בראשית 50‏:1‏-26

  • יוסף קובר את יעקב בכנען ‏(‏1–14‏)‏

  • יוסף אומר לאחיו שהוא אכן סלח להם ‏(‏15–21‏)‏

  • ימיו האחרונים של יוסף ומותו ‏(‏22–26‏)‏

    • יוסף מצווה לגבי עצמותיו ‏(‏25‏)‏

נ  וְיוֹסֵף נָפַל עַל פְּנֵי אָבִיו וּבָכָה עָלָיו וְנָשַׁק לוֹ.‏  אַחֲרֵי כֵן צִוָּה יוֹסֵף עַל עֲבָדָיו הָרוֹפְאִים לַחְנֹט אֶת אָבִיו.‏ לָכֵן הָרוֹפְאִים חָנְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל,‏  וְעָשׂוּ כֵּן בְּמֶשֶׁךְ מְלוֹא אַרְבָּעִים הַיָּמִים,‏ כִּי זוֹ מְלוֹא תְּקוּפַת הַחֲנִיטָה,‏ וְהַמִּצְרִים בָּכוּ עָלָיו שִׁבְעִים יוֹם.‏  בַּחֲלוֹף יְמֵי אֶבְלוֹ דִּבֵּר יוֹסֵף אֶל חֲצַר הַמְּלוּכָה שֶׁל* פַּרְעֹה וְאָמַר:‏ ”‏אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם,‏ אִמְרוּ זֹאת לְפַרְעֹה:‏  ‏’‏אָבִי הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי בְּאָמְרוֹ:‏ ”‏הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת.‏ קְבֹר אוֹתִי בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן”‏.‏ הַרְשֵׁה נָא לִי לַעֲלוֹת וְלִקְבֹּר אֶת אָבִי,‏ וְאַחֲרֵי כֵן אָשׁוּב’‏”‏.‏  הֵשִׁיב פַּרְעֹה:‏ ”‏עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כְּפִי שֶׁהִשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ”‏.‏  לְפִיכָךְ יוֹסֵף עָלָה לִקְבֹּר אֶת אָבִיו,‏ וְאִתּוֹ עָלוּ כָּל עַבְדֵי פַּרְעֹה,‏ זִקְנֵי חֲצֵרוֹ וְכָל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם  וְכָל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו.‏ רַק אֶת טַפָּם וְאֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם הִשְׁאִירוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.‏  וְעָלוּ עִמּוֹ גַּם מֶרְכָּבוֹת וּפָרָשִׁים,‏ וְהַמַּחֲנֶה הָיָה גָּדוֹל מְאוֹד.‏ 10  וְהֵם בָּאוּ אֶל גֹּרֶן הָאָטָד,‏ אֲשֶׁר בְּאֵזוֹר הַיַּרְדֵּן,‏ וְהִתְאַבְּלוּ שָׁם אֵבֶל גָּדוֹל וְכָבֵד,‏ וְהוּא הִתְאַבֵּל עַל אָבִיו שִׁבְעָה יָמִים.‏ 11  וְתוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ,‏ הַכְּנַעֲנִים,‏ רָאוּ אוֹתָם מִתְאַבְּלִים בְּגֹרֶן הָאָטָד וְאָמְרוּ:‏ ”‏זֶה אֵבֶל כָּבֵד לְמִצְרַיִם!‏”‏ מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא הַמָּקוֹם אָבֵל מִצְרַיִם,‏ אֲשֶׁר בְּאֵזוֹר הַיַּרְדֵּן.‏ 12  וּבָנָיו עָשׂוּ עֲבוּרוֹ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוֹרָה לָהֶם.‏ 13  בָּנָיו נָשְׂאוּ אוֹתוֹ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה,‏ הַשָּׂדֶה מוּל מַמְרֵא אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵעֶפְרוֹן הַחִתִּי כַּאֲחֻזַּת קֶבֶר.‏ 14  לְאַחַר שֶׁקָּבַר אֶת אָבִיו שָׁב יוֹסֵף לְמִצְרַיִם עִם אֶחָיו וְעִם כָּל מִי שֶׁעָלוּ אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו.‏ 15  כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֲחֵי יוֹסֵף שֶׁמֵּת אֲבִיהֶם,‏ אָמְרוּ:‏ ”‏אוּלַי יוֹסֵף נוֹטֵר לָנוּ טִינָה וְיָשִׁיב לָנוּ עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשִׂינוּ לוֹ”‏.‏ 16  לָכֵן שָׁלְחוּ לְיוֹסֵף מֶסֶר בְּמִלִּים אֵלֶּה:‏ ”‏אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ:‏ 17  ‏’‏כָּךְ תֹּאמְרוּ לְיוֹסֵף:‏ ”‏אָנָּא מִמְּךָ,‏ סְלַח נָא עַל פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְעַל הַחֵטְא אֲשֶׁר חָטְאוּ בַּהֲבִיאָם עָלֶיךָ רָעָה כָּזוֹ”‏’‏.‏ כָּעֵת סְלַח נָא עַל פִּשְׁעָם שֶׁל עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ”‏.‏ וְיוֹסֵף בָּכָה בְּדַבְּרָם אֵלָיו.‏ 18  וְאֶחָיו גַּם בָּאוּ וְנָפְלוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ:‏ ”‏הִנְנוּ כַּעֲבָדִים לְךָ!‏”‏ 19  אָמַר לָהֶם יוֹסֵף:‏ ”‏אַל תִּפְחֲדוּ.‏ הַאִם אֲנִי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים?‏ 20  אַתֶּם אָמְנָם הִתְכַּוַּנְתֶּם לְהָרַע לִי,‏ אַךְ אֱלֹהִים כִּוֵּן זֹאת לְטוֹבָה כְּדֵי לְהַצִּיל אֲנָשִׁים רַבִּים,‏ כְּפִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַיּוֹם.‏ 21  כָּעֵת אַל תִּפְחֲדוּ.‏ אַמְשִׁיךְ לְכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם”‏.‏ וְהוּא נִחֵם אוֹתָם וְהִרְגִּיעַ אֶת לִבָּם.‏ 22  וְיוֹסֵף הִמְשִׁיךְ לְהִתְגּוֹרֵר בְּמִצְרַיִם,‏ הוּא וּבֵית אָבִיו,‏ וְיוֹסֵף חַי מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים.‏ 23  יוֹסֵף רָאָה אֶת הַדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם,‏ וְגַם אֶת בְּנֵי מָכִיר,‏ בְּנוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה.‏ הֵם נוֹלְדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף.‏* 24  בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אָמַר יוֹסֵף לְאֶחָיו:‏ ”‏אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת,‏ אַךְ אֱלֹהִים לְלֹא סָפֵק יִזְכֹּר אֶתְכֶם וְלָבֶטַח יַעֲלֶה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָלֶיהָ נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם,‏ לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב”‏.‏ 25  עַל כֵּן יוֹסֵף הִשְׁבִּיעַ אֶת בָּנָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר:‏ ”‏אֱלֹהִים לְלֹא סָפֵק יִזְכֹּר אֶתְכֶם.‏ עֲלֵיכֶם לְהַעֲלוֹת אֶת עַצְמוֹתַי מִכָּאן”‏.‏ 26  וְיוֹסֵף מֵת,‏ וְהוּא בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים,‏ וְחָנְטוּ אוֹתוֹ וְהוּא הֻנַּח בְּאָרוֹן בְּמִצְרַיִם.‏

הערות שוליים

או ”‏בית”‏.‏
כלומר,‏ הם נחשבו כבניו וקיבלו יחס מועדף.‏