דברים 2:1-37
ב ”וּפָנִינוּ וְנָסַעְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף, כְּפִי שֶׁאָמַר לִי יְהֹוָה, וְהָלַכְנוּ יָמִים רַבִּים סְבִיב הַר שֵׂעִיר.
2 לְבַסּוֹף אָמַר לִי יְהֹוָה,
3 ’הֲלַכְתֶּם סְבִיב הָהָר הַזֶּה דֵּי זְמַן. פְּנוּ לָכֶם צָפוֹנָה.
4 וְצַוֵּה עַל הָעָם: ”אַתֶּם תַּעַבְרוּ בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם, צֶאֱצָאֵי עֵשָׂו, הַיּוֹשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְהֵם יִפְחֲדוּ מִכֶּם, וַעֲלֵיכֶם לְהִזָּהֵר מְאוֹד.
5 אַל תִּתְגָּרוּ בָּהֶם, כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, אֲפִלּוּ לֹא מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל, כִּי נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר לְעֵשָׂו כִּירֻשָּׁתוֹ.
6 תְּנוּ לָהֶם כֶּסֶף עֲבוּר הַמָּזוֹן שֶׁתֹּאכְלוּ וְשַׁלְּמוּ לָהֶם עֲבוּר הַמַּיִם שֶׁתִּשְׁתּוּ.
7 כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרֵךְ אוֹתְךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב כֵּיצַד הָלַכְתָּ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה. זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עִמְּךָ, וְלֹא חָסַרְתָּ דָּבָר”’.
8 לָכֵן עָבַרְנוּ לְיַד אַחֵינוּ, צֶאֱצָאֵי עֵשָׂו, הַיּוֹשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְנִמְנַעְנוּ מִלַּעֲבֹר בְּדֶרֶךְ הָעֲרָבָה, בְּאֵילַת וּבְעֶצְיוֹן גֶּבֶר.
”אַחֲרֵי כֵן פָּנִינוּ וְעָבַרְנוּ דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב.
9 וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי, ’אַל תִּתְקֹף אֶת מוֹאָב וְאַל תֵּצֵא נֶגְדָּם לְמִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ כִּירֻשָּׁה כִּי לְצֶאֱצָאֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר כִּירֻשָּׁה.
10 (הָאֵימִים יָשְׁבוּ שָׁם לְפָנִים, עַם גָּדוֹל וְרַב וְגָבוֹהַּ כְּמוֹ הָעֲנָקִים.
11 הָרְפָאִים נֶחְשְׁבוּ גַּם הֵם כְּמוֹ הָעֲנָקִים, וְהַמּוֹאָבִים קָרְאוּ לָהֶם אֵימִים.
12 קֹדֶם לָכֵן יָשְׁבוּ הַחֹרִים בְּשֵׂעִיר, אַךְ צֶאֱצָאֵי עֵשָׂו נִשְּׁלוּ אוֹתָם וְהִשְׁמִידוּ אוֹתָם וְיָשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם, כְּפִי שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר יְהֹוָה לְלֹא סָפֵק יִתֵּן לָהֶם.)
13 כָּעֵת קוּמוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל* זֶרֶד’. לְפִיכָךְ עָבַרְנוּ אֶת נַחַל* זֶרֶד.
14 וְהַזְּמַן אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל* זֶרֶד הָיָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה, עַד תֹּם כָּל דּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, כְּפִי שֶׁנִּשְׁבַּע לָהֶם יְהֹוָה.
15 יַד יְהֹוָה הָיְתָה נֶגְדָּם לְהַשְׁמִידָם מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה עַד תֻּמָּם.
16 ”וְכַאֲשֶׁר מֵתוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הָעָם,
17 דִּבֵּר אִתִּי שׁוּב יְהֹוָה וְאָמַר,
18 ’הַיּוֹם תַּעֲבֹר לְיַד שֶׁטַח מוֹאָב, כְּלוֹמַר עָר.
19 כַּאֲשֶׁר תִּתְקָרֵב אֶל בְּנֵי עַמּוֹן, אַל תִּתְקֹף אוֹתָם וְאַל תִּתְגָּרֶה בָּהֶם, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לִירֻשָּׁה, כִּי לְצֶאֱצָאֵי לוֹט נָתַתִּי אוֹתָהּ לִירֻשָּׁה.
20 גַּם הִיא נֶחְשְׁבָה לְאַרְצָם שֶׁל הָרְפָאִים. (הָרְפָאִים יָשְׁבוּ בָּהּ לְפָנִים, וְהָעַמּוֹנִים קָרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים.
21 הֵם הָיוּ עַם גָּדוֹל וְרַב וְגָבוֹהַּ כְּמוֹ הָעֲנָקִים, אַךְ יְהֹוָה הִשְׁמִיד אוֹתָם מִפְּנֵי הָעַמּוֹנִים, וְאֵלֶּה גֵּרְשׁוּ אוֹתָם וְיָשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם.
22 כָּךְ עָשָׂה לְמַעַן צֶאֱצָאֵי עֵשָׂו, הַיּוֹשְׁבִים כָּעֵת בְּשֵׂעִיר, כַּאֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת הַחֹרִים מִפְּנֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּנַשְּׁלוּ אוֹתָם וְיֵשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
23 וְהָעַוִּים יָשְׁבוּ בַּיִּשּׁוּבִים עַד עַזָּה עַד אֲשֶׁר הַכַּפְתּוֹרִים, שֶׁיָּצְאוּ מִכַּפְתּוֹר,* הִשְׁמִידוּ אוֹתָם וְיָשְׁבוּ בִּמְקוֹמָם.)
24 ”’קוּמוּ, סְעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל* אַרְנוֹן. רְאֵה, נָתַתִּי בְּיָדְךָ אֶת סִיחוֹן הָאֱמוֹרִי, מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן. הָחֵל לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ, וְצֵא נֶגְדּוֹ לְמִלְחָמָה.
25 הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל לְהַפִּיל פַּחַד וְיִרְאָה מִפָּנֶיךָ עַל כָּל הָעַמִּים תַּחַת הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ. הֵם יֶחְרְדוּ וְיִרְעֲדוּ* מִפָּנֶיךָ’.
26 ”אַחֲרֵי כֵן שָׁלַחְתִּי שְׁלִיחִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, וּבְפִיהֶם דִּבְרֵי הַשָּׁלוֹם הַלָּלוּ,
27 ’הַרְשֵׁה לִי לַעֲבֹר בְּאַרְצְךָ. אֶשָּׁאֵר בַּדֶּרֶךְ וְלֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאל.
28 רַק אֶת הָאֹכֶל שֶׁתִּמְכֹּר לִי אֹכַל וְרַק אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי בְּכֶסֶף אֶשְׁתֶּה. רַק הַרְשֵׁה לִי לַעֲבֹר בָּרֶגֶל
29 — כָּךְ עָשׂוּ עֲבוּרִי צֶאֱצָאֵי עֵשָׂו הַיּוֹשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָר — עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נוֹתֵן לָנוּ’.
30 אַךְ סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן לֹא נָתַן לָנוּ לַעֲבֹר, כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הֵנִיחַ לְרוּחוֹ לְהִתְקַשּׁוֹת וּלְלִבּוֹ לְהֵעָשׂוֹת קָשׁוּחַ, כְּדֵי לָתֵת אוֹתוֹ בְּיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה.
31 ”וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי, ’רְאֵה, הִתְחַלְתִּי כְּבָר לָתֵת לְךָ אֶת סִיחוֹן וְאֶת אַרְצוֹ. הָחֵל לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ’.
32 כַּאֲשֶׁר יָצָא לִקְרָאתֵנוּ סִיחוֹן יַחַד עִם כָּל עַמּוֹ לְהִלָּחֵם בָּנוּ בְּיַהַץ,
33 נָתַן אוֹתוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵינוּ, וְהֵבַסְנוּ אוֹתוֹ, אֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ.
34 לָכַדְנוּ אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִיא וְהִקְדַּשְׁנוּ כָּל עִיר לְהַשְׁמָדָה, לְרַבּוֹת הָאֲנָשִׁים, הַנָּשִׁים וְהַטַּף. לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד.
35 רַק אֶת הַבְּהֵמוֹת בָּזַזְנוּ לָנוּ יַחַד עִם הַשָּׁלָל מֵהֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַדְנוּ.
36 מֵעֲרוֹעֵר, אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל* אַרְנוֹן (לְרַבּוֹת הָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל*), וְעַד הַגִּלְעָד, לֹא הָיְתָה עִיר שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לִגְבֹּר עָלֶיהָ. אֶת הַכֹּל נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵינוּ.
37 אוּלָם לֹא הִתְקָרַבְתָּ אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן, כָּל גְּדַת נַחַל* יַבֹּק וְעָרֵי הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי, אוֹ לְכָל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר אָסַר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.
