בראשית 28:1-22
כח וְיִצְחָק קָרָא לְיַעֲקֹב וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ וְצִוָּה עָלָיו בְּאָמְרוֹ: ”לֹא תִּקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן.
2 קוּם, לֵךְ אֶל פַּדַּן אֲרָם, אֶל בֵּית בְּתוּאֵל, אֲבִי אִמְּךָ, וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן, אֲחִי אִמְּךָ.
3 הָאֵל הַכֹּל יָכוֹל יְבָרֵךְ אוֹתְךָ וְיַפְרֶה אוֹתְךָ וְיַרְבֶּה אוֹתְךָ, וְתִהְיֶה לִקְהַל עַמִּים.
4 וְהוּא יִתֵּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ* אִתְּךָ, כְּדֵי שֶׁתִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִתְגּוֹרַרְתָּ בָּהּ כְּזָר, אֲשֶׁר אוֹתָהּ נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם”.
5 וְיִצְחָק שִׁלֵּחַ אֶת יַעֲקֹב וְהוּא הָלַךְ אֶל פַּדַּן אֲרָם, אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, אֲחִי רִבְקָה, אִמָּם שֶׁל יַעֲקֹב וְעֵשָׂו.
6 וְעֵשָׂו רָאָה שֶׁיִּצְחָק בֵּרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלֵּחַ אוֹתוֹ אֶל פַּדַּן אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה, וְשֶׁבְּהַעֲנִיקוֹ לוֹ אֶת בִּרְכָתוֹ צִוָּה עָלָיו, ”לֹא תִּקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן”,
7 וְגַם רָאָה שֶׁיַּעֲקֹב שָׁמַע בְּקוֹל אָבִיו וְאִמּוֹ וְהָלַךְ אֶל פַּדַּן אֲרָם.
8 וְעֵשָׂו הֵבִין שֶׁבְּנוֹת כְּנַעַן הָיוּ רָעוֹת בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו,
9 וְלָכֵן עֵשָׂו הָלַךְ אֶל יִשְׁמָעֵאל וְלָקַח לוֹ לְאִשָּׁה אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, אֲחוֹת נְבָיוֹת, בְּנוֹסָף לַנָּשִׁים הָאֲחֵרוֹת אֲשֶׁר כְּבָר הָיוּ לוֹ.
10 יַעֲקֹב יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל חָרָן.
11 כַּעֲבֹר זְמַן מָה הִגִּיעַ אֶל מָקוֹם מְסֻיָּם וְשָׁם הִתְכּוֹנֵן לָלוּן כִּי שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ. לָכֵן הוּא לָקַח אַחַת מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וְשָׂם אוֹתָהּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְשָׁכַב שָׁם.
12 אָז חָלַם חֲלוֹם, וְהִנֵּה מַדְרֵגוֹת* נִצָּבוֹת עַל הָאָרֶץ, וְרֹאשָׁן מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בָּהֶן.
13 וְהִנֵּה יְהֹוָה נִצָּב מֵעֲלֵיהֶן וְאוֹמֵר:
”אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֶאֱלֹהֵי יִצְחָק. הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתֵּן אוֹתָהּ וּלְזַרְעֲךָ.*
14 וְזַרְעֲךָ* אָכֵן יִהְיֶה כְּגַרְגִּירֵי עֲפַר הָאָרֶץ, וְתַרְחִיב מְקוֹמְךָ מַעֲרָבָה וּמִזְרָחָה וְצָפוֹנָה וְדָרוֹמָה, וְיִתְבָּרְכוּ* בְּאֶמְצָעוּתְךָ וּבְאֶמְצָעוּת זַרְעֲךָ* כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה.
15 הִנֵּה אָנוֹכִי עִמְּךָ, וְאֶשְׁמֹר עָלֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו תֵּלֵךְ, וַאֲשִׁיבְךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. לֹא אֶעֱזֹב אוֹתְךָ עַד אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה אֶת מָה שֶׁהִבְטַחְתִּי לְךָ”.
16 וְיַעֲקֹב הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְאָמַר: ”אָכֵן נִמְצָא יְהֹוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי זֹאת”.
17 וְהוּא הִתְמַלֵּא יִרְאָה וְהוֹסִיף: ”מָה מְעוֹרֵר יִרְאָה הַמָּקוֹם הַזֶּה! אֵין זֶה אֶלָּא בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמַיִם”.
18 וְיַעֲקֹב הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְלָקַח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְהִצִּיב אוֹתָהּ כְּמַצֵּבָה וְיָצַק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.
19 וְהוּא קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל. אוּלָם שְׁמָהּ הַקּוֹדֵם שֶׁל הָעִיר הָיָה לוּז.
20 וְיַעֲקֹב נָדַר אָז נֶדֶר וְאָמַר: ”אִם יוֹסִיף אֱלֹהִים לִהְיוֹת עִמִּי וְיִשְׁמֹר עָלַי בְּדַרְכִּי וְיִתֵּן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבְגָדִים לִלְבֹּשׁ
21 וְאָשׁוּב בְּשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, אֲזַי הוֹכִיחַ עַצְמוֹ יְהֹוָה כֶּאֱלֹהַי.
22 וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר הִצַּבְתִּי כְּמַצֵּבָה תִּהְיֶה לְבֵית אֱלֹהִים, וּמִכָּל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי, מִמֶּנּוּ אֶתֵּן לְךָ מַעֲשֵׂר”.
