בראשית 19:1-38
יט שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים הִגִּיעוּ לִסְדוֹם בָּעֶרֶב, וְלוֹט יָשַׁב בְּשַׁעַר סְדוֹם. כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם לוֹט, קָם לִקְרָאתָם וְהִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם אַרְצָה.
2 הוּא אָמַר: ”אָנָּא, אֲדוֹנַי,* סוּרוּ בְּבַקָּשָׁה אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלוּנוּ וְרַחֲצוּ אֶת רַגְלֵיכֶם. אַחֲרֵי כֵן תּוּכְלוּ לְהַשְׁכִּים וְלָלֶכֶת לְדַרְכְּכֶם”. וְהֵם הֵשִׁיבוּ: ”לֹא; נָלוּן בְּכִכַּר הָעִיר”.
3 אַךְ הוּא הִפְצִיר בָּהֶם מְאוֹד וְלָכֵן הָלְכוּ עִמּוֹ אֶל בֵּיתוֹ. וְהוּא עָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְאָפָה מַצּוֹת, וְהֵם אָכְלוּ.
4 בְּטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לִשְׁכַּב לִישֹׁן, אַנְשֵׁי הָעִיר — אַנְשֵׁי סְדוֹם מִנַּעַר וְעַד זָקֵן — הִתְקַהֲלוּ כֻּלָּם כַּאֲסַפְסוּף וְהִקִּיפוּ אֶת הַבַּיִת.
5 הֵם קָרְאוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶל לוֹט וְאָמְרוּ לוֹ: ”הֵיכָן הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה? הוֹצֵא אוֹתָם אֵלֵינוּ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁכַּב אִתָּם”.
6 וְלוֹט יָצָא אֲלֵיהֶם אֶל הַפֶּתַח וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרָיו.
7 הוּא אָמַר: ”אָנָּא, אַחַי, אַל תִּנְהֲגוּ בְּרִשְׁעוּת.
8 אָנָּא, הִנֵּה יֵשׁ לִי שְׁתֵּי בָּנוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ. אוֹצִיא נָא אוֹתָן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם. רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אַל תַּעֲשׂוּ דָּבָר, כִּי בָּאוּ לַחְסוֹת בְּצֵל קוֹרָתִי”.
9 אַךְ הֵם אָמְרוּ: ”לֵךְ מִכָּאן!” וְהוֹסִיפוּ: ”הַזָּר הַבּוֹדֵד הַזֶּה בָּא לָגוּר כָּאן וּמֵעֵז לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ! כָּעֵת נָרַע לְךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָהֶם”. וְהֵם צָבְאוּ* עַל לוֹט וְנִגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר אֶת הַדֶּלֶת.
10 וְהָאֲנָשִׁים שָׁלְחוּ אֶת יָדָם וְהִכְנִיסוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם הַבַּיְתָה וְסָגְרוּ אֶת הַדֶּלֶת.
11 אַךְ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְּפֶתַח הַבַּיִת הִכּוּ בְּסַנְוֵרִים, מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וְלָכֵן הֵם נִלְאוּ בְּנַסּוֹתָם לִמְצֹא אֶת הַפֶּתַח.
12 וְהָאֲנָשִׁים אָמְרוּ אֶל לוֹט: ”הַאִם יֵשׁ לְךָ עוֹד מִישֶׁהוּ כָּאן? חֲתָנִים, בָּנֶיךָ, בְּנוֹתֶיךָ וְכָל אֲנָשֶׁיךָ בָּעִיר, הוֹצֵא אוֹתָם מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה!
13 כִּי אָנוּ עוֹמְדִים לְהַשְׁחִית אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, שֶׁכֵּן הַצְּעָקָה נֶגְדָּם אָכֵן נֶעֶשְׂתָה גְּדוֹלָה* לִפְנֵי יְהֹוָה, וְלָכֵן שָׁלַח אוֹתָנוּ יְהֹוָה לְהַשְׁחִית אֶת הָעִיר”.
14 לְפִיכָךְ לוֹט יָצָא וְהֵחֵל לְדַבֵּר אֶל חֲתָנָיו אֲשֶׁר הָיוּ עֲתִידִים לָשֵׂאת אֶת בְּנוֹתָיו, וְהוֹסִיף לוֹמַר לָהֶם: ”קוּמוּ! צְאוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי יְהֹוָה יַשְׁחִית אֶת הָעִיר!” אַךְ חֲתָנָיו חָשְׁבוּ שֶׁהוּא מִתְלוֹצֵץ.
15 וּבַעֲלוֹת הַשַּׁחַר הֵחֵלּוּ הַמַּלְאָכִים לְהָאִיץ בְּלוֹט וְאָמְרוּ לוֹ: ”קוּם! קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ הַנִּמְצָאוֹת כָּאן אִתְּךָ, פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲווֹן הָעִיר!”
16 וְכַאֲשֶׁר הוֹסִיף לְהִתְמַהְמֵהַּ, הֶחְזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו, בְּשֶׁל חֶמְלַת יְהֹוָה עָלָיו, וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ וְהִצִּיבוּ אוֹתוֹ מִחוּץ לָעִיר.
17 מִיָּד כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאוּ אוֹתָם הַחוּצָה, הוּא אָמַר לוֹ: ”הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ! אַל תַּבִּיט מֵאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר!* הִמָּלֵט אֶל הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי פֶּן תִּסָּפֶה!”
18 וְלוֹט אָמַר לָהֶם: ”אָנָּא, לֹא לְשָׁם, יְהֹוָה!
19 אָנָּא, הִנֵּה מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי חֶסֶד גָּדוֹל בְּהַצִּילְךָ אֶת חַיַּי,* אֲבָל אֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהִמָּלֵט אֶל הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי, כִּי אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא אָסוֹן יַשִּׂיג אוֹתִי וְאָמוּת.
20 אָנָּא, הִנֵּה הָעִיר הַזֹּאת קְרוֹבָה וַאֲנִי יָכוֹל לָנוּס לְשָׁם; זֶהוּ רַק מָקוֹם קָטָן.* הַאוּכַל נָא לְהִמָּלֵט לְשָׁם? זֶהוּ רַק מָקוֹם קָטָן. כָּךְ אֶנָּצֵל”.*
21 לְפִיכָךְ הוּא אָמַר לוֹ: ”הִנֵּה אֶתְחַשֵּׁב בְּךָ גַּם בַּדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא אַשְׁמִיד אֶת הָעִיר שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עָלֶיהָ.
22 מַהֵר! הִמָּלֵט לְשָׁם, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם!” מִשּׁוּם כָּךְ הוּא קָרָא לָעִיר צוֹעַר.*
23 הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לוֹט לְצוֹעַר.
24 וְאָז הִמְטִיר יְהֹוָה עַל סְדוֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וְאֵשׁ, מֵאֵת יְהֹוָה, מִן הַשָּׁמַיִם.
25 וְהוּא הִשְׁמִיד אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, אֶת כָּל הַכִּכָּר,* לְרַבּוֹת כָּל תּוֹשָׁבֵי הֶעָרִים וְצִמְחֵי הָאֲדָמָה.
26 אַךְ אֵשֶׁת לוֹט, אֲשֶׁר הָיְתָה מֵאֲחוֹרָיו, הֵחֵלָּה לְהַבִּיט לְאָחוֹר, וְהָפְכָה לִנְצִיב מֶלַח.
27 וְאַבְרָהָם הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהָלַךְ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד קֹדֶם לָכֵן לִפְנֵי יְהֹוָה.
28 כַּאֲשֶׁר הִשְׁקִיף מַטָּה עַל סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל אֶרֶץ הַכִּכָּר,* רָאָה וְהִנֵּה עוֹלֶה עָשָׁן סָמִיךְ מִן הָאָרֶץ כְּעָשָׁן סָמִיךְ שֶׁל כִּבְשָׁן!
29 וְכַאֲשֶׁר הִשְׁחִית אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר, זָכַר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם בְּשַׁלְּחוֹ אֶת לוֹט מִחוּץ לֶעָרִים אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, הֶעָרִים אֲשֶׁר הִתְגּוֹרֵר בָּהֶן לוֹט.
30 מְאֻחָר יוֹתֵר עָלָה לוֹט מִצּוֹעַר עִם שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו וְהִתְגּוֹרֵר בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי, כִּי פָּחַד לָגוּר בְּצוֹעַר. לְפִיכָךְ הוּא הִתְגּוֹרֵר בִּמְעָרָה, הוּא וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו.
31 אָמְרָה הַבְּכוֹרָה אֶל הַצְּעִירָה: ”אָבִינוּ זָקֵן, וְאֵין אִישׁ בָּאָרֶץ לְקַיֵּם אִתָּנוּ יְחָסִים כְּמִנְהַג כָּל הָאָרֶץ.
32 בּוֹאִי, נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכַּב עִמּוֹ וְיִהְיֶה לָנוּ זֶרַע מֵאָבִינוּ”.
33 לָכֵן הֵן הוֹסִיפוּ לְהַשְׁקוֹת אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הַהוּא, וְהַבְּכוֹרָה נִכְנְסָה וְשָׁכְבָה עִם אָבִיהָ, אַךְ הוּא לֹא יָדַע מָתַי שָׁכְבָה וּמָתַי קָמָה.
34 וּלְמָחֳרָת אָמְרָה הַבְּכוֹרָה אֶל הַצְּעִירָה: ”הִנֵּה שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ עִם אָבִי. הָבָה נַשְׁקֶה אוֹתוֹ יַיִן גַּם הַלַּיְלָה, וְאָז תָּבוֹאִי וְתִשְׁכְּבִי עִמּוֹ, וְיִהְיֶה לָנוּ זֶרַע מֵאָבִינוּ”.
35 לָכֵן גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא הֵן הוֹסִיפוּ לְהַשְׁקוֹת אֶת אֲבִיהֶן יַיִן, וְהַצְּעִירָה הָלְכָה וְשָׁכְבָה עִמּוֹ, אַךְ הוּא לֹא יָדַע מָתַי שָׁכְבָה וּמָתַי קָמָה.
36 וּשְׁתֵּי בְּנוֹת לוֹט הָרוּ מֵאֲבִיהֶן.
37 הַבְּכוֹרָה יָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ מוֹאָב.* הוּא אֲבִי הַמּוֹאָבִים שֶׁל הַיּוֹם.
38 הַצְּעִירָה יָלְדָה גַּם הִיא בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ בֶּן־עַמִּי.* הוּא אֲבִי הָעַמּוֹנִים שֶׁל הַיּוֹם.
הערות שוליים
^ במשמעות ”האדונים שלי”.
^ או ”נדחפו בחוזקה”.
^ או ”חזקה”.
^ כלומר, כיכר הירדן.
^ או ”את נפשי”.
^ נה״מ, ”והיא מִצְעָר”.
^ או ”נפשי תמשיך לחיות”.
^ פירושו ”קוטן; קַטְנוּת”.
^ כלומר, כיכר הירדן.
^ כלומר, כיכר הירדן.
^ פירושו ”מן אב”.
^ במשמעות ”בן קרוביי”.
