בראשית 24:1-67
כד וְאַבְרָהָם הָיָה זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים, וִיהֹוָה בֵּרֵךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.
2 אָמַר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ, הַזָּקֵן בְּיוֹתֵר בִּבְנֵי בֵּיתוֹ, אֲשֶׁר נִהֵל אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ: ”שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי,
3 וְאַשְׁבִּיעֲךָ בִּיהֹוָה, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֶאֱלֹהֵי הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִים, אֲשֶׁר אֲנִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבָּם,
4 אֶלָּא תֵּלֵךְ אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי* וְתִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי, לְיִצְחָק”.
5 אַךְ הָעֶבֶד אָמַר לוֹ: ”וְאִם לֹא תִּרְצֶה הָאִשָּׁה לָבוֹא אִתִּי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת? הַאִם יִהְיֶה עָלַי לְהָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה בָּאתָ?”
6 הֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם: ”הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן תִּקַּח אֶת בְּנִי לְשָׁם.
7 יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לָקַח אוֹתִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי* וַאֲשֶׁר דִּבֵּר אִתִּי וְנִשְׁבַּע לִי: ’לְזַרְעֲךָ* אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת’, הוּא יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, וְאַתָּה תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם.
8 אַךְ אִם הָאִשָּׁה לֹא תִּרְצֶה לָבוֹא אִתְּךָ, תִּהְיֶה נָקִי מִשְּׁבוּעָה זוֹ. רַק אֶת בְּנִי לֹא תִּקַּח לְשָׁם”.
9 וְהָעֶבֶד שָׂם אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדוֹנוֹ וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה.
10 וְהָעֶבֶד לָקַח עֲשָׂרָה מִגְּמַלָּיו שֶׁל אֲדוֹנוֹ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ, וְלָקַח אִתּוֹ מִכָּל טוּב אֲדוֹנוֹ. וְהוּא הָלַךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם,* אֶל עִירוֹ שֶׁל נָחוֹר.
11 הוּא הוֹשִׁיב אֶת הַגְּמַלִּים עַל בִּרְכֵּיהֶם בִּבְאֵר מַיִם מִחוּץ לָעִיר. הָיָה זֶה לְעֵת עֶרֶב, הָעֵת שֶׁבָּהּ יָצְאוּ הַנָּשִׁים לִשְׁאֹב מַיִם.
12 וְהוּא אָמַר: ”יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, הַעֲנֵק נָא לִי הַצְלָחָה הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדוֹנִי אַבְרָהָם.
13 הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לְיַד מַעְיַן מַיִם, וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יוֹצְאוֹת לִשְׁאֹב מַיִם.
14 וְהַבַּחוּרָה אֲשֶׁר אֹמַר לָהּ, ’הַטִּי נָא אֶת כַּדֵּךְ כְּדֵי שֶׁאֶשְׁתֶּה’ וַאֲשֶׁר תָּשִׁיב, ’שְׁתֵה, וְגַם אֶת גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה’, תִּהְיֶה נָא הִיא הָאַחַת אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹחֵר לְעַבְדְּךָ יִצְחָק; וּבָזֹאת אֵדַע שֶׁעָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדוֹנִי”.
15 עוֹד בְּטֶרֶם סִיֵּם לְדַבֵּר יָצְאָה רִבְקָה, בִּתּוֹ שֶׁל בְּתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר, אֲחִי אַבְרָהָם, וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ.
16 וְהַבַּחוּרָה הָיְתָה יְפַת תֹּאַר, בְּתוּלָה; אִישׁ לֹא יָדַע אוֹתָהּ. הִיא יָרְדָה אֶל הַמַּעְיָן, מִלְּאָה אֶת כַּדָּהּ וְעָלְתָה בַּחֲזָרָה.
17 מִיָּד רָץ לִקְרָאתָהּ הָעֶבֶד וְאָמַר: ”תְּנִי נָא לִי לִלְגֹּם מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ”.
18 אָמְרָה לוֹ: ”שְׁתֵה, אֲדוֹנִי”, וּמִהֲרָה לְהוֹרִיד אֶת כַּדָּהּ אֶל יָדָהּ וְנָתְנָה לוֹ לִשְׁתּוֹת.
19 כַּאֲשֶׁר סִיְּמָה לָתֵת לוֹ לִשְׁתּוֹת אָמְרָה: ”גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאַב מַיִם עַד אֲשֶׁר יְסַיְּמוּ לִשְׁתּוֹת”.
20 וְהִיא מִהֲרָה לְרוֹקֵן אֶת כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וְרָצָה שׁוּב וָשׁוּב אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב מַיִם, וְהִמְשִׁיכָה לִשְׁאֹב לְכָל גְּמַלָּיו.
21 כָּל אוֹתָהּ הָעֵת הִתְבּוֹנֵן בָּהּ הָאִישׁ בְּהִשְׁתָּאוּת וְשָׁתַק, בְּעוֹדוֹ תּוֹהֶה אִם הִצְלִיחַ יְהֹוָה אֶת דַּרְכּוֹ וְאִם לֹא.
22 כַּאֲשֶׁר סִיְּמוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, הוֹצִיא הָאִישׁ עֲבוּרָהּ נֶזֶם זָהָב, חֲצִי שֶׁקֶל* מִשְׁקָלוֹ, וּשְׁנֵי צְמִידֵי זָהָב, עֲשָׂרָה שְׁקָלִים* מִשְׁקָלָם,
23 וְאָמַר: ”אִמְרִי נָא לִי, בַּת מִי אַתְּ? הַאִם יֵשׁ מָקוֹם עֲבוּרֵנוּ בְּבֵית אָבִיךְ לָלוּן בּוֹ?”
24 הֵשִׁיבָה לוֹ: ”אֲנִי בַּת בְּתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה, אֲשֶׁר אוֹתוֹ יָלְדָה לְנָחוֹר”.
25 וְהוֹסִיפָה: ”יֵשׁ לָנוּ גַּם תֶּבֶן וְגַם מִסְפּוֹא רַב וְגַם מָקוֹם לָלוּן בּוֹ”.
26 וְהָאִישׁ קַד וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי יְהֹוָה
27 וְאָמַר: ”בָּרוּךְ יְהֹוָה, אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, כִּי לֹא עָזַב אֶת חַסְדּוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ כְּלַפֵּי אֲדוֹנִי. יְהֹוָה הִנְחָה אוֹתִי אֶל בֵּית אֲחֵי אֲדוֹנִי”.
28 וְהַבַּחוּרָה רָצָה לְסַפֵּר לְבֵית אִמָּהּ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
29 וּלְרִבְקָה הָיָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן. וְלָבָן רָץ אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה בַּחוּץ לְיַד הַמַּעְיָן.
30 כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ שֶׁל אֲחוֹתוֹ וְשָׁמַע אֶת דִּבְרֵי אֲחוֹתוֹ רִבְקָה אֲשֶׁר אָמְרָה, ”כָּךְ דִּבֵּר אֵלַי הָאִישׁ”, בָּא לִקְרַאת הָאִישׁ, אֲשֶׁר עֲדַיִן עָמַד לְיַד הַגְּמַלִּים בַּמַּעְיָן.
31 מִיָּד אָמַר לוֹ: ”בּוֹא, בְּרוּךְ יְהֹוָה. מַדּוּעַ אַתָּה מוֹסִיף לַעֲמֹד כָּאן בַּחוּץ? הֵכַנְתִּי אֶת הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים”.
32 וְהָאִישׁ בָּא אֶל הַבַּיִת, וְהוּא* הִתִּיר אֶת רִתְמוֹת הַגְּמַלִּים וְנָתַן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ אֶת רַגְלָיו וְאֶת רַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
33 אוּלָם כַּאֲשֶׁר הֻגַּשׁ לְפָנָיו אֹכֶל, אָמַר: ”לֹא אֹכַל עַד אֲשֶׁר אֹמַר אֶת דְּבָרַי”. וְלָבָן אָמַר: ”דַּבֵּר!”
34 וְהוּא אָמַר: ”אֲנִי עֶבֶד אַבְרָהָם.
35 וִיהֹוָה בֵּרֵךְ אֶת אֲדוֹנִי מְאוֹד וְהֶעֱשִׁיר אוֹתוֹ עַד מְאוֹד בְּתִתּוֹ לוֹ צֹאן וּבָקָר, כֶּסֶף וְזָהָב, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים.
36 וְשָׂרָה אֵשֶׁת אֲדוֹנִי יָלְדָה בֵּן לַאֲדוֹנִי אַחֲרֵי שֶׁהִזְדַּקְּנָה, וְהוּא יִתֵּן לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.
37 וַאֲדוֹנִי הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי וְאָמַר: ’לֹא תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִים, אֲשֶׁר אֲנִי יוֹשֵׁב בְּאַרְצָם,
38 אֶלָּא תֵּלֵךְ אֶל בֵּית אָבִי וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְקַח אִשָּׁה לִבְנִי’.
39 אַךְ אָמַרְתִּי לַאֲדוֹנִי: ’וְאִם הָאִשָּׁה לֹא תִּרְצֶה לָבוֹא אִתִּי?’
40 הוּא אָמַר לִי: ’יְהֹוָה, אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו, יִשְׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ אִתְּךָ וְיַצְלִיחַ אֶת דַּרְכְּךָ, וְתִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי.
41 תִּהְיֶה נָקִי מִשְּׁבוּעָתְךָ לִי אִם תֵּלֵךְ אֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְהֵם לֹא יִתְּנוּ אוֹתָהּ לְךָ. כָּךְ תִּהְיֶה נָקִי מִשְּׁבוּעָתְךָ’.
42 ”כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי אֶל הַמַּעְיָן הַיּוֹם אָמַרְתִּי: ’יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, אִם תַּצְלִיחַ אֶת דַּרְכִּי,
43 הִנֵּה אֲנִי נִצָּב לְיַד הַמַּעְיָן; כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא הָעַלְמָה לִשְׁאֹב מַיִם, וְאֹמַר ”תְּנִי לִי בְּבַקָּשָׁה מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ”,
44 וְהִיא תֹּאמַר אֵלַי, ”שְׁתֵה, וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאַב”, תִּהְיֶה נָא זֹאת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בָּחַר יְהֹוָה לְבֶן אֲדוֹנִי’.
45 ”לִפְנֵי שֶׁסִּיַּמְתִּי לְדַבֵּר בְּלִבִּי, יָצְאָה רִבְקָה עִם כַּדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ, וְיָרְדָה אֶל הַמַּעְיָן וְהֵחֵלָּה לִשְׁאֹב מַיִם. אָמַרְתִּי לָהּ: ’תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת, בְּבַקָּשָׁה’.
46 וְהִיא מִהֲרָה לְהוֹרִיד אֶת כַּדָּהּ מִשִּׁכְמָהּ וְאָמְרָה: ’שְׁתֵה, וְגַם אֶת גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה’. וְשָׁתִיתִי, וְגַם אֶת הַגְּמַלִּים הִשְׁקְתָה.
47 אַחֲרֵי כֵן שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ, ’בַּת מִי אַתְּ?’ וְהִיא הֵשִׁיבָה לִי, ’בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר, אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ מִלְכָּה’. וְשַׂמְתִּי אֶת הַנֶּזֶם בְּאַפָּהּ וְאֶת הַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ.
48 וְקַדְתִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לִיהֹוָה וְהִלַּלְתִּי אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הוֹבִיל אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה כְּדֵי לָקַחַת אֶת בַּת אֲחִי אֲדוֹנִי לִבְנוֹ.
49 וְכָעֵת אִמְרוּ לִי אִם בִּרְצוֹנְכֶם לְגַלּוֹת חֶסֶד וְנֶאֱמָנוּת כְּלַפֵּי אֲדוֹנִי; וְאִם לֹא, אִמְרוּ לִי, כְּדֵי שֶׁאֶפְנֶה יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה”.
50 וְלָבָן וּבְתוּאֵל עָנוּ: ”מִיְּהֹוָה הָיָה זֶה. אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לוֹמַר לְךָ כֵּן אוֹ לֹא.*
51 הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ. קַח אוֹתָהּ וְלֵךְ, וְתִהְיֶה הִיא לְאִשָּׁה לְבֶן אֲדוֹנְךָ, כְּפִי שֶׁדִּבֵּר יְהֹוָה”.
52 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם, מִיָּד הִשְׁתַּחֲוָה אַרְצָה לִיהֹוָה.
53 וְהָעֶבֶד הֵחֵל לְהוֹצִיא כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וְנָתַן לְרִבְקָה, וְהוּא נָתַן דִּבְרֵי עֵרֶךְ לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ.
54 אַחֲרֵי כֵן אָכְלוּ וְשָׁתוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהֵם לָנוּ שָׁם.
כַּאֲשֶׁר קָם בַּבֹּקֶר אָמַר: ”שַׁלְּחוּ אוֹתִי לַאֲדוֹנִי”.
55 הֵשִׁיבוּ אָחִיהָ וְאִמָּהּ: ”תִּשָּׁאֵר אִתָּנוּ הַבַּחוּרָה עֲשָׂרָה יָמִים לְפָחוֹת, וְאַחֲרֵי כֵן תֵּלֵךְ”.
56 אַךְ הוּא אָמַר אֲלֵיהֶם: ”אַל תְּעַכְּבוּ אוֹתִי, שֶׁכֵּן יְהֹוָה הִצְלִיחַ אֶת דַּרְכִּי. שַׁלְּחוּ אוֹתִי כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ אֶל אֲדוֹנִי”.
57 לְפִיכָךְ הֵם אָמְרוּ: ”נִקְרָא לַבַּחוּרָה וְנִשְׁאַל אֶת פִּיהָ”.
58 הֵם קָרְאוּ לְרִבְקָה וְשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ: ”הַאִם תֵּלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה?” הֵשִׁיבָה: ”אֵלֵךְ”.
59 וְהֵם שִׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחוֹתָם וְאֶת מֵינִקְתָּהּ* וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו.
60 וְהֵם בֵּרְכוּ אֶת רִבְקָה וְאָמְרוּ לָהּ: ”אֲחוֹתֵנוּ, הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה,* וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ* אֶת שַׁעַר* שׂוֹנְאָיו”.
61 וְרִבְקָה וּמְשָׁרְתוֹתֶיהָ קָמוּ, עָלוּ עַל הַגְּמַלִּים וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הָאִישׁ. וְהָעֶבֶד לָקַח אֶת רִבְקָה וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
62 וְיִצְחָק בָּא מִכִּוּוּן בְּאֵר לַחַי רֹאִי, כִּי הִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב.
63 וְיִצְחָק יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה לִפְנוֹת עֶרֶב כְּדֵי לְהַרְהֵר. הוּא נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים!
64 כַּאֲשֶׁר נָשְׂאָה רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ, רָאֲתָה אֶת יִצְחָק וְיָרְדָה מַהֵר מִן הַגָּמָל.
65 הִיא שָׁאֲלָה אֶת הָעֶבֶד: ”מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר הוֹלֵךְ שָׁם בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ?” הֵשִׁיב הָעֶבֶד: ”זֶהוּ אֲדוֹנִי”. לָכֵן לָקְחָה אֶת צְעִיפָהּ וְהִתְכַּסְּתָה.
66 וְהָעֶבֶד סִפֵּר לְיִצְחָק אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה.
67 אַחֲרֵי כֵן הֵבִיא אוֹתָהּ יִצְחָק אֶל אֹהֶל שָׂרָה אִמּוֹ, וְהוּא לָקַח אֶת רִבְקָה, וְהִיא הָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה; וְהוּא הִתְאַהֵב בָּהּ, וְיִצְחָק הִתְנַחֵם אַחֲרֵי מוֹת אִמּוֹ.
הערות שוליים
^ או ”קרוביי”.
^ או ”קרוביי”.
^ או ”צאצאיך”.
^ או ”מסופוטמיה”.
^ שקל היה שווה ל־4.11 גרם.
^ שקל היה שווה ל־4.11 גרם.
^ ככל הנראה לבן.
^ נה״מ, ”לא נוכל דבר אליך רע או טוב”.
^ כלומר, מינקתה אשר כעת הייתה המשרתת שלה.
^ או ”היי אם לאלפי רבבות”.
^ או ”צאצאייך”.
^ או ”ערי”.
