בראשית 46:1-34
מו וְיִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת כָּל הַשַּׁיָּךְ לוֹ* וְיָצָא לַדֶּרֶךְ. בְּהַגִּיעוֹ לִבְאֵר שֶׁבַע זָבַח זְבָחִים לֶאֱלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק.
2 וֶאֱלֹהִים דִּבֵּר אֶל יִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֶה* בַּלַּיְלָה וְאָמַר: ”יַעֲקֹב, יַעֲקֹב!” וְהוּא הֵשִׁיב: ”הִנְנִי!”
3 אָמַר לוֹ: ”אָנוֹכִי הָאֵל,* אֱלֹהֵי אָבִיךָ. אַל תִּפְחַד לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, כִּי שָׁם אֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לְאֻמָּה גְּדוֹלָה.
4 אָנוֹכִי אֵרֵד אִתְּךָ לְמִצְרַיִם וְאָנוֹכִי גַּם אָשִׁיב אוֹתְךָ מִשָּׁם, וְיוֹסֵף יָשִׂים אֶת יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ”.*
5 אַחֲרֵי כֵן עָזַב יַעֲקֹב אֶת בְּאֵר שֶׁבַע, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִסִּיעוּ אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ.
6 הֵם לָקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר צָבְרוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְהֵם נִכְנְסוּ לְמִצְרַיִם, יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ* אִתּוֹ.
7 הוּא הֵבִיא אִתּוֹ לְמִצְרַיִם אֶת בָּנָיו וְאֶת נְכָדָיו, אֶת בְּנוֹתָיו וְאֶת נֶכְדוֹתָיו — אֶת כָּל זַרְעוֹ.*
8 וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בָּנָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִכְנְסוּ לְמִצְרַיִם, יַעֲקֹב וּבָנָיו: בְּכוֹר יַעֲקֹב הָיָה רְאוּבֵן.
9 בְּנֵי רְאוּבֵן הָיוּ חֲנוֹךְ, פַּלּוּא, חֶצְרוֹן וְכַרְמִי.
10 בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָיוּ יְמוּאֵל, יָמִין, אֹהַד, יָכִין, צֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית.
11 בְּנֵי לֵוִי הָיוּ גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי.
12 בְּנֵי יְהוּדָה הָיוּ עֵר, אוֹנָן, שֵׁלָה, פֶּרֶץ וְזֶרַח. אַךְ עֵר וְאוֹנָן מֵתוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.
בְּנֵי פֶּרֶץ הָיוּ חֶצְרוֹן וְחָמוּל.
13 בְּנֵי יִשָּׂשׂכָר הָיוּ תּוֹלָע, פֻּוָּה, יוֹב וְשִׁמְרוֹן.
14 בְּנֵי זְבוּלוּן הָיוּ סֶרֶד, אֵלוֹן וְיַחְלְאֵל.
15 אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם, לְרַבּוֹת דִּינָה בִּתּוֹ. מִסְפַּר כָּל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו* הָיָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה.
16 בְּנֵי גָּד הָיוּ צִפְיוֹן, חַגִּי, שׁוּנִי, אֶצְבֹּן, עֵרִי, אֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי.
17 בְּנֵי אָשֵׁר הָיוּ יִמְנָה, יִשְׁוָה, יִשְׁוִי וּבְרִיעָה, וַאֲחוֹתָם הָיְתָה שֶׂרַח.
בְּנֵי בְּרִיעָה הָיוּ חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל.
18 אֵלֶּה בְּנֵי זִלְפָּה, אֲשֶׁר אוֹתָהּ נָתַן לָבָן לְלֵאָה בִּתּוֹ. אֶת אֵלֶּה יָלְדָה לְיַעֲקֹב: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת* בְּסַךְ הַכֹּל.
19 בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב הָיוּ יוֹסֵף וּבִנְיָמִין.
20 לְיוֹסֵף נוֹלְדוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.*
21 בְּנֵי בִּנְיָמִין הָיוּ בֶּלַע, בֶּכֶר, אַשְׁבֵּל, גֵּרָא, נַעֲמָן, אֵחִי, רֹאשׁ, מֻפִּים, חֻפִּים וְאָרְדְּ.
22 אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל אֲשֶׁר נוֹלְדוּ לְיַעֲקֹב: אַרְבַּע עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת* בְּסַךְ הַכֹּל.
23 בְּנוֹ שֶׁל* דָּן הָיָה חֻשִׁים.
24 בְּנֵי נַפְתָּלִי הָיוּ יַחְצְאֵל, גּוּנִי, יֵצֶר וְשִׁלֵּם.
25 אֵלֶּה בְּנֵי בִּלְהָה, אֲשֶׁר אוֹתָהּ נָתַן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ. אֶת אֵלֶּה יָלְדָה לְיַעֲקֹב: שֶׁבַע נְפָשׁוֹת* בְּסַךְ הַכֹּל.
26 כָּל הַצֶּאֱצָאִים* שֶׁבָּאוּ מִיַּעֲקֹב וְשֶׁנִּכְנְסוּ אִתּוֹ לְמִצְרַיִם, מִלְּבַד נְשׁוֹת בְּנֵי יַעֲקֹב, הָיוּ שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה.
27 בְּנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר נוֹלְדוּ לוֹ בְּמִצְרַיִם הָיוּ שְׁנַיִם.* כָּל אַנְשֵׁי* בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּאוּ לְמִצְרַיִם הָיוּ שִׁבְעִים.
28 יַעֲקֹב שָׁלַח אֶת יְהוּדָה לְפָנָיו כְּדֵי לוֹמַר לְיוֹסֵף שֶׁהוּא בְּדַרְכּוֹ לְגֹשֶׁן. בְּבוֹאָם אֶל אֶרֶץ גֹּשֶׁן,
29 דָּאַג יוֹסֵף שֶׁיִּרְתְּמוּ אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ וְעָלָה לִפְגֹּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל אָבִיו בְּגֹשֶׁן. כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ, מִיָּד נָפַל עַל צַוָּארוֹ וּבָכָה מְמֻשָּׁכוֹת.*
30 אָמַר יִשְׂרָאֵל לְיוֹסֵף: ”כָּעֵת אֲנִי יָכוֹל לָמוּת; רָאִיתִי אֶת פָּנֶיךָ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עֲדַיִן חַי”.
31 אָמַר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו: ”אֶעֱלֶה לְדַוֵּחַ לְפַרְעֹה וְלוֹמַר לוֹ, ’אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלַי לְכָאן.
32 הָאֲנָשִׁים הֵם רוֹעֵי צֹאן וְאַנְשֵׁי מִקְנֶה, וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם’.
33 כַּאֲשֶׁר יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְיִשְׁאַל, ’מָה עִסּוּקְכֶם?’
34 אִמְרוּ, ’עֲבָדֶיךָ אַנְשֵׁי מִקְנֶה מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה, גַּם אֲנַחְנוּ וְגַם אֲבוֹתֵינוּ’, כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לָגוּר בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, שֶׁכֵּן כָּל רוֹעֵה צֹאן הוּא תּוֹעֵבָה לַמִּצְרִים”.
הערות שוליים
^ או ”כל בני ביתו”.
^ או ”חזון”. נה״מ, ”מראות”.
^ או ”האל האמיתי”.
^ כלומר, יעצום את עיני יעקב במותו.
^ או ”צאצאיו”.
^ או ”צאצאיו”.
^ נה״מ, ”כל נפש בניו ובנותיו”.
^ או ”איש”.
^ כלומר, הליופוליס.
^ או ”איש”.
^ נה״מ, ”וּבְנֵי”.
^ או ”איש”.
^ נה״מ, ”הנפש”.
^ נה״מ, ”נפש שניים”.
^ נה״מ, ”הנפש”.
^ או ”בכה על צווארו שוב ושוב”.