בראשית 12‏:1‏-20

  • אברם יוצא מחרן והולך לכיוון כנען ‏(‏1–9‏)‏

    • הבטחת אלוהים לאברם ‏(‏7‏)‏

  • אברם ושרי במצרים ‏(‏10–20‏)‏

יב  וִיהֹוָה אָמַר לְאַבְרָם:‏ ”‏לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ* וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶה לְךָ.‏  אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְאֻמָּה גְּדוֹלָה וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וְאַגְדִּיל אֶת שִׁמְךָ,‏ וְאַתָּה תִּהְיֶה לִבְרָכָה.‏  אֲבָרֵךְ אֶת מְבָרְכֶיךָ,‏ וְאֶת מְקַלֶּלְךָ אֲקַלֵּל,‏ וְיִתְבָּרְכוּ* בְּאֶמְצָעוּתְךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה”‏.‏  וְאַבְרָם הָלַךְ כְּפִי שֶׁאָמַר לוֹ יְהֹוָה,‏ וְלוֹט הָלַךְ אִתּוֹ.‏ אַבְרָם הָיָה בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן.‏  אַבְרָם לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ שָׂרַי וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר צָבְרוּ וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר רָכְשׁוּ* בְּחָרָן,‏ וְהֵם יָצְאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.‏ בְּהַגִּיעָם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן  עָבַר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹמָהּ שֶׁל שְׁכֶם,‏ לְיַד הָאִילָנוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁל מוֹרֶה.‏ הַכְּנַעֲנִים הָיוּ אָז בָּאָרֶץ.‏  וִיהֹוָה נִרְאָה אֶל אַבְרָם וְאָמַר:‏ ”‏לְזַרְעֲךָ* אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת”‏.‏ לְפִיכָךְ הוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה,‏ אֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו.‏  מְאֻחָר יוֹתֵר הוּא עָבַר מִשָּׁם אֶל הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי מִזְרָחִית לְבֵית אֵל וְנָטָה אֶת אָהֳלוֹ כָּךְ שֶׁבֵּית אֵל הָיְתָה בַּמַּעֲרָב וְהָעַי בַּמִּזְרָח.‏ שָׁם בָּנָה מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה וְהֵחֵל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהֹוָה.‏  אַחֲרֵי כֵן פֵּרֵק אַבְרָם אֶת מַחֲנֵהוּ,‏ וּבְנָסְעוֹ לְכִוּוּן הַנֶּגֶב הֶעֱבִיר אֶת מַחֲנֵהוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.‏ 10  וְהָיָה רָעָב בָּאָרֶץ,‏ וְאַבְרָם יָרַד לְמִצְרַיִם כְּדֵי לְהִתְגּוֹרֵר שָׁם זְמַן מָה,‏* כִּי הָרָעָב הָיָה כָּבֵד בָּאָרֶץ.‏ 11  כְּשֶׁעָמַד לְהִכָּנֵס לְמִצְרַיִם אָמַר לְאִשְׁתּוֹ שָׂרַי:‏ ”‏הַקְשִׁיבִי נָא!‏ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה.‏ 12  לָכֵן כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ אוֹתָךְ הַמִּצְרִים,‏ הֵם לְלֹא סָפֵק יֹאמְרוּ,‏ ’‏זֹאת אִשְׁתּוֹ’‏,‏ וְאָז יַהַרְגוּ אוֹתִי,‏ וְאוֹתָךְ יַשְׁאִירוּ בַּחַיִּים.‏ 13  אִמְרִי נָא שֶׁאַתְּ אֲחוֹתִי,‏ כְּדֵי שֶׁיִּיטַב לִי בִּזְכוּתֵךְ וְיִנָּצְלוּ חַיַּי”‏.‏* 14  כַּאֲשֶׁר נִכְנַס אַבְרָם לְמִצְרַיִם,‏ רָאוּ הַמִּצְרִים שֶׁהָאִשָּׁה יָפָה מְאוֹד.‏ 15  גַּם שָׂרֵי פַּרְעֹה רָאוּ אוֹתָהּ וְהֵחֵלּוּ לְהַלֵּל אוֹתָהּ בִּפְנֵי פַּרְעֹה,‏ וְלָכֵן הָאִשָּׁה נִלְקְחָה לְבֵית פַּרְעֹה.‏ 16  הוּא הֵיטִיב עִם אַבְרָם בִּזְכוּתָהּ,‏ וְאַבְרָם קִבֵּל צֹאן,‏ בָּקָר,‏ חֲמוֹרִים וַאֲתוֹנוֹת,‏ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת,‏ וּגְמַלִּים.‏ 17  וִיהֹוָה הִכָּה אֶת פַּרְעֹה וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ בִּנְגָעִים גְּדוֹלִים בִּגְלַל שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.‏ 18  וּפַרְעֹה קָרָא לְאַבְרָם וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏מָה זֹאת עָשִׂיתָ לִי?‏ מַדּוּעַ לֹא אָמַרְתָּ לִי שֶׁהִיא אִשְׁתְּךָ?‏ 19  לָמָּה אָמַרְתָּ,‏ ’‏אֲחוֹתִי הִיא’‏?‏ הֲרֵי עָמַדְתִּי לָקַחַת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה!‏ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ.‏ קַח אוֹתָהּ וְלֵךְ!‏”‏ 20  וּפַרְעֹה צִוָּה עַל אֲנָשָׁיו בְּנוֹגֵעַ אֵלָיו,‏ וְהֵם שִׁלְּחוּ אוֹתוֹ עִם אִשְׁתּוֹ וְעִם כָּל אֲשֶׁר לוֹ.‏

הערות שוליים

או ”‏מקרוביך”‏.‏
או ”‏ישיגו ברכה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ואת הנפש אשר עשו”‏.‏
או ”‏לצאצאיך”‏.‏
או ”‏לחיות שם כזר”‏.‏
או ”‏תחיה נפשי”‏.‏