דברים 29‏:1‏-29

  • ברית עם ישראל במואב ‏(‏1–13‏)‏

  • אזהרה מפני אי־ציות ‏(‏14–29‏)‏

    • הדברים הנסתרים,‏ הדברים הנגלים ‏(‏29‏)‏

כט  אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה לִכְרֹת עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב,‏ בְּנוֹסָף לַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב.‏  וּמֹשֶׁה קָרָא אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏אַתֶּם רְאִיתֶם אֶת כָּל מָה שֶׁעָשָׂה יְהֹוָה לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ,‏  אֶת הַמִּשְׁפָּטִים* הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ,‏ הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַגְּדוֹלִים הָהֵם.‏  אַךְ יְהֹוָה לֹא נָתַן לָכֶם לֵב לְהָבִין וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ,‏ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏  ‏’‏כַּאֲשֶׁר הוֹלַכְתִּי אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר,‏ לֹא הִתְבַּלּוּ בִּגְדֵיכֶם אֲשֶׁר עֲלֵיכֶם וְלֹא הִתְבַּלּוּ סַנְדְּלֵיכֶם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיכֶם.‏  לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן אוֹ שֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם,‏ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם’‏.‏  לְבַסּוֹף בָּאתֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה,‏ וְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן יָצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ לַקְּרָב,‏ אַךְ הֵבַסְנוּ אוֹתָם.‏  אַחֲרֵי כֵן לָקַחְנוּ אֶת אַרְצָם וְנָתַנּוּ אוֹתָהּ לְנַחֲלָה לִבְנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן,‏ לִבְנֵי שֵׁבֶט גָּד וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה.‏  עַל כֵּן שִׁמְרוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וְצַיְּתוּ לָהֶם,‏ לְמַעַן תַּצְלִיחוּ בְּכָל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ.‏ 10  ‏”‏אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם,‏ רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם,‏ זִקְנֵיכֶם,‏ מְמֻנֵּיכֶם,‏ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל,‏ 11  טַפְּכֶם,‏ נְשֵׁיכֶם וְתוֹשָׁבְךָ הַזָּר אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחַנְךָ,‏ מֵחוֹטֵב* עֵצֶיךָ עַד שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ.‏ 12  הִנְּךָ כָּאן כְּדֵי לָבוֹא בִּבְרִית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּבִשְׁבוּעָתוֹ,‏ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כּוֹרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם 13  כְּדֵי שֶׁיָּקִים אוֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעַם וְהוּא יִהְיֶה לְךָ לֶאֱלֹהִים,‏ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ לְךָ וּכְפִי שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ,‏ לְאַבְרָהָם,‏ לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.‏ 14  ‏”‏וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אֲנִי כּוֹרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת,‏ 15  אֶלָּא עִם מִי שֶׁעוֹמְדִים עִמָּנוּ פֹּה הַיּוֹם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְעִם מִי שֶׁאֵינָם פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם.‏ 16  ‏(‏כִּי אַתֶּם יוֹדְעִים הֵיטֵב שֶׁיָּשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְשֶׁעָבַרְנוּ בְּקֶרֶב אֻמּוֹת שׁוֹנוֹת בְּמַסָּעֵנוּ.‏ 17  וּרְאִיתֶם אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֶת אֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים,‏* אֱלִילֵי עֵץ וָאֶבֶן,‏ כֶּסֶף וְזָהָב,‏ אֲשֶׁר הָיוּ בְּקִרְבָּם.‏)‏ 18  הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִהְיֶה בְּקִרְבְּכֶם הַיּוֹם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה,‏ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ סָר מִיְּהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת הָהֵן,‏ פֶּן יִהְיֶה בְּקִרְבְּכֶם שֹׁרֶשׁ הַמֵּנִיב פְּרִי רָעִיל וְלַעֲנָה.‏ 19  ‏”‏אַךְ אִם יִשְׁמַע מִישֶׁהוּ אֶת דִּבְרֵי הַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת וְיִתְרַבְרֵב בִּלְבָבוֹ בְּאָמְרוֹ,‏ ’‏שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי,‏ אַף כִּי נָחוּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי לִבִּי’‏,‏ וְכָךְ יַשְׁחִית כָּל דָּבָר בְּדַרְכּוֹ,‏* 20  לֹא יַסְכִּים יְהֹוָה לִסְלֹחַ לוֹ;‏ כַּעֲסוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל יְהֹוָה יִבְעַר נֶגֶד הָאִישׁ הַהוּא,‏ וְתָבוֹא עָלָיו כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה,‏ וִיהֹוָה יִמְחֶה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם.‏ 21  וִיהֹוָה יַבְדִּילֵהוּ לְרָעָה* מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּהֶתְאֵם לְכָל קִלְלַת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה.‏ 22  ‏”‏כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ דּוֹר בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ אַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבוֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִיא,‏ אֶת הַתַּחְלוּאִים אֲשֶׁר הֵבִיא עָלֶיהָ יְהֹוָה — 23  גָּפְרִית וּמֶלַח וּשְׂרֵפָה,‏ כְּדֵי שֶׁכָּל אַדְמָתָהּ לֹא תִּזָּרַע וְלֹא תִּצְמַח וְלֹא תַּעֲלֶה בָּהּ כָּל צִמְחִיָּה,‏ כְּמַהְפֵּכַת* סְדוֹם וַעֲמֹרָה,‏ אַדְמָה וּצְבוֹיִם,‏ אֲשֶׁר הָפַךְ* יְהֹוָה בְּכַעֲסוֹ וּבַחֲמָתוֹ — 24  יֹאמְרוּ הֵם וְכָל הָאֻמּוֹת,‏ ’‏לָמָּה עָשָׂה זֹאת יְהֹוָה לָאָרֶץ הַזֹּאת?‏ מָה גָּרַם לַכַּעַס הַגָּדוֹל וְהַבּוֹעֵר הַזֶּה?‏’‏ 25  וְהֵם יֹאמְרוּ,‏ ’‏הָיָה זֶה כִּי עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.‏ 26  אַךְ הֵם הָלְכוּ וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם,‏ אֱלֹהִים אֲשֶׁר אוֹתָם לֹא הִכִּירוּ וְשֶׁהוּא לֹא הִתִּיר לָהֶם לְעָבְדָם.‏* 27  אָז בָּא כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָה עַל הָאָרֶץ הַהִיא,‏ בַּהֲבִיאוֹ עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.‏ 28  וִיהֹוָה עָקַר אוֹתָם מֵאַדְמָתָם בְּכַעֲסוֹ וּבַחֲמָתוֹ וּבְזַעֲמוֹ הַגָּדוֹל וְגֵרְשָׁם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת,‏ אֲשֶׁר בָּהּ הֵם נִמְצָאִים הַיּוֹם’‏.‏ 29  ‏”‏הַדְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים שַׁיָּכִים לִיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,‏ אַךְ הַדְּבָרִים הַנִּגְלִים שַׁיָּכִים לָנוּ וּלְצֶאֱצָאֵינוּ עַד עוֹלָם,‏ כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.‏

הערות שוליים

או ”‏המסות;‏ הניסיונות”‏.‏
או ”‏מאוסף”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גילוליהם”‏,‏ אולי מן המילה ”‏גללים”‏.‏ המילה משמשת ככינוי גנאי.‏
נה״מ,‏ ”‏למען סְפוֹת הָרָוָה את הַצְּמֵאָה”‏,‏ כלומר,‏ כדי להשחית צמח או אדמה מושקים עם צמח או אדמה יבשים.‏ ביטוי מטפורי.‏
או ”‏לאסון”‏.‏
או ”‏כהחרבת”‏.‏
או ”‏החריב”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לא חָלַק להם”‏.‏