בראשית 30:1-43
ל כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה רָחֵל שֶׁלֹּא יָלְדָה יְלָדִים לְיַעֲקֹב, הֵחֵלָּה לְקַנֵּא בַּאֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה לְיַעֲקֹב: ”תֵּן לִי יְלָדִים; אַחֶרֶת אָמוּת”.
2 בְּעִקְבוֹת זֹאת בָּעַר כַּעֲסוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נֶגֶד רָחֵל, וְהוּא אָמַר: ”הַאִם אֲנִי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בֶּטֶן?”*
3 אָמְרָה לוֹ: ”הִנֵּה אֲמָתִי בִּלְהָה. קַיֵּם עִמָּהּ יְחָסִים כְּדֵי שֶׁתֵּלֵד עֲבוּרִי יְלָדִים* וְשֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יִהְיוּ גַּם לִי יְלָדִים”.
4 וְהִיא נָתְנָה לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה, וְיַעֲקֹב קִיֵּם עִמָּהּ יְחָסִים.
5 בִּלְהָה הָרְתָה וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן.
6 אָמְרָה רָחֵל: ”דָּן אוֹתִי* אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקוֹלִי, וְלָכֵן נָתַן לִי בֵּן”. עַל כֵּן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ דָּן.*
7 בִּלְהָה, שִׁפְחַת רָחֵל, הָרְתָה שׁוּב וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן שֵׁנִי.
8 אָמְרָה רָחֵל: ”בְּנַפְתּוּלִים* קָשִׁים נֶאֱבַקְתִּי עִם אֲחוֹתִי. גַּם יָצָאתִי הַמְּנַצַּחַת!” עַל כֵּן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ נַפְתָּלִי.*
9 כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה לֵאָה שֶׁחָדְלָה לָלֶדֶת יְלָדִים, לָקְחָה אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה.
10 וְזִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה יָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן.
11 אָמְרָה לֵאָה: ”עַד כַּמָּה הִתְבָּרַכְתִּי!”* לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ גָּד.*
12 אַחֲרֵי כֵן יָלְדָה זִלְפָּה, שִׁפְחַת לֵאָה, בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב.
13 אָמְרָה לֵאָה: ”בְּאָשְׁרִי! כִּי הַבָּנוֹת אָכֵן יֹאמְרוּ עָלַי, ’אַשְׁרֶיהָ’”. לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר.*
14 וּרְאוּבֵן הָלַךְ בִּימֵי קְצִיר הַחִטִּים וּמָצָא דּוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ. אָמְרָה רָחֵל אֶל לֵאָה: ”תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ”.
15 אָמְרָה לָהּ: ”הַאִם זֶה עִנְיָן פָּעוּט בְּעֵינַיִךְ לָקַחַת אֶת בַּעֲלִי? הַאִם כָּעֵת תִּקְּחִי גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי?” אָמְרָה רָחֵל: ”טוֹב. הוּא יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה בִּתְמוּרָה לְדוּדָאֵי בְּנֵךְ”.
16 כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, יָצְאָה לֵאָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה: ”אִתִּי תְּקַיֵּם יְחָסִים, כִּי שָׂכַרְתִּי אוֹתְךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי”. לָכֵן הוּא שָׁכַב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הַהוּא.
17 וֶאֱלֹהִים שָׁמַע אֶת לֵאָה וְעָנָה לָהּ, וְהִיא הָרְתָה וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי.
18 אָמְרָה לֵאָה: ”נָתַן לִי אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרִי* כִּי נָתַתִּי אֶת שִׁפְחָתִי לְבַעֲלִי”. לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ יִשָּׂשׂכָר.*
19 וְלֵאָה הָרְתָה שׁוּב וְיָלְדָה בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב.
20 אָמְרָה לֵאָה: ”הֶעֱנִיק לִי אֱלֹהִים, כֵּן לִי, מַתָּנָה טוֹבָה.* לְבַסּוֹף יִסְבְּלֵנִי* בַּעֲלִי, כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים”. לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ זְבוּלוּן.*
21 אַחֲרֵי כֵן יָלְדָה בַּת וְקָרְאָה אֶת שְׁמָהּ דִּינָה.
22 בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זָכַר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל, וֶאֱלֹהִים שָׁמַע אוֹתָהּ וְעָנָה לָהּ וּפָתַח אֶת רַחְמָהּ.*
23 וְהִיא הָרְתָה וְיָלְדָה בֵּן. אָז אָמְרָה: ”אָסַף* אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי!”
24 לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף,* בְּאָמְרָהּ: ”מוֹסִיף לִי יְהֹוָה בֵּן נוֹסָף”.
25 מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁיָּלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף, אָמַר יַעֲקֹב אֶל לָבָן: ”שַׁלַּח אוֹתִי כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ אֶל מְקוֹמִי וְאֶל אַרְצִי.
26 תֵּן לִי אֶת נְשׁוֹתַי וְאֶת יְלָדַי, אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָם עָבַדְתִּי אֶצְלְךָ, כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ הֵיטֵב כֵּיצַד עָבַדְתִּי עֲבוּרְךָ”.
27 אָמַר אֵלָיו לָבָן: ”אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, — נִחַשְׁתִּי* שֶׁיְּהֹוָה מְבָרֵךְ אוֹתִי בִּגְלָלְךָ”.
28 וְהוּא הוֹסִיף: ”נְקֹב אֶת שְׂכָרְךָ וְאֶתֵּן לְךָ אוֹתוֹ”.
29 אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: ”אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ עָבַדְתִּי בִּשְׁבִילְךָ וְאֵיךְ הָיָה מִקְנְךָ אִתִּי;
30 הָיָה לְךָ מְעַט לִפְנֵי בּוֹאִי, אַךְ מִקְנְךָ גָּדַל וְהִתְרַבָּה, וִיהֹוָה בֵּרֵךְ אוֹתְךָ מֵאָז הִגַּעְתִּי. וְכָעֵת, מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אֲנִי לְבֵיתִי?”
31 שָׁאַל אוֹתוֹ: ”מָה אֶתֵּן לְךָ?” אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: ”לֹא תִּתֵּן לִי מְאוּמָה! אִם תַּעֲשֶׂה לְמַעֲנִי אֶת הַדָּבָר הַיָּחִיד הַזֶּה, אָשׁוּב לִרְעוֹת אֶת צֹאנְךָ וְלִשְׁמֹר עָלָיו.
32 אֶעֱבֹר בְּקֶרֶב כָּל צֹאנְךָ הַיּוֹם. הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה מְנֻקָּד וּמְכֻסֵּה כְּתָמִים וְכָל שֶׂה חוּם כֵּהֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים וְכָל הַמְּכֻסֶּה כְּתָמִים וְהַמְּנֻקָּד בֵּין הָעִזִּים. מֵעַתָּה וְאֵילָךְ יִהְיוּ אֵלֶּה שְׂכָרִי.
33 וְצִדְקָתִי* תְּדַבֵּר בַּעֲדִי בֶּעָתִיד כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא לִבְדֹּק אֶת שְׂכָרִי; כָּל אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְנֻקָּד וּמְכֻסֵּה כְּתָמִים בֵּין הָעִזִּים וְחוּם כֵּהֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים יֵחָשֵׁב גָּנוּב אִם יִהְיֶה אֶצְלִי”.
34 הֵגִיב לָבָן וְאָמַר: ”טוֹב מְאוֹד! יְהִי כִּדְבָרְךָ”.
35 וְהוּא הֵסִיר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הַמְּפֻסְפָּסִים וְהַמְּכֻסִּים כְּתָמִים וְאֶת כָּל הָעִזִּים הַמְּנֻקָּדוֹת וְהַמְּכֻסּוֹת כְּתָמִים, כָּל אַחַת אֲשֶׁר הָיָה בָּהּ צֶבַע לָבָן, וְכָל חוּם כֵּהֶה בֵּין הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים, וּמָסַר אוֹתָם לִידֵי בָּנָיו.
36 לְאַחַר מִכֵּן יָצַר מֶרְחַק הֲלִיכָה שֶׁל שְׁלוֹשָׁה יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב רָעָה אֶת הַנּוֹתָר מִצֹּאנוֹ שֶׁל לָבָן.
37 וְיַעֲקֹב לָקַח מַקְּלוֹת לַחִים מֵעֲצֵי לִבְנֶה, שָׁקֵד וְדֹלֶב וְקִלֵּף בָּהֶם נְקֻדּוֹת לְבָנוֹת בְּחָשְׂפוֹ אֶת לֹבֶן הַמַּקְּלוֹת.
38 אֶת הַמַּקְּלוֹת אֲשֶׁר קִלֵּף הוּא הִצִּיב מוּל הַצֹּאן בָּרְהָטִים, בְּשִׁקְתוֹת הַמַּיִם — הֵיכָן שֶׁבָּאוּ הָעֲדָרִים לִשְׁתּוֹת — כְּדֵי שֶׁיִּתְיַחֲמוּ מוּלָם בְּבוֹאָם לִשְׁתּוֹת.
39 וְהָעֲדָרִים הִתְיַחֲמוּ מוּל הַמַּקְּלוֹת, וְהָעֲדָרִים הִמְלִיטוּ צֶאֱצָאִים מְפֻסְפָּסִים, מְנֻקָּדִים וּמְכֻסֵּי כְּתָמִים.
40 וְיַעֲקֹב הִפְרִיד אֶת הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים וְהִפְנָה אֶת פְּנֵי הָעֲדָרִים אֶל הַמְּפֻסְפָּסִים וְאֶל כָּל הַחוּמִים הַכֵּהִים בַּעֲדָרָיו שֶׁל לָבָן. אָז הִפְרִיד אֶת עֲדָרָיו שֶׁלּוֹ וְלֹא עֵרֵב אוֹתָם בַּעֲדָרָיו שֶׁל לָבָן.
41 וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִתְיַחֲמוּ הַחֲסוֹנִים, שָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְּלוֹת לְעֵינֵי הָעֲדָרִים בָּרְהָטִים כְּדֵי שֶׁיִּתְיַחֲמוּ לְיַד הַמַּקְּלוֹת.
42 אַךְ כַּאֲשֶׁר הָיוּ בַּעֲלֵי הַחַיִּים חַלָּשִׁים, לֹא שָׂם אֶת הַמַּקְּלוֹת שָׁם. לְפִיכָךְ הָיוּ הַחַלָּשִׁים תָּמִיד שַׁיָּכִים לְלָבָן, וְהַחֲסוֹנִים הָיוּ שַׁיָּכִים לְיַעֲקֹב.
43 וְהָאִישׁ הִצְלִיחַ מְאוֹד מְאוֹד וְהָיוּ לוֹ צֹאן רַב וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים.
הערות שוליים
^ או ”ללדת ילדים”.
^ נה״מ, ”תלד על ברכיי”.
^ או ”היה לי לדיין; שופט”.
^ פירושו ”שופט”.
^ או ”במאבקים”.
^ פירושו ”מאבקיי”.
^ נה״מ, ”בְּגָד”.
^ פירושו ”ברכה גדולה”.
^ פירושו ”מאושר; אושר”.
^ או ”שְׂכַר שכיר”.
^ פירושו ”הוא שכר; הוא משכורת”.
^ נה״מ, ”זבד טוב”.
^ נה״מ, ”יזבלני”.
^ פירושו ”סובלנות; סבל”.
^ או ”אפשר לה להרות”.
^ או ”הסיר”.
^ צורה מקוצרת של השם ”יוֹסִפְיָה”, שפירושו ”יוסיף (ירבה) יה”.
^ או ”הסקתי מן הסימנים”.
^ או ”יושרי”.
