בראשית 38:1-30
-
יהודה ותמר (1–30)
לח בָּעֵת הַהִיא עָזַב יְהוּדָה אֶת אֶחָיו וְנָטָה אָהֳלוֹ בְּקִרְבַת אִישׁ עֲדֻלָּמִי שֶׁשְּׁמוֹ חִירָה.
2 שָׁם רָאָה יְהוּדָה אֶת בִּתּוֹ שֶׁל אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ. וְהוּא לָקַח אוֹתָהּ וְקִיֵּם עִמָּהּ יְחָסִים,
3 וְהִיא הָרְתָה וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ עֵר.
4 וְהִיא הָרְתָה שׁוּב וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן.
5 וְהִיא יָלְדָה שׁוּב בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה. הוּא* הָיָה בְּאַכְזִיב* כַּאֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתוֹ.
6 בְּבוֹא הָעֵת לָקַח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ, וּשְׁמָהּ תָּמָר.
7 אֲבָל עֵר, בְּכוֹר יְהוּדָה, הָיָה רַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה; לָכֵן יְהֹוָה הֵמִית אוֹתוֹ.
8 מִשּׁוּם כָּךְ אָמַר יְהוּדָה אֶל אוֹנָן: ”קַיֵּם יְחָסִים עִם אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם* אוֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע* לְאָחִיךָ”.
9 אַךְ אוֹנָן יָדַע כִּי הַזֶּרַע* לֹא יֵחָשֵׁב שֶׁלּוֹ. לָכֵן כַּאֲשֶׁר קִיֵּם יְחָסִים עִם אֵשֶׁת אָחִיו, שָׁפַךְ אֶת זַרְעוֹ אַרְצָה כְּדֵי לֹא לָתֵת זֶרַע* לְאָחִיו.
10 וְהַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה הָיָה רַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, וְלָכֵן הוּא הֵמִית גַּם אוֹתוֹ.
11 אָמַר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ: ”הִתְגּוֹרְרִי כְּאַלְמָנָה בְּבֵית אָבִיךְ עַד שֶׁיִּגְדַּל שֵׁלָה בְּנִי”, כִּי אָמַר לְעַצְמוֹ: ’גַּם הוּא עָלוּל לָמוּת כְּאֶחָיו’. לְפִיכָךְ תָּמָר הָלְכָה וְנִשְׁאֲרָה בְּבֵית אָבִיהָ.
12 בַּחֲלוֹף זְמַן מָה מֵתָה אֵשֶׁת יְהוּדָה, בִּתּוֹ שֶׁל שׁוּעַ. יְהוּדָה קִיֵּם אֶת תְּקוּפַת הָאֵבֶל, וְאָז הָלַךְ אֶל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ בְּתִמְנָה עִם רֵעֵהוּ, חִירָה הָעֲדֻלָּמִי.
13 וּלְתָמָר נֶאֱמַר: ”הִנֵּה חָמִיךְ עוֹלֶה אֶל תִּמְנָה לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ”.
14 וְהִיא הֵסִירָה אֶת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ וְעָטְתָה רְעָלָה וְהִתְכַּסְּתָה בְּצָעִיף וְיָשְׁבָה בַּכְּנִיסָה אֶל עֵינַיִם, אֲשֶׁר עַל הַדֶּרֶךְ אֶל תִּמְנָה, כִּי רָאֲתָה שֶׁשֵּׁלָה כְּבָר גָּדַל וְשֶׁהִיא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה.
15 כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ יְהוּדָה, מִיָּד חָשַׁב אוֹתָהּ לְזוֹנָה, כִּי כִּסְּתָה פָּנֶיהָ.
16 לָכֵן הוּא נִגַּשׁ אֵלֶיהָ לְיַד הַדֶּרֶךְ וְאָמַר: ”הַרְשִׁי נָא לִי לְקַיֵּם אִתָּךְ יְחָסִים”, כִּי לֹא יָדַע שֶׁהִיא כַּלָּתוֹ. אָמְרָה לוֹ: ”מָה תִּתֵּן לִי כְּדֵי שֶׁתְּקַיֵּם אִתִּי יְחָסִים?”
17 הֵשִׁיב לָהּ: ”אֶשְׁלַח גְּדִי עִזִּים מֵעֶדְרִי”. אַךְ הִיא אָמְרָה: ”הַאִם תִּתֵּן לִי עֵרָבוֹן עַד שֶׁתִּשְׁלַח אוֹתוֹ?”
18 אָמַר לָהּ: ”אֵיזֶה עֵרָבוֹן אֶתֵּן לָךְ?” הֵשִׁיבָה לוֹ: ”טַבַּעַת חוֹתָמְךָ וּפְתִילְךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדְךָ”. וְהוּא נָתַן אוֹתָם לָהּ וְקִיֵּם אִתָּהּ יְחָסִים, וְהִיא הָרְתָה לוֹ.
19 אַחֲרֵי כֵן קָמָה וְהָלְכָה מִשָּׁם וְהֵסִירָה אֶת צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ וְלָבְשָׁה אֶת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ.
20 וִיהוּדָה שָׁלַח אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הָעֵרָבוֹן מִיַּד הָאִשָּׁה, אַךְ הוּא לֹא מָצָא אוֹתָהּ.
21 הוּא שָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי מְקוֹמָהּ וְאָמַר: ”הֵיכָן הַקְּדֵשָׁה* אֲשֶׁר בְּעֵינַיִם עַל הַדֶּרֶךְ?” אַךְ הֵם הֵשִׁיבוּ: ”מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה קְדֵשָׁה”.
22 הוּא לְבַסּוֹף חָזַר אֶל יְהוּדָה וְאָמַר: ”לֹא מָצָאתִי אוֹתָהּ, וּבְנוֹסָף לְכָךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ, ’מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה קְדֵשָׁה’”.
23 אָמַר יְהוּדָה: ”שֶׁתִּקַּח אוֹתָם לְעַצְמָהּ, פֶּן נִהְיֶה לְבוּז. בְּכָל אֹפֶן, שָׁלַחְתִּי אֶת הַגְּדִי הַזֶּה, אַךְ אַתָּה לֹא מָצָאתָ אוֹתָהּ”.
24 אוּלָם אַחֲרֵי כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים נֶאֱמַר לִיהוּדָה: ”תָּמָר כַּלָּתְךָ זָנְתָה, וְהִיא גַּם הָרְתָה עֵקֶב זְנוּנֶיהָ”. אָמַר יְהוּדָה: ”הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ וְתִשָּׂרֵף”.*
25 בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָהּ, שָׁלְחָה לוֹמַר אֶל חָמִיהָ: ”הָרִיתִי לָאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה שַׁיָּכִים לוֹ”. וְהוֹסִיפָה: ”בְּדֹק נָא לְמִי שַׁיָּכִים טַבַּעַת הַחוֹתָם וְהַפְּתִיל וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה”.
26 בָּדַק אוֹתָם יְהוּדָה וְאָמַר: ”הִיא צַדִּיקָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי, כִּי לֹא נָתַתִּי אוֹתָהּ לְשֵׁלָה בְּנִי”. וְהוּא לֹא הוֹסִיף עוֹד לְקַיֵּם אִתָּהּ יְחָסִים אַחֲרֵי כֵן.
27 בְּבוֹא זְמַנָּהּ לָלֶדֶת, הָיוּ תְּאוֹמִים בְּרַחְמָהּ.
28 וּבְעֵת שֶׁיָּלְדָה, הוֹצִיא הָאֶחָד אֶת יָדוֹ, וְהַמְּיַלֶּדֶת מִיָּד לָקְחָה חוּט שָׁנִי וְקָשְׁרָה סְבִיב יָדוֹ בְּאָמְרָהּ: ”זֶה יָצָא רִאשׁוֹן”.
29 אַךְ מִיָּד כַּאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת יָדוֹ, יָצָא אָחִיו, וְהִיא קָרְאָה וְאָמְרָה: ”אֵיזֶה פֶּרֶץ עָשִׂיתָ לְךָ!” לְפִיכָךְ שְׁמוֹ נִקְרָא פֶּרֶץ.*
30 אַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, אֲשֶׁר סְבִיב יָדוֹ נִקְשַׁר חוּט הַשָּׁנִי, וּשְׁמוֹ נִקְרָא זֶרַח.
הערות שוליים
^ כלומר, יהודה.
^ או ”כזיב”, לפי נוסח המסורה. מזוהה עם אכזיב ביהו ט״ו:44 ומיכ א׳:14.
^ או ”צאצאים”.
^ או ”צאצאים”.
^ או ”צאצאים”.
^ אישה שהוקדשה לזנות כחלק מפולחן אלילי כנען.
^ גזר דין זה הוצא לפועל רק לאחר שהאדם כבר הוצא להורג. ראה יהו ז׳:25.
^ פירושו ”קרע”, וככל הנראה מתייחס לקרע בְּחֵיץ הַנְּקָבַיִם.
