דברים 20:1-20
כ ”אִם תֵּצֵא לְמִלְחָמָה נֶגֶד אוֹיְבֶיךָ וְתִרְאֶה שֶׁסּוּסֵיהֶם וּמֶרְכְּבוֹתֵיהֶם וְחַיָּלֵיהֶם רַבִּים מִמְּךָ, אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם, כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אוֹתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אִתְּךָ הוּא.
2 וְכַאֲשֶׁר תַּעַמְדוּ לָצֵאת אֶל הַקְּרָב, יִגַּשׁ הַכֹּהֵן וִידַבֵּר אֶל הָעָם.
3 עָלָיו לוֹמַר לָהֶם: ’שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם עוֹמְדִים לָצֵאת לַקְּרָב נֶגֶד אוֹיְבֵיכֶם. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם. אַל תִּירְאוּ וְאַל תִּתָּקְפוּ אֵימָה וְאַל תִּרְעֲדוּ מִפְּנֵיהֶם,
4 כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם צוֹעֵד אִתְּכֶם לְהִלָּחֵם עֲבוּרְכֶם נֶגֶד אוֹיְבֵיכֶם וּלְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם’.
5 ”וְגַם הַמְּמֻנִּים יֹאמְרוּ אֶל הָעָם, ’מִי בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ וְלֹא חָנַךְ אוֹתוֹ? יָשׁוּב הוּא לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּקְּרָב וְאִישׁ אַחֵר יַחְנֹךְ אוֹתוֹ.
6 וּמִי נָטַע כֶּרֶם וְטֶרֶם הֵחֵל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ? יֵלֵךְ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּקְּרָב וְאִישׁ אַחֵר יַתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
7 וּמִי הִתְאָרֵס לְאִשָּׁה וְלֹא נָשָׂא אוֹתָהּ? יֵלֵךְ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּקְּרָב וְאִישׁ אַחֵר יִשָּׂא אוֹתָהּ’.
8 וְעַל הַמְּמֻנִּים לְהוֹסִיף וְלִשְׁאֹל אֶת הָעָם, ’מִי מְפַחֵד וְרַךְ לֵבָב? יָשׁוּב הוּא לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמֵס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ’.
9 כַּאֲשֶׁר יְסַיְּמוּ הַמְּמֻנִּים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, עֲלֵיהֶם לָשִׂים שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם.
10 ”אִם תִּקְרַב אֶל עִיר כְּדֵי לְהִלָּחֵם בָּהּ, עָלֶיךָ גַּם לְהַצִּיג לָהּ תְּנָאֵי שָׁלוֹם.
11 אִם הִיא תַּעֲנֶה לְךָ בְּשָׁלוֹם וְתִפָּתַח בְּפָנֶיךָ, כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָּהּ יִהְיוּ שֶׁלְּךָ לַעֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה וִישָׁרְתוּ אוֹתְךָ.
12 אַךְ אִם הִיא תְּסָרֵב לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם אִתְּךָ וְתֵצֵא נֶגְדְּךָ לְמִלְחָמָה, עָלֶיךָ לָצוּר עָלֶיהָ,
13 וִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָבֶטַח יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיָדְךָ, וְתַכֶּה בַּחֶרֶב כָּל זָכָר בָּהּ.
14 אוּלָם אֶת הַנָּשִׁים, הַטַּף, הַבְּהֵמוֹת וְכָל מָה שֶׁיִּהְיֶה בָּעִיר, כָּל שְׁלָלָהּ, תּוּכַל לִבְזֹז לְךָ, וְתֹאכַל אֶת שְׁלַל אוֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.
15 ”כָּךְ תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחוֹקוֹת מִמְּךָ מְאוֹד, אֲשֶׁר אֵינָן מֵעָרֵי הָאֻמּוֹת הַקְּרוֹבוֹת הָאֵלֶּה.
16 אַךְ בְּעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כְּנַחֲלָה, לֹא תַּשְׁאִיר בַּחַיִּים אַף יְצוּר נוֹשֵׁם.*
17 הַקְדֵּשׁ אוֹתָם לְהַשְׁמָדָה מֻחְלֶטֶת, אֶת הַחִתִּים, הָאֱמוֹרִים, הַכְּנַעֲנִים, הַפְּרִזִּים, הַחִוִּים וְהַיְּבוּסִים, כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,
18 לְמַעַן לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכָל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֶאֱלֹהֵיהֶם, וְיִגְרְמוּ לָכֶם לַחְטֹא לִיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם.
19 ”אִם תָּצוּר עַל עִיר כְּדֵי לִלְכֹּד אוֹתָהּ אַחֲרֵי שֶׁתִּלָּחֵם נֶגְדָּהּ יָמִים רַבִּים, לֹא תַּשְׁחִית אֶת עֵצֶיהָ בַּהֲנִיפְךָ עֲלֵיהֶם גַּרְזֶן. תּוּכַל לֶאֱכֹל מֵהֶם, אַךְ אַל תִּכְרֹת אוֹתָם; שֶׁכֵּן הַאִם עֵץ הַשָּׂדֶה הוּא אָדָם שֶׁתָּצוּר עָלָיו?
20 רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע שֶׁהוּא אֵינוֹ עֵץ מַאֲכָל תּוּכַל לְהַשְׁחִית. תּוּכַל לִכְרֹת אוֹתוֹ וְלִבְנוֹת מִבְנֵי מָצוֹר נֶגֶד הָעִיר הָעוֹשָׂה אִתְּךָ מִלְחָמָה, עַד נְפִילָתָהּ.
