוָה יַחַד עִם סַל הַמַּצּוֹת,‏ וְהַכֹּהֵן יַצִּיג אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ.‏ 18  ‏”‏’‏וְהַנָּזִיר יְגַלֵּחַ אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ* בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד,‏ וְיִקַּח אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ אֲשֶׁר צָמַח בִּימֵי נְזִירוּתוֹ וְיָשִׂים אוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים.‏ 19  וְהַכֹּהֵן יִקַּח כָּתֵף* מְבֻשֶּׁלֶת מִן הָאַיִל,‏ חַלַּת מַצָּה אַחַת* מִן הַסַּל וּרְקִיק* מַצָּה אֶחָד,‏ וְיָשִׂים אוֹתָם עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אַחֲרֵי שֶׁגֻּלַּח אוֹת נְזִירוּתוֹ.‏ 20  וְהַכֹּהֵן יָנִיף אוֹתָם הֵנָּה וָהֵנָּה כְּקָרְבַּן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ קֹדֶשׁ הוּא לַכֹּהֵן,‏ יַחַד עִם חֲזֵה קָרְבַּן הַתְּנוּפָה וְשׁוֹק הַתְּרוּמָה.‏ אַחֲרֵי כֵן יוּכַל הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן.‏ 21  ‏”‏’‏זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר הַנּוֹדֵר נֶדֶר:‏ אִם הוּא נוֹדֵר וְיָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְהַקְרִיב לִיהֹוָה מֵעֵבֶר לִדְרִישׁוֹת הַנְּזִירוּת,‏ עָלָיו לְקַיֵּם אֶת נִדְרוֹ בְּשֶׁל תּוֹרַת נְזִירוּתוֹ’‏”‏.‏ 22  וִיהֹוָה אָמַר לְמֹשֶׁה:‏ 23  ‏”‏אֱמֹר לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו,‏ ’‏כָּךְ תְּבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ אִמְרוּ לָהֶם:‏ 24  ‏”‏יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמָרְךָ.‏ 25  יָאִיר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ,‏ וִיגַלֶּה טוּבוֹ כְּלַפֶּיךָ.‏* 26  יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיִתֵּן לְךָ שָׁלוֹם”‏’‏.‏ 27  וַעֲלֵיהֶם לָשִׂים אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתָם”‏.‏

הערות שוליים

פירושו ”‏להיות מוקדש;‏ להיבדל;‏ לפרוש”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏יטמא את ראש נזירותו”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏שלם;‏ ללא דופי”‏.‏
או ”‏כיכרות לחם מצות בצורת טבעת”‏.‏
או ”‏אפיפיות”‏.‏
או ”‏ראש נזירותו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏זרוע”‏.‏
או ”‏כיכר לחם מצה בצורת טבעת”‏.‏
או ”‏אפיפית”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויחונך”‏,‏ ייתן לך חן.‏