במדבר 8‏:1‏-26

  • אהרון מדליק את שבעת הנרות ‏(‏1–4‏)‏

  • הלוויים נטהרים ומתחילים בשירותם ‏(‏5–22‏)‏

  • הגבלות גיל לשירות הלוויים ‏(‏23–26‏)‏

ח  וִיהֹוָה דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר:‏  ‏”‏דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וֶאֱמֹר לוֹ,‏ ’‏בְּהַדְלִיקְךָ אֶת הַנֵּרוֹת,‏* שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת יָאִירוּ אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה’‏”‏.‏  וְאַהֲרֹן עָשָׂה כֵּן:‏ הוּא הִדְלִיק אֶת נֵרוֹתֶיהָ עֲבוּר הָאֵזוֹר אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה,‏ כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה.‏  כָּךְ הָיְתָה עֲשׂוּיָה הַמְּנוֹרָה:‏ הִיא נֶעֶשְׂתָה מִזָּהָב,‏ עֲבוֹדַת פַּטִּישׁ;‏ מִן הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ וְעַד פְּרָחֶיהָ הִיא הָיְתָה עֲבוֹדַת פַּטִּישׁ.‏ הַמְּנוֹרָה נֶעֶשְׂתָה לְפִי הַמַּרְאֶה* אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהֹוָה לְמֹשֶׁה.‏  וִיהֹוָה דִּבֵּר שׁוּב אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר:‏  ‏”‏קַח אֶת הַלְּוִיִּים מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטַהֵר אוֹתָם.‏  וְכָךְ תְּטַהֵר אוֹתָם:‏ הַזֵּה עֲלֵיהֶם מַיִם הַמְּטַהֲרִים מֵחֵטְא,‏ וְהֵם יְגַלְּחוּ בְּתַעַר אֶת כָּל גּוּפָם,‏ יְכַבְּסוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְיִטַּהֲרוּ.‏  וְהֵם יִקְּחוּ פַּר צָעִיר וְאֶת מִנְחָתוֹ — קֶמַח מְשֻׁבָּח בָּלוּל בְּשֶׁמֶן — וְאַתָּה תִּקַּח פַּר צָעִיר נוֹסָף לְקָרְבַּן חַטָּאת.‏  וְתַצִּיג אֶת הַלְּוִיִּים לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְתַקְהִיל אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 10  כַּאֲשֶׁר תַּצִּיג אֶת הַלְּוִיִּים לִפְנֵי יְהֹוָה,‏ יִסְמְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְדֵיהֶם עַל הַלְּוִיִּים.‏ 11  וְאַהֲרֹן יַקְרִיב* אֶת הַלְּוִיִּים לִפְנֵי יְהֹוָה כְּקָרְבַּן תְּנוּפָה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְהֵם יְבַצְּעוּ אֶת עֲבוֹדַת יְהֹוָה.‏ 12  ‏”‏וְהַלְּוִיִּים יִסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל רָאשֵׁי הַפָּרִים.‏ אַחֲרֵי כֵן הַקְרֵב אֶת הָאֶחָד כְּקָרְבַּן חַטָּאת וְאֶת הָאַחֵר כְּעוֹלָה לִיהֹוָה כְּדֵי לְכַפֵּר עַל הַלְּוִיִּים.‏ 13  וְאַתָּה תַּעֲמִיד אֶת הַלְּוִיִּים לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָּנָיו וְתַקְרִיב* אוֹתָם כְּקָרְבַּן תְּנוּפָה לִיהֹוָה.‏ 14  וְתַבְדִּיל אֶת הַלְּוִיִּים מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְהַלְּוִיִּים יִהְיוּ שֶׁלִּי.‏ 15  וְאַחֲרֵי כֵן יִכָּנְסוּ הַלְּוִיִּים לַעֲבֹד בְּאֹהֶל מוֹעֵד.‏ כָּךְ תְּטַהֵר אוֹתָם וְתַקְרִיב* אוֹתָם כְּקָרְבַּן תְּנוּפָה.‏ 16  כִּי נְתוּנִים הֵם,‏ נְתוּנִים הֵם לִי מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ תַּחַת כָּל הַבְּכוֹרִים* מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶקַּח אוֹתָם לִי.‏ 17  כִּי לִי שַׁיָּךְ כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.‏ קִדַּשְׁתִּי אוֹתָם לִי בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.‏ 18  אֶקַּח אֶת הַלְּוִיִּים תַּחַת כָּל בְּכוֹר מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 19  וְאֶתֵּן אֶת הַלְּוִיִּים כִּנְתוּנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִקֶּרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ לְבַצֵּעַ אֶת הָעֲבוֹדָה עֲבוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ לְמַעַן לֹא תָּבוֹא מַגֵּפָה בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ שֶׁקְּרֵבִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ”‏.‏ 20  מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כֵּן לַלְּוִיִּים.‏ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה בַּאֲשֶׁר לַלְּוִיִּים,‏ כָּךְ עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 21  וְהַלְּוִיִּים נִטְהֲרוּ וְכִבְּסוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם,‏ וּלְאַחַר מִכֵּן הִקְרִיב* אוֹתָם אַהֲרֹן כְּקָרְבַּן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ וְאַהֲרֹן כִּפֵּר עֲלֵיהֶם כְּדֵי לְטַהֲרָם.‏ 22  אַחֲרֵי כֵן נִכְנְסוּ הַלְּוִיִּים לְבַצֵּעַ אֶת עֲבוֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָּנָיו.‏ כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה בַּאֲשֶׁר לַלְּוִיִּים,‏ כָּךְ עָשׂוּ לָהֶם.‏ 23  וִיהֹוָה דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר:‏ 24  ‏”‏זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר חָל עַל הַלְּוִיִּים:‏ מִבֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וָמַעְלָה יִצְטָרֵף אָדָם לִקְבוּצַת הָעוֹבְדִים בְּאֹהֶל מוֹעֵד.‏ 25  אַךְ אַחֲרֵי גִּיל חֲמִשִּׁים יִפְרֹשׁ מִקְּבוּצַת הָעֲבוֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד.‏ 26  הוּא יוּכַל לְשָׁרֵת אֶת אֶחָיו הַמְּמַלְּאִים אֶת תַּפְקִידֵיהֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד,‏ אַךְ לֹא יַעֲבֹד שָׁם.‏ כָּכָה תַּעֲשֶׂה בַּאֲשֶׁר לַלְּוִיִּים וְתַפְקִידֵיהֶם”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏מנורות”‏,‏ מעין פמוטים.‏
או ”‏החזון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏והניף”‏,‏ כלומר,‏ יגרום להם לנוע הנה והנה.‏
נה״מ,‏ ”‏והנפת”‏,‏ כלומר,‏ תגרום להם לנוע הנה והנה.‏
נה״מ,‏ ”‏והנפת”‏,‏ כלומר,‏ תגרום להם לנוע הנה והנה.‏
או ”‏כל הבכורים הפותחים רחם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וינף”‏,‏ כלומר,‏ גרם להם לנוע הנה והנה.‏