במדבר 9‏:1‏-23

  • אפשרות חגיגה מאוחרת של הפסח ‏(‏1–14‏)‏

  • ענן ואש מעל המשכן ‏(‏15–23‏)‏

ט  יְהֹוָה דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְאָמַר:‏  ‏”‏עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָכִין אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ.‏  בַּיּוֹם הָאַרְבָּעָה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם* תָּכִינוּ אוֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ.‏ לְפִי כָּל חֻקּוֹתָיו וּלְפִי כָּל מִשְׁפָּטָיו* תָּכִינוּ אוֹתוֹ”‏.‏  וּמֹשֶׁה אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהָכִין אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח.‏  וְהֵם הֵכִינוּ אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן,‏ בַּיּוֹם הָאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם,‏* בְּמִדְבַּר סִינַי.‏ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה,‏ כָּךְ עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏  וְהָיוּ אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ טְמֵאִים כִּי נָגְעוּ בְּגוּפַת אָדָם,‏* וְלָכֵן לֹא יָכְלוּ לְהָכִין אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא.‏ לְפִיכָךְ אֲנָשִׁים אֵלֶּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא  וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏אֲנַחְנוּ טְמֵאִים כִּי נָגַעְנוּ בְּגוּפַת אָדָם.‏* לָמָּה יִמָּנַע מֵאִתָּנוּ לְהַצִּיג אֶת הַקָּרְבָּן לִיהֹוָה בְּמוֹעֲדוֹ בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?‏”‏  אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה:‏ ”‏חַכּוּ שָׁם,‏ וְאֶשְׁמַע מָה יְצַוֶּה יְהֹוָה לְגַבֵּיכֶם”‏.‏  וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה:‏ 10  ‏”‏אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏גַּם אִם אִישׁ מִקִּרְבְּכֶם אוֹ מִקֶּרֶב דּוֹרוֹתֵיכֶם הָעֲתִידִיִּים יִהְיֶה טָמֵא כִּי נָגַע בְּגוּפַת אָדָם* אוֹ יִהְיֶה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה,‏ בְּכָל זֹאת יִהְיֶה עָלָיו לְהָכִין אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח לִיהֹוָה.‏ 11  בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי,‏ בַּיּוֹם הָאַרְבָּעָה עָשָׂר בֵּין הָעַרְבַּיִם* יָכִינוּ אוֹתוֹ.‏ עִם מַצּוֹת וּמְרוֹרִים* יֹאכְלוּ אוֹתוֹ.‏ 12  לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד הַבֹּקֶר,‏ וְלֹא יִשְׁבְּרוּ עֶצֶם מֵעַצְמוֹתָיו.‏ עֲלֵיהֶם לְהָכִין אוֹתוֹ כְּכָל חֻקּוֹת הַפֶּסַח.‏ 13  אַךְ אִם אִישׁ הָיָה טָהוֹר אוֹ לֹא הָיָה בְּמַסָּע וְלֹא הֵכִין אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח,‏ אִישׁ זֶה יִכָּרֵת מֵעַמּוֹ,‏ כִּי אֶת קָרְבַּן יְהֹוָה לֹא הִצִּיג בְּמוֹעֲדוֹ.‏ הָאִישׁ הַהוּא יִתֵּן אֶת הַדִּין עַל חֶטְאוֹ.‏ 14  ‏”‏’‏וְאִם יִתְגּוֹרֵר אִתְּכֶם תּוֹשָׁב זָר,‏ יָכִין גַּם הוּא אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח לִיהֹוָה.‏ עָלָיו לַעֲשׂוֹת כֵּן לְפִי חֻקַּת הַפֶּסַח וּלְפִי מִשְׁפָּטוֹ.‏* חֻקָּה אַחַת תִּהְיֶה לָכֶם,‏ לַתּוֹשָׁב הַזָּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ’‏”‏.‏ 15  וּבְיוֹם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן,‏ אֶת אֹהֶל הָעֵדוּת,‏ אַךְ בָּעֶרֶב הָיָה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד הַבֹּקֶר.‏ 16  וְכָךְ קָרָה תָּמִיד:‏ בַּיּוֹם כִּסָּה אוֹתוֹ הֶעָנָן,‏ וּמַרְאֵה הָאֵשׁ בַּלַּיְלָה.‏ 17  כַּאֲשֶׁר עָלָה הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל,‏ נָסְעוּ מִיָּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וּבַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שָׁכַן הֶעָנָן,‏ שָׁם חָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 18  לְפִי מִצְוַת יְהֹוָה נָסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וּלְפִי מִצְוַת יְהֹוָה חָנוּ.‏ כָּל עוֹד שָׁכַן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן הֵם הִמְשִׁיכוּ לַחְנוֹת.‏ 19  כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַר הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים,‏ צִיְּתוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִיהֹוָה וְלֹא נָסְעוּ.‏ 20  לִפְעָמִים נִשְׁאַר הֶעָנָן מִסְפַּר יָמִים עַל הַמִּשְׁכָּן.‏ לְפִי מִצְוַת יְהֹוָה הִמְשִׁיכוּ לַחְנוֹת,‏ וּלְפִי מִצְוַת יְהֹוָה נָסְעוּ.‏ 21  לִפְעָמִים נִשְׁאַר הֶעָנָן רַק מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר,‏ וְכַאֲשֶׁר עָלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר הֵם נָסְעוּ.‏ אִם עָלָה הֶעָנָן בַּיּוֹם וְאִם בַּלַּיְלָה,‏ הֵם נָסְעוּ.‏ 22  אִם הָיָה זֶה לְמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם,‏ חֹדֶשׁ אוֹ יוֹתֵר מִכָּךְ,‏ כָּל עוֹד שָׁכַן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן,‏ הִמְשִׁיכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְנוֹת וְלֹא נָסְעוּ.‏ אַךְ כַּאֲשֶׁר עָלָה,‏ נָסְעוּ.‏ 23  לְפִי מִצְוַת יְהֹוָה חָנוּ,‏ וּלְפִי מִצְוַת יְהֹוָה נָסְעוּ.‏ הֵם מִלְּאוּ אֶת חוֹבָתָם כְּלַפֵּי יְהֹוָה לְפִי מִצְוַת יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה.‏

הערות שוליים

או ”‏בין שני הערבים”‏.‏
או ”‏הליכיו”‏.‏
או ”‏בין שני הערבים”‏.‏
או ”‏בשל נפש אדם”‏.‏
או ”‏בשל נפש אדם”‏.‏
או ”‏בשל נפש”‏.‏
או ”‏בין שני הערבים”‏.‏
כלומר,‏ ירקות מרים כלשהם.‏
או ”‏הליכו”‏.‏