בראשית 8‏:1‏-22

  • מי המבול נסוגים מן הארץ ‏(‏1–14‏)‏

    • היונה נשלחת החוצה ‏(‏8–12‏)‏

  • היציאה מהתיבה ‏(‏15–19‏)‏

  • הבטחת אלוהים באשר לארץ ‏(‏20–22‏)‏

ח  וֶאֱלֹהִים זָכַר אֶת* נֹחַ וְאֶת כָּל הַחַיּוֹת וְאֶת כָּל הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּתֵּבָה,‏ וֶאֱלֹהִים גָּרַם לְרוּחַ לִנְשֹׁב עַל הָאָרֶץ,‏ וּפְנֵי הַמַּיִם הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת.‏  מַעַיְנוֹת הַתְּהוֹם* וַאֲרֻבּוֹת* הַשָּׁמַיִם נִסְכְּרוּ,‏ וְהַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמַיִם חָדַל לָרֶדֶת.‏  אַחֲרֵי כֵן הֵחֵלּוּ הַמַּיִם לָסֶגֶת בְּהַדְרָגָה מִן הָאָרֶץ,‏ וּמִקֵּץ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם יָרְדוּ פְּנֵי הַמַּיִם.‏  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,‏ בַּיּוֹם הַשִּׁבְעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ,‏ נָחָה הַתֵּבָה עַל הָרֵי אֲרָרַט.‏  וְהַמַּיִם הָלְכוּ וּפָחֲתוּ עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי.‏ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי,‏ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ,‏ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.‏  וּמִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם פָּתַח נֹחַ אֶת הַחַלּוֹן אֲשֶׁר עָשָׂה בַּתֵּבָה  וְשָׁלַח עוֹרֵב;‏ הוּא הוֹסִיף לָצֵאת וְלָשׁוּב,‏ עַד אֲשֶׁר יָבְשׁוּ הַמַּיִם מִן הָאָרֶץ.‏  מְאֻחָר יוֹתֵר הוּא שָׁלַח יוֹנָה כְּדֵי לִרְאוֹת אִם נָסוֹגוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.‏  הַיּוֹנָה לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ,‏ וְלָכֵן שָׁבָה אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי הַמַּיִם עֲדַיִן כִּסּוּ אֶת פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.‏ וְהוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְהִכְנִיס אוֹתָהּ אֶל הַתֵּבָה.‏ 10  הוּא חִכָּה שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים וְשָׁלַח שׁוּב אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה.‏ 11  כַּאֲשֶׁר בָּאָה אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב,‏ רָאָה בְּפִיהָ עֲלֵה זַיִת רַעֲנָן!‏ לָכֵן נֹחַ יָדַע שֶׁהַמַּיִם נָסוֹגוּ מִן הָאָרֶץ.‏ 12  הוּא חִכָּה שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים וְשָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה,‏ אַךְ הִיא לֹא שָׁבָה אֵלָיו עוֹד.‏ 13  בַּשָּׁנָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְאַחַת,‏ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן,‏ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ,‏ הִתְנַקְּזוּ הַמַּיִם מִן הָאָרֶץ;‏ וְנֹחַ הֵסִיר אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וְרָאָה שֶׁפְּנֵי הָאֲדָמָה מִתְיַבְּשִׁים.‏ 14  בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי,‏ בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ,‏ יָבְשָׁה הָאָרֶץ לְגַמְרֵי.‏ 15  וֶאֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ:‏ 16  ‏”‏צֵא מִן הַתֵּבָה,‏ אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשׁוֹת בָּנֶיךָ.‏ 17  הוֹצֵא אִתְּךָ אֶת כָּל הַיְּצוּרִים הַחַיִּים מִכָּל בָּשָׂר,‏ מִן הָעוֹפוֹת וּמִן הַבְּהֵמוֹת וּמִכָּל רִמְשֵׂי הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ* עַל הָאָרֶץ וְיִפְרוּ וְיִרְבּוּ עַל הָאָרֶץ”‏.‏ 18  לְפִיכָךְ נֹחַ יָצָא,‏ יַחַד עִם בָּנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשׁוֹת בָּנָיו.‏ 19  כָּל יְצוּר חַי,‏ כָּל רֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹפוֹת,‏ כָּל אֲשֶׁר נָע עַל הָאָרֶץ,‏ יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה לְפִי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם.‏ 20  וְנֹחַ בָּנָה מִזְבֵּחַ לִיהֹוָה וְלָקַח מִכָּל הַבְּהֵמוֹת הַטְּהוֹרוֹת וּמִכָּל הָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ.‏ 21  וִיהֹוָה הֵחֵל לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ.‏* לָכֵן יְהֹוָה אָמַר בְּלִבּוֹ:‏ ”‏לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם,‏ כִּי יֵצֶר* לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו;‏ וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לְהַכּוֹת כָּל יְצוּר חַי כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי.‏ 22  מֵעַתָּה וָהָלְאָה לֹא יֶחְדְּלוּ לִהְיוֹת בָּאָרֶץ זְרִיעָה וְקָצִיר,‏ קֹר וָחֹם,‏ קַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏הפנה את תשומת ליבו אל”‏.‏
ראה בר ז׳:‏11‏,‏ הערת שוליים.‏
או ”‏סכרי”‏.‏
או ”‏שישרצו”‏.‏
או ”‏מפייס;‏ מרגיע”‏.‏ מלשון ”‏נוח;‏ מנוחה”‏.‏
או ”‏נטיית”‏.‏