בראשית 37:1-36
לז יַעֲקֹב הִמְשִׁיךְ לְהִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ חַי אָבִיו כְּזָר.
2 אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב.
כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, רָעָה הַנַּעַר אֶת הַצֹּאן עִם בְּנֵי בִּלְהָה וְעִם בְּנֵי זִלְפָּה, נְשׁוֹת אָבִיו. וְיוֹסֵף מָסַר דִּוּוּחַ שְׁלִילִי עֲלֵיהֶם לַאֲבִיהֶם.
3 וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת כָּל בָּנָיו הָאֲחֵרִים כִּי הָיָה בֶּן זְקוּנָיו, וְהוּא הֵכִין לוֹ כֻּתֹּנֶת מְיֻחֶדֶת.*
4 כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶחָיו שֶׁאֲבִיהֶם אָהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת כָּל אֶחָיו, הֵחֵלּוּ לִשְׂנֹא אוֹתוֹ, וְלֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.
5 מְאֻחָר יוֹתֵר חָלַם יוֹסֵף חֲלוֹם וְסִפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו, וְהֵם מָצְאוּ סִבָּה נוֹסֶפֶת לִשְׂנֹא אוֹתוֹ.
6 אָמַר לָהֶם: ”הַקְשִׁיבוּ נָא לַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַמְתִּי.
7 הִנֵּה הָיִינוּ קוֹשְׁרִים אֲלֻמּוֹת בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה, וְאָז קָמָה אֲלֻמָּתִי וְנִצְּבָה זְקוּפָה, וַאֲלֻמּוֹתֵיכֶם סָבְבוּ אֶת אֲלֻמָּתִי וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהּ”.
8 אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: ”הַאִם בֶּאֱמֶת תַּמְלִיךְ אֶת עַצְמְךָ עָלֵינוּ וְתִמְשֹׁל בָּנוּ?” וְהֵם מָצְאוּ סִבָּה נוֹסֶפֶת לִשְׂנֹא אוֹתוֹ, בִּגְלַל חֲלוֹמוֹתָיו וּבִגְלַל דְּבָרָיו.
9 אַחֲרֵי כֵן חָלַם חֲלוֹם נוֹסָף וְסִפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו: ”חֲלוֹם נוֹסָף חָלַמְתִּי. הַפַּעַם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים הִשְׁתַּחֲווּ לִי”.
10 וְהוּא סִפֵּר אוֹתוֹ לְאָבִיו וְכֵן גַּם לְאֶחָיו, וְאָבִיו גָּעַר בּוֹ וְאָמַר לוֹ: ”מָה פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַמְתָּ? הַאִם בֶּאֱמֶת נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְךָ אַרְצָה?”
11 וְאֶחָיו הֵחֵלּוּ לְקַנֵּא בּוֹ, אַךְ אָבִיו זָכַר אֶת דְּבָרָיו.
12 וְאֶחָיו הָלְכוּ לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם לְיַד שְׁכֶם.
13 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף: ”הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים אֶת הַצֹּאן לְיַד שְׁכֶם. בּוֹא וְאֶשְׁלַח אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם”. אָמַר לוֹ: ”אֲנִי מוּכָן!”
14 עַל כֵּן אָמַר לוֹ: ”לֵךְ נָא וּרְאֵה אִם שָׁלוֹם לְאַחֶיךָ. רְאֵה מָה שְׁלוֹם הַצֹּאן וַחֲזֹר לְסַפֵּר לִי”. וְהוּא שָׁלַח אוֹתוֹ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וְהוּא הָלַךְ לְכִוּוּן שְׁכֶם.
15 לְאַחַר מִכֵּן, בְּעוֹדוֹ תּוֹעֶה בַּשָּׂדֶה, מָצָא אוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד וְשָׁאַל אוֹתוֹ: ”מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ?”
16 הֵשִׁיב לוֹ: ”אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת אַחַי. אֱמֹר נָא לִי, אֵיפֹה הֵם רוֹעִים?”
17 אָמַר הָאִישׁ: ”הֵם יָצְאוּ מִכָּאן, כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹתָם אוֹמְרִים, ’נֵלֵךְ אֶל דֹּתָן’”. לְפִיכָךְ יוֹסֵף הָלַךְ אַחֲרֵי אֶחָיו וּמָצָא אוֹתָם בְּדֹתָן.
18 וְהֵם רָאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק, וְלִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם זָמְמוּ לְהָמִית אוֹתוֹ.
19 אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: ”הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַזֶּה בָּא.
20 כָּעֵת בּוֹאוּ וְנַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ אֶחָד מִבּוֹרוֹת הַמַּיִם, וְנֹאמַר שֶׁחַיַּת פֶּרֶא רָעָה טָרְפָה אוֹתוֹ. וְאָז נִרְאֶה מָה יִקְרֶה לַחֲלוֹמוֹתָיו”.
21 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת רְאוּבֵן, נִסָּה לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם. הוּא אָמַר: ”אַל נַהֲרֹג אוֹתוֹ”.*
22 אָמַר אֲלֵיהֶם רְאוּבֵן: ”אַל תִּשְׁפְּכוּ דָּם. הַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל בּוֹר הַמַּיִם הַזֶּה בַּמִּדְבָּר, אַךְ אַל תִּשְׁלְחוּ בּוֹ יָד”. הוּא הִתְכַּוֵּן לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם כְּדֵי לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו.
23 לָכֵן מִיָּד כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, הִפְשִׁיטוּ מִיּוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, הַכֻּתֹּנֶת הַמְּיֻחֶדֶת אֲשֶׁר לָבַשׁ,
24 וְלָקְחוּ אוֹתוֹ וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ בּוֹר הַמַּיִם. וְהַבּוֹר הָיָה אָז רֵיק; לֹא הָיוּ בּוֹ מַיִם.
25 וְהֵם יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. כַּאֲשֶׁר נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם, רָאוּ אוֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד. גְּמַלֵּיהֶם נָשְׂאוּ שְׂרָף רֵיחָנִי,* צֹרִי* וְלוֹט,* וְהֵם הָיוּ בְּדַרְכָּם לָרֶדֶת אֶל מִצְרַיִם.
26 אָמַר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו: ”אֵיזֶה רֶוַח נָפִיק אִם נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וּנְכַסֶּה אֶת דָּמוֹ?
27 בּוֹאוּ וְנִמְכֹּר אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְאַל תִּפְגַּע בּוֹ יָדֵנוּ. הֲרֵי הוּא אָחִינוּ, בְּשָׂרֵנוּ”. וְהֵם שָׁמְעוּ בְּקוֹל אֲחִיהֶם.
28 וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ הַסּוֹחֲרִים הַמִּדְיָנִים, הֵם מָשְׁכוּ וְהֶעֱלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וּמָכְרוּ אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים יְחִידוֹת כֶּסֶף. וַאֲנָשִׁים אֵלֶּה הֵבִיאוּ אֶת יוֹסֵף אֶל מִצְרַיִם.
29 מְאֻחָר יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר חָזַר רְאוּבֵן אֶל בּוֹר הַמַּיִם וְרָאָה שֶׁיּוֹסֵף אֵינוֹ בַּבּוֹר, קָרַע אֶת בְּגָדָיו.
30 וּבְשׁוּבוֹ אֶל אֶחָיו קָרָא וְאָמַר: ”הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ! וַאֲנִי, מָה אֶעֱשֶׂה?”
31 לְפִיכָךְ הֵם לָקְחוּ אֶת כֻּתֹּנֶת יוֹסֵף וְשָׁחֲטוּ תַּיִשׁ וְטָבְלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם.
32 אַחֲרֵי כֵן שָׁלְחוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת הַמְּיֻחֶדֶת אֶל אֲבִיהֶם וְאָמְרוּ: ”אֶת זֶה מָצָאנוּ. בְּדֹק נָא וּרְאֵה אִם זוֹ כֻּתֹּנֶת בִּנְךָ אוֹ לֹא”.
33 וְהוּא בָּדַק אוֹתָהּ וְקָרָא בְּקוֹל: ”זוֹ כֻּתֹּנֶת בְּנִי! חַיַּת פֶּרֶא רָעָה וַדַּאי טָרְפָה אוֹתוֹ! יוֹסֵף לְלֹא סָפֵק נִקְרַע לִגְזָרִים!”
34 וְיַעֲקֹב קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְשָׂם שַׂק סְבִיב מָתְנָיו וְהִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים.
35 וְכָל בָּנָיו וְכָל בְּנוֹתָיו נִסּוּ שׁוּב וָשׁוּב לְנַחֲמוֹ, אַךְ הוּא סֵרֵב לְהִתְנַחֵם וְאָמַר: ”אֵרֵד אֶל הַשְּׁאוֹל* בְּעוֹדִי מִתְאַבֵּל עַל בְּנִי!” וְאָבִיו הוֹסִיף לִבְכּוֹת עָלָיו.
36 וְהַמִּדְיָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ בְּמִצְרַיִם לְפוֹטִיפַר, אֶחָד מִשָּׂרֵי חֲצֵרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וְשַׂר הַמִּשְׁמָר.
