בראשית 22:1-24
כב אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִסָּה הָאֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: ”אַבְרָהָם!” וְהוּא הֵשִׁיב לוֹ: ”הִנְנִי!”
2 אָמַר לוֹ: ”קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אַתָּה כֹּה אוֹהֵב, אֶת יִצְחָק, וְלֵךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה וְהַעֲלֵה אוֹתוֹ שָׁם לְעוֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ”.
3 וְאַבְרָהָם הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְשָׂם אֻכָּף עַל חֲמוֹרוֹ וְלָקַח שְׁנַיִם מִמְּשָׁרְתָיו וְאֶת יִצְחָק בְּנוֹ. הוּא בִּקֵּעַ עֵצִים עֲבוּר הָעוֹלָה וְקָם וְהָלַךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים.
4 בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשָׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק.
5 אָמַר אַבְרָהָם לִמְשָׁרְתָיו: ”הִשָּׁאֲרוּ כָּאן עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלֵךְ לְשָׁם וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּב אֲלֵיכֶם”.
6 וְאַבְרָהָם לָקַח אֶת הָעֵצִים לָעוֹלָה וְשָׂם אוֹתָם עַל בְּנוֹ יִצְחָק. אָז לָקַח בְּיָדָיו אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַסַּכִּין,* וּשְׁנֵיהֶם הָלְכוּ יַחְדָּו.
7 וְיִצְחָק אָמַר לְאַבְרָהָם אָבִיו: ”אָבִי!” הֵשִׁיב לוֹ: ”כֵּן, בְּנִי!” וְהוּא אָמַר לוֹ: ”הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, אַךְ הֵיכָן הַשֶּׂה לָעוֹלָה?”
8 וְאַבְרָהָם אָמַר: ”אֱלֹהִים יְסַפֵּק אֶת הַשֶּׂה לָעוֹלָה, בְּנִי”. וּשְׁנֵיהֶם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת יַחְדָּו.
9 לְבַסּוֹף הִגִּיעוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וְאַבְרָהָם בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְעָרַךְ עָלָיו אֶת הָעֵצִים. הוּא קָשַׁר אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו* וְשָׂם אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מֵעַל לָעֵצִים.
10 וְאַבְרָהָם שָׁלַח אֶת יָדוֹ וְלָקַח אֶת הַסַּכִּין* כְּדֵי לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ.
11 אַךְ מַלְאַךְ יְהֹוָה קָרָא אֵלָיו מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר: ”אַבְרָהָם, אַבְרָהָם!” וְהוּא הֵשִׁיב: ”הִנְנִי!”
12 וְהוּא אָמַר: ”אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעֲשֶׂה לוֹ מְאוּמָה, כִּי כָּעֵת אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיְּרֵא אֱלֹהִים אַתָּה כִּי לֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי”.
13 וְאַבְרָהָם נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה הָלְאָה מִמֶּנּוּ אַיִל שֶׁנִּתְפְּסוּ קַרְנָיו בַּסְּבַךְ. וְאַבְרָהָם הָלַךְ וְלָקַח אֶת הָאַיִל וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְעוֹלָה בִּמְקוֹם אֶת בְּנוֹ.
14 וְאַבְרָהָם קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא יְהֹוָה יִרְאֶה.* מִשּׁוּם כָּךְ עֲדַיִן נֶאֱמָר הַיּוֹם: ”בְּהַר יְהֹוָה יֵרָאֶה* הַדָּבָר”.
15 וּמַלְאַךְ יְהֹוָה קָרָא לְאַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמַיִם
16 וְאָמַר: ”’בִּי אֲנִי נִשְׁבָּע’, מַצְהִיר יְהֹוָה, ’הוֹאִיל וְעָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ,
17 לְלֹא סָפֵק אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וְאַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ* כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְגַרְגִּירֵי הַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְזַרְעֲךָ* יִירַשׁ אֶת שַׁעַר* אוֹיְבָיו.
18 וְיִתְבָּרְכוּ* בְּאֶמְצָעוּת זַרְעֲךָ* כָּל אֻמּוֹת הָאָרֶץ כִּי שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלִי’”.
19 אַחֲרֵי כֵן שָׁב אַבְרָהָם לִמְשָׁרְתָיו, וְהֵם קָמוּ וְחָזְרוּ יַחַד אֶל בְּאֵר שֶׁבַע; וְאַבְרָהָם הִמְשִׁיךְ לְהִתְגּוֹרֵר בִּבְאֵר שֶׁבַע.
20 אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִמְסַר לְאַבְרָהָם: ”הִנֵּה מִלְכָּה יָלְדָה גַּם הִיא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ:
21 אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ, אֶת בּוּז אָחִיו, אֶת קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם,
22 אֶת כֶּשֶׂד, אֶת חֲזוֹ, אֶת פִּלְדָּשׁ, אֶת יִדְלָף וְאֶת בְּתוּאֵל”.
23 בְּתוּאֵל הוֹלִיד אֶת רִבְקָה. אֶת הַשְּׁמוֹנָה הָאֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם.
24 פִּילַגְשׁוֹ, אֲשֶׁר שְׁמָהּ רְאוּמָה, יָלְדָה גַּם הִיא בָּנִים: אֶת טֶבַח, אֶת גַּחַם, אֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה.
