בראשית 26:1-35
כו וְהָיָה רָעָב בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם, וְלָכֵן יִצְחָק הָלַךְ אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, לִגְרָר.
2 וִיהֹוָה נִרְאָה אֵלָיו וְאָמַר: ”אַל תֵּרֵד אֶל מִצְרַיִם. הִתְגּוֹרֵר בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ.
3 הִתְגּוֹרֵר כְּתוֹשָׁב זָר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת אִתְּךָ וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ* אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, וַאֲקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ:
4 ’אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ* כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם; וְאֶתֵּן לְזַרְעֲךָ* אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה; וְיִתְבָּרְכוּ* בְּאֶמְצָעוּת זַרְעֲךָ* כָּל אֻמּוֹת הָאָרֶץ’,
5 שֶׁכֵּן אַבְרָהָם שָׁמַע בְּקוֹלִי וְהִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר אֶת דְּרִישׁוֹתַי, מִצְווֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרוֹתַי”.
6 לָכֵן יִצְחָק הִמְשִׁיךְ לְהִתְגּוֹרֵר בִּגְרָר.
7 כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל אִשְׁתּוֹ, הָיָה אוֹמֵר: ”אֲחוֹתִי הִיא”. הוּא פָּחַד לוֹמַר, ”אִשְׁתִּי הִיא”, כִּי אָמַר, ”אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עֲלוּלִים לַהֲרֹג אוֹתִי בִּגְלַל רִבְקָה”, כִּי הָיְתָה יְפַת מַרְאֶה.
8 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה הִשְׁקִיף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וְרָאָה אֶת יִצְחָק מְגַלֵּה חִבָּה כְּלַפֵּי* רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.
9 מִיָּד קָרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וְאָמַר: ”אִשְׁתְּךָ הִיא! לָמָּה אָמַרְתָּ, ’אֲחוֹתִי הִיא’?” הֵשִׁיב לוֹ יִצְחָק: ”אָמַרְתִּי זֹאת כִּי פָּחַדְתִּי שֶׁאָמוּת בִּגְלָלָהּ”.
10 אַךְ אֲבִימֶלֶךְ הִמְשִׁיךְ וְאָמַר: ”מָה עָשִׂיתָ לָנוּ? אַחַד הָאֲנָשִׁים עָלוּל הָיָה בְּנָקֵל לִשְׁכַּב עִם אִשְׁתְּךָ, וְהָיִיתָ מֵבִיא עָלֵינוּ אַשְׁמָה!”
11 וַאֲבִימֶלֶךְ צִוָּה עַל כָּל הָעָם: ”הַנּוֹגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמַת!”
12 וְיִצְחָק הֵחֵל לִזְרֹעַ בָּאָרֶץ הַהִיא, וּבַשָּׁנָה הַהִיא קָצַר פִּי מֵאָה מִמָּה שֶׁזָּרַע, כִּי יְהֹוָה בֵּרֵךְ אוֹתוֹ.
13 הָאִישׁ נִהְיָה עָשִׁיר, וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְהַצְלִיחַ עַד כִּי נִהְיָה עָשִׁיר מְאוֹד.
14 הוּא רָכַשׁ עֶדְרֵי צֹאן וְעֶדְרֵי בָּקָר וַעֲבָדִים רַבִּים, וְהַפְּלִשְׁתִּים הֵחֵלּוּ לְקַנֵּא בּוֹ.
15 וְהַפְּלִשְׁתִּים לָקְחוּ עָפָר וְסָתְמוּ אֶת כָּל הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם.
16 וַאֲבִימֶלֶךְ אָמַר לְיִצְחָק: ”לֵךְ מִסְּבִיבָתֵנוּ, כִּי הִתְעַצַּמְתָּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ”.
17 לָכֵן יִצְחָק עָבַר מִשָּׁם וְהֵקִים מַחֲנֶה בְּעֵמֶק* גְּרָר וְהֵחֵל לְהִתְגּוֹרֵר שָׁם.
18 וְיִצְחָק שׁוּב חָפַר אֶת הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר נֶחְפְּרוּ בִּימֵי אָבִיו אַבְרָהָם וַאֲשֶׁר סָתְמוּ הַפְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וְהוּא קָרָא לָהֶן בַּשֵּׁמוֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו.
19 כַּאֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בָּעֵמֶק,* מָצְאוּ בְּאֵר מַיִם חַיִּים.
20 וְרוֹעֵי גְּרָר הֵחֵלּוּ לָרִיב עִם רוֹעֵי יִצְחָק וְאָמְרוּ: ”הַמַּיִם שֶׁלָּנוּ!” לָכֵן הוּא קָרָא לַבְּאֵר עֵשֶׂק,* כִּי הֵם רָבוּ* אִתּוֹ.
21 וְהֵם הֵחֵלּוּ לַחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְהֵם הִתְחִילוּ לָרִיב גַּם עָלֶיהָ. לָכֵן הוּא קָרָא לָהּ שִׂטְנָה.*
22 וְהוּא עָבַר מִשָּׁם וְחָפַר בְּאֵר אַחֶרֶת, אַךְ עָלֶיהָ הֵם לֹא רָבוּ. לָכֵן הוּא קָרָא לָהּ רְחֹבוֹת* וְאָמַר: ”כִּי כָּעֵת הִרְחִיב יְהֹוָה אֶת מְקוֹמֵנוּ וְהִפְרָה אוֹתָנוּ בָּאָרֶץ”.
23 וְהוּא עָלָה מִשָּׁם לִבְאֵר שֶׁבַע.
24 בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֵלָיו יְהֹוָה וְאָמַר: ”אָנוֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ. אַל תִּירָא, כִּי אִתְּךָ אֲנִי, וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וְאַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ* בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי”.
25 וְהוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְקָרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה. וְיִצְחָק נָטָה שָׁם אֶת אָהֳלוֹ, וַעֲבָדָיו חָפְרוּ שָׁם בְּאֵר.
26 וַאֲבִימֶלֶךְ בָּא אֵלָיו מִגְּרָר עִם יוֹעֲצוֹ הָאִישִׁי אֲחֻזַּת וְעִם שַׂר צְבָאוֹ פִּיכֹל.
27 וְיִצְחָק אָמַר לָהֶם: ”מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי? הֲרֵי שְׂנֵאתֶם אוֹתִי וְגֵרַשְׁתֶּם אוֹתִי מִסְּבִיבַתְכֶם!”
28 הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”רָאִינוּ בְּבֵרוּר שֶׁיְּהֹוָה הָיָה אִתְּךָ. לָכֵן אָמַרְנוּ, ’תִּהְיֶה נָא שְׁבוּעָה מְחַיֶּבֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינְךָ, וְנִכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית
29 שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה לָנוּ כָּל רַע כְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא פָּגַעְנוּ בְּךָ, שֶׁכֵּן עָשִׂינוּ לְךָ רַק טוֹב כַּאֲשֶׁר שִׁלַּחְנוּ אוֹתְךָ בְּשָׁלוֹם. אַתָּה כָּעֵת בְּרוּךְ יְהֹוָה’”.
30 וְהוּא עָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה, וְהֵם אָכְלוּ וְשָׁתוּ.
31 הֵם הִשְׁכִּימוּ בַּבֹּקֶר וְנִשְׁבְּעוּ אִישׁ לְאָחִיו. אַחֲרֵי כֵן שִׁלֵּחַ אוֹתָם יִצְחָק, וְהֵם הָלְכוּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם.
32 בַּיּוֹם הַהוּא בָּאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וְסִפְּרוּ לוֹ עַל אוֹדוֹת הַבְּאֵר שֶׁחָפְרוּ וְאָמְרוּ לוֹ: ”מָצָאנוּ מַיִם!”
33 וְהוּא קָרָא לָהּ שִׁבְעָה. מִשּׁוּם כָּךְ שֵׁם הָעִיר הוּא בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
34 כַּאֲשֶׁר הָיָה עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה לָקַח לְאִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי.
35 וְהֵן גָּרְמוּ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.
