בראשית 20:1-18
-
שרה ניצלת מידי אבימלך (1–18)
כ וְאַבְרָהָם הֶעֱבִיר מִשָּׁם אֶת מַחֲנֵהוּ אֶל אֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהֵחֵל לְהִתְגּוֹרֵר בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר. כַּאֲשֶׁר הִתְגּוֹרֵר* בִּגְרָר,
2 אָמַר שׁוּב אַבְרָהָם עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ: ”אֲחוֹתִי הִיא”. עַל כֵּן שָׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר לִקְרֹא לְשָׂרָה וְלָקַח אוֹתָהּ.
3 אַחֲרֵי כֵן בָּא אֱלֹהִים בַּלַּיְלָה אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: ”הִנְּךָ מָשׁוּל לְמֵת בִּגְלַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ, כִּי נְשׂוּאָה הִיא וְשַׁיֶּכֶת לְאִישׁ אַחֵר”.
4 אוּלָם אֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ.* לָכֵן הוּא אָמַר: ”יְהֹוָה, הַאִם תַּהֲרֹג אֻמָּה חַפָּה מִפֶּשַׁע?*
5 הַאִם הוּא לֹא אָמַר לִי, ’אֲחוֹתִי הִיא’? וְגַם הִיא, הַאִם לֹא אָמְרָה, ’אָחִי הוּא’? בְּתֹם לְבָבִי וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת”.
6 אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: ”אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת בְּתֹם לְבָבְךָ, וְלָכֵן מָנַעְתִּי מִמְּךָ לַחְטֹא נֶגְדִּי. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא אִפְשַׁרְתִּי לְךָ לָגַעַת בָּהּ.
7 כָּעֵת הָשֵׁב אֶת אֵשֶׁת הָאִישׁ, כִּי נָבִיא הוּא, וְהוּא יִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וְתִחְיֶה. אַךְ אִם לֹא תָּשִׁיב אוֹתָהּ, דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לְךָ”.
8 אֲבִימֶלֶךְ הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְקָרָא לְכָל עֲבָדָיו וְסִפֵּר לָהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהֵם פָּחֲדוּ מְאוֹד.
9 וַאֲבִימֶלֶךְ קָרָא לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: ”מָה עָשִׂיתָ לָנוּ? מָה חָטָאתִי לְךָ שֶׁהֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֵטְא גָּדוֹל כָּזֶה? עָשִׂיתָ לִי מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ”.
10 וַאֲבִימֶלֶךְ הוֹסִיף וְאָמַר לְאַבְרָהָם: ”לְשֵׁם מָה עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?”
11 אָמַר אַבְרָהָם: ”כִּי אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, ’לְלֹא סָפֵק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְיַהַרְגוּ אוֹתִי בִּגְלַל אִשְׁתִּי’.
12 מִלְּבַד זֹאת, הִיא אָכֵן אֲחוֹתִי, בַּת אָבִי אַךְ לֹא בַּת אִמִּי, וְהִיא הָיְתָה לִי לְאִשָּׁה.
13 לָכֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר לִי אֱלֹהִים לַעֲזֹב אֶת בֵּית אָבִי וְלִנְדֹּד, אָמַרְתִּי לָהּ: ’זֶה יִהְיֶה הַחֶסֶד אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמִּי: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו נֵלֵךְ, אִמְרִי עָלַי, ”אָחִי הוּא”’”.
14 וַאֲבִימֶלֶךְ לָקַח צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וְנָתַן לְאַבְרָהָם וְהֵשִׁיב לוֹ אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ.
15 וַאֲבִימֶלֶךְ אָמַר: ”הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ. הִתְגּוֹרֵר בַּמָּקוֹם הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”.
16 וּלְשָׂרָה אָמַר: ”הִנְנִי נוֹתֵן אֶלֶף יְחִידוֹת כֶּסֶף לְאָחִיךְ. אוֹת הוּא לְחַפּוּתֵךְ* עֲבוּר כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ וּלְעֵינֵי הַכֹּל, וְהִנָּךְ טְהוֹרָה מֵחֶרְפָּה”.
17 וְאַבְרָהָם הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל אֶל הָאֱלֹהִים, וֶאֱלֹהִים רִפֵּא אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת אַמְהוֹתָיו, וְהֵן הֵחֵלּוּ לָלֶדֶת;
18 כִּי יְהֹוָה הָפַךְ אֶת כָּל נְשׁוֹת בֵּית אֲבִימֶלֶךְ לַעֲקָרוֹת* בִּגְלַל שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם.
