בראשית 31:1-55
לא כַּעֲבֹר זְמַן מָה שָׁמַע אֶת מָה שֶׁאָמְרוּ בְּנֵי לָבָן: ”יַעֲקֹב לָקַח אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, וּמִמָּה שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לְאָבִינוּ צָבַר אֶת כָּל הָעֹשֶׁר הַזֶּה”.
2 וְכַאֲשֶׁר הִבִּיט יַעֲקֹב בִּפְנֵי לָבָן, רָאָה שֶׁהוּא לֹא הִתְיַחֵס אֵלָיו כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
3 לְבַסּוֹף אָמַר יְהֹוָה אֶל יַעֲקֹב: ”שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶל מוֹלַדְתְּךָ,* וְאַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת עִמְּךָ”.
4 וְיַעֲקֹב שָׁלַח לִקְרֹא לְרָחֵל וּלְלֵאָה לָצֵאת לַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ,
5 וְאָמַר לָהֶן:
”אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲבִיכֶן אֵינוֹ מִתְיַחֵס אֵלַי כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, אֲבָל אֱלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמִּי.
6 וְאַתֶּן יוֹדְעוֹת הֵיטֵב שֶׁבְּכָל כּוֹחִי עָבַדְתִּי בִּשְׁבִיל אֲבִיכֶן.
7 וַאֲבִיכֶן נִסָּה לְרַמּוֹת אוֹתִי וְשִׁנָּה אֶת שְׂכָרִי עֶשֶׂר פְּעָמִים; אַךְ אֱלֹהִים לֹא נָתַן לוֹ לְהָרַע לִי.
8 אִם אָמַר, ’הַמְּנֻקָּדִים יִהְיוּ שְׂכָרְךָ’, כָּל הַצֹּאן הִמְלִיטוּ מְנֻקָּדִים; וְאִם אָמַר, ’הַמְּפֻסְפָּסִים יִהְיוּ שְׂכָרְךָ’, כָּל הַצֹּאן הִמְלִיטוּ מְפֻסְפָּסִים.
9 לְפִיכָךְ אֱלֹהִים הוֹסִיף לָקַחַת אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם מִמֶּנּוּ וְלָתֵת אוֹתוֹ לִי.
10 יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הִתְיַחֲמוּ הַצֹּאן, נָשָׂאתִי עֵינַי וְרָאִיתִי בַּחֲלוֹם שֶׁהַתְּיָשִׁים הַמִּזְדַּוְּגִים עִם הַצֹּאן הָיוּ מְפֻסְפָּסִים, מְנֻקָּדִים וּמְנֻמָּרִים.
11 וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים אָמַר לִי בַּחֲלוֹם, ’יַעֲקֹב!’ וְאָמַרְתִּי לוֹ, ’הִנְנִי’.
12 וְהוּא הוֹסִיף וְאָמַר, ’שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֶׁכָּל הַתְּיָשִׁים הַמִּזְדַּוְּגִים עִם הַצֹּאן מְפֻסְפָּסִים, מְנֻקָּדִים וּמְנֻמָּרִים, כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה לְךָ לָבָן.
13 אָנוֹכִי הָאֵל* שֶׁל בֵּית אֵל, אֲשֶׁר שָׁם מָשַׁחְתָּ מַצֵּבָה וְנָדַרְתָּ לִי נֶדֶר. כָּעֵת קוּם, צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ’”.
14 הֵשִׁיבוּ לוֹ רָחֵל וְלֵאָה וְאָמְרוּ: ”הַאִם עוֹד נוֹתַר לָנוּ חֵלֶק לָרֶשֶׁת בְּבֵית אָבִינוּ?
15 הַאֵין הוּא מַחְשִׁיב אוֹתָנוּ לְנָכְרִיּוֹת? הֲרֵי הוּא מָכַר אוֹתָנוּ, וְהוּא גַּם מְבַזְבֵּז אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר נִתַּן בַּעֲדֵנוּ!
16 כָּל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר לָקַח אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ שַׁיָּךְ לָנוּ וְלִילָדֵינוּ. אִם כֵּן, עֲשֵׂה כְּכָל אֲשֶׁר אָמַר לְךָ אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת”.
17 וְיַעֲקֹב קָם וְהִרְכִּיב אֶת יְלָדָיו וְאֶת נְשׁוֹתָיו עַל הַגְּמַלִּים,
18 וְהֵחֵל לְהוֹבִיל אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר צָבַר, הַמִּקְנֶה אֲשֶׁר בִּרְשׁוּתוֹ וַאֲשֶׁר צָבַר בְּפַדַּן אֲרָם, כְּדֵי לָלֶכֶת אֶל יִצְחָק אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.
19 וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ, וְרָחֵל גָּנְבָה אֶת פִּסְלֵי הַתְּרָפִים* הַשַּׁיָּכִים לְאָבִיהָ.
20 וְיַעֲקֹב הֶעֱרִים עַל לָבָן הָאֲרַמִּי, שֶׁכֵּן לֹא סִפֵּר לוֹ שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ.
21 וְהוּא בָּרַח וְעָבַר אֶת הַנָּהָר,* הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ. אָז הִתְקַדֵּם לְעֵבֶר הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִּלְעָד.
22 בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי דֻּוַּח לְלָבָן שֶׁיַּעֲקֹב בָּרַח.
23 לָכֵן הוּא לָקַח אֶת אֶחָיו* עִמּוֹ וְרָדַף אַחֲרָיו מֶרְחָק שֶׁל שִׁבְעָה יָמִים וְהִדְבִּיק אוֹתוֹ בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִּלְעָד.
24 אָז בָּא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם בַּלַּיְלָה וְאָמַר לוֹ: ”הִשָּׁמֵר לְךָ בְּמָה שֶׁתֹּאמַר לְיַעֲקֹב, אִם טוֹב וְאִם רַע”.*
25 וְלָבָן הִשִּׂיג אֶת יַעֲקֹב; יַעֲקֹב הֵקִים אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, וְלָבָן חָנָה עִם אֶחָיו בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל הַגִּלְעָד.
26 אָמַר לָבָן לְיַעֲקֹב: ”מָה עָשִׂיתָ? לָמָּה הֶעֱרַמְתָּ עָלַי וְלָקַחְתָּ אֶת בְּנוֹתַי כִּשְׁבוּיוֹת חֶרֶב?
27 לָמָּה בָּרַחְתָּ בַּחֲשַׁאי וְהֶעֱרַמְתָּ עָלַי וְלֹא אָמַרְתָּ לִי דָּבָר? אִלּוּ אָמַרְתָּ לִי, הָיִיתִי מְשַׁלֵּחַ אוֹתְךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים, בְּתֹף* וּבְנֵבֶל.
28 אַךְ לֹא נָתַתָּ לִי הִזְדַּמְּנוּת לְנַשֵּׁק אֶת נְכָדַי* וְאֶת בְּנוֹתַי. נָהַגְתָּ בְּסִכְלוּת.
29 יֵשׁ בְּכוֹחִי לְהָרַע לָכֶם, אֲבָל אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם דִּבֵּר אֵלַי אֶמֶשׁ וְאָמַר, ’הִשָּׁמֵר לְךָ בְּמָה שֶׁתֹּאמַר לְיַעֲקֹב, אִם טוֹב וְאִם רַע’.
30 כָּעֵת הָלַכְתָּ כִּי נִכְסַפְתָּ לָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיךָ, אַךְ לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת אֱלֹהַי?”
31 הֵשִׁיב יַעֲקֹב וְאָמַר לְלָבָן: ”כִּי פָּחַדְתִּי, שֶׁכֵּן אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, ’אוּלַי תִּקַּח מִמֶּנִּי אֶת בְּנוֹתֶיךָ בְּכוֹחַ’.
32 מִי שֶׁתִּמְצָא אֶצְלוֹ אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה. לְנֶגֶד עֵינֵי אַחֵינוּ בְּדֹק מָה יֵשׁ אֶצְלִי וְקַח אֶת הַשַּׁיָּךְ לְךָ”. אַךְ יַעֲקֹב לֹא יָדַע שֶׁרָחֵל גָּנְבָה אוֹתָם.
33 לְפִיכָךְ לָבָן נִכְנַס אֶל אֹהֶל יַעֲקֹב וְאֶל אֹהֶל לֵאָה וְאֶל אֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת, אַךְ לֹא מָצָא אוֹתָם. אָז יָצָא מֵאֹהֶל לֵאָה וְנִכְנַס אֶל אֹהֶל רָחֵל.
34 בֵּינְתַיִם לָקְחָה רָחֵל אֶת פִּסְלֵי הַתְּרָפִים וְשָׂמָה אוֹתָם בְּכַר הַגָּמָל* וְיָשְׁבָה עֲלֵיהֶם. וְלָבָן חִפֵּשׂ בְּכָל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא אוֹתָם.
35 וְהִיא אָמְרָה אֶל אָבִיהָ: ”אַל תִּכְעַס, אֲדוֹנִי, כִּי אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לָקוּם מִפָּנֶיךָ, כִּי דֶּרֶךְ נָשִׁים לִי”. וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ הֵיטֵב אַךְ לֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים.
36 בִּתְגוּבָה כָּעַס יַעֲקֹב וְהֵחֵל לִטְעֹן נֶגֶד לָבָן. וְיַעֲקֹב אָמַר לְלָבָן: ”מָה פִּשְׁעִי, וּבְשֶׁל אֵיזֶה חֵטְא דָּלַקְתָּ אַחֲרַי?
37 וְאַחֲרֵי שֶׁחִפַּשְׂתָּ בְּכָל רְכוּשִׁי, מָה מָצָאתָ שֶׁשַּׁיָּךְ לְבֵיתְךָ? שִׂים אוֹתוֹ כָּאן לְנֶגֶד עֵינֵי אַחַי וְאַחֶיךָ, וְיִפְסְקוּ הֵם בֵּין שְׁנֵינוּ.
38 בְּעֶשְׂרִים הַשָּׁנָה שֶׁהָיִיתִי עִמְּךָ, רְחֵלֶיךָ* וְעִזֶּיךָ לֹא הִפִּילוּ אַף וָלָד, וּמֵעוֹלָם לֹא אָכַלְתִּי אֶת אֵילֵי צֹאנְךָ.
39 לֹא הֵבֵאתִי לְךָ חַיָּה שֶׁנִּטְרְפָה עַל־יְדֵי חַיּוֹת פֶּרֶא. סָפַגְתִּי בְּעַצְמִי אֶת אָבְדָנָהּ. אִם הַחַיָּה נִגְנְבָה בַּיּוֹם וְאִם נִגְנְבָה בַּלַּיְלָה, דָּרַשְׁתָּ מִמֶּנִּי פִּצּוּי.
40 בַּיּוֹם אָכַל אוֹתִי הַחֹם, וּבַלַּיְלָה הַקֹּר, וּשְׁנָתִי נָדְדָה מֵעֵינַי.
41 זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲנִי בְּבֵיתְךָ. עָבַדְתִּי אֶצְלְךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עֲבוּר שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים עֲבוּר צֹאנְךָ, וְשִׁנִּיתָ אֶת מַשְׂכָּרְתִּי עֶשֶׂר פְּעָמִים.
42 לוּלֵא הָיָה לְצִדִּי אֱלֹהֵי אָבִי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְזֶה אֲשֶׁר אוֹתוֹ יָרֵא יִצְחָק,* הָיִיתָ שׁוֹלֵחַ אוֹתִי כָּעֵת בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. אֱלֹהִים רָאָה אֶת סִבְלִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי, וְלָכֵן הוֹכִיחַ אוֹתְךָ אֶמֶשׁ”.
43 הֵשִׁיב לָבָן לְיַעֲקֹב וְאָמַר: ”הַבָּנוֹת הֵן בְּנוֹתַי וְהַיְּלָדִים יְלָדַי וְהַצֹּאן צֹאנִי, וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה שֶׁלִּי הוּא וְשֶׁל בְּנוֹתַי. מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם נֶגֶד אֵלֶּה אוֹ נֶגֶד יַלְדֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ?
44 כָּעֵת בּוֹא וְנִכְרֹת בְּרִית, אֲנִי וְאַתָּה, וְהִיא תִּהְיֶה עֵדָה בֵּינִי וּבֵינְךָ”.
45 וְיַעֲקֹב לָקַח אֶבֶן וְהִצִּיב אוֹתָהּ כְּמַצֵּבָה.
46 וְיַעֲקֹב אָמַר לְאֶחָיו: ”אִסְפוּ אֲבָנִים!” וְהֵם לָקְחוּ אֲבָנִים וְהֵקִימוּ גַּל. לְאַחַר מִכֵּן הֵם אָכְלוּ שָׁם עַל גַּל הָאֲבָנִים.
47 וְלָבָן הֵחֵל לִקְרֹא לוֹ יְגַר שָׂהֲדוּתָא,* אַךְ יַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד.
48 אָמַר לָבָן: ”גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה הוּא עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם”. מִשּׁוּם כָּךְ קָרָא אֶת שְׁמוֹ גַּלְעֵד
49 וְהַמִּצְפֶּה, כִּי אָמַר: ”יִצְפֶּה* יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינְךָ כַּאֲשֶׁר נִסָּתֵר אִישׁ מֵעֵינֵי רֵעֵהוּ.
50 אִם תְּעַנֶּה אֶת* בְּנוֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים בְּנוֹסָף לִבְנוֹתַי, אַף כִּי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ, זְכֹר כִּי אֱלֹהִים יִהְיֶה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ”.
51 וְלָבָן הוֹסִיף וְאָמַר לְיַעֲקֹב: ”הִנֵּה גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר הֵקַמְתִּי בֵּינִי וּבֵינְךָ.
52 גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה הוּא עֵד, וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, שֶׁאֲנִי לֹא אֶעֱבֹר אֶת גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה כְּדֵי לְהָרַע לְךָ וְשֶׁאַתָּה לֹא תַּעֲבֹר אֶת גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת כְּדֵי לְהָרַע לִי.
53 אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֶאֱלֹהֵי נָחוֹר, אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם, יִשְׁפֹּט בֵּינֵינוּ”. וְיַעֲקֹב נִשְׁבַּע בַּזֶּה אֲשֶׁר אוֹתוֹ יָרֵא אָבִיו יִצְחָק.*
54 אַחֲרֵי כֵן זָבַח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וְהִזְמִין אֶת אֶחָיו לֶאֱכֹל לֶחֶם. וְהֵם אָכְלוּ וְלָנוּ בָּהָר.
55 אוּלָם לָבָן הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְנִשֵּׁק אֶת נְכָדָיו* וְאֶת בְּנוֹתָיו וּבֵרֵךְ אוֹתָם. וְלָבָן הָלַךְ וְשָׁב לְבֵיתוֹ.
הערות שוליים
^ או ”קרוביך”.
^ או ”האל האמיתי”.
^ או ”אלי (אלילי) הבית”.
^ כלומר, נהר פרת.
^ או ”קרוביו”.
^ נה״מ, ”הישמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע”.
^ כלומר, תוף מרים.
^ נה״מ, ”בניי”.
^ היה זה סוג אוכף שככל הנראה כלל גם מקום אחסון.
^ או ”כבשותיך”.
^ נה״מ, ”ופחד יצחק”.
^ צירוף ארמי שפירושו ”גל עד; גל עדות”.
^ או ”ישמור”.
^ או ”תפגע ב”.
^ נה״מ, ”בפחד אביו יצחק”.
^ נה״מ, ”בניו”.
