דברים 32‏:1‏-52

  • שירת משה ‏(‏1–47‏)‏

    • יהוה,‏ הצור ‏(‏4‏)‏

    • בני ישראל שוכחים את צורם ‏(‏18‏)‏

    • ‏”‏לי הנקמה”‏ ‏(‏35‏)‏

    • ‏”‏שמחו,‏ אומות,‏ עם עמו”‏ ‏(‏43‏)‏

  • משה ימות על הר נבו ‏(‏48–52‏)‏

לב  ‏”‏הַאֲזִינוּ,‏ הַשָּׁמַיִם,‏ וַאֲדַבֵּר,‏וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אֶת אִמְרֵי פִּי.‏   תֵּרֵד כַּמָּטָר הוֹרָאָתִי;‏יִזְּלוּ כַּטַּל אִמְרוֹתַי,‏כְּגֶשֶׁם דַּק עֲלֵי דֶּשֶׁאוְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב.‏   כִּי אֶת שֵׁם יְהֹוָה אַכְרִיז.‏ סַפְּרוּ עַל גְּדֻלַּת אֱלֹהֵינוּ!‏   הַצּוּר,‏ מֻשְׁלָם פָּעֳלוֹ,‏כִּי כָּל דְּרָכָיו צֶדֶק.‏ אֵל נֶאֱמָנוּת אֲשֶׁר אֵין בּוֹ עָוֶל;‏צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.‏   הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם.‏ לֹא בָּנָיו הֵם,‏ הַמּוּם הוּא בָּהֶם.‏ דּוֹר מְעֻוָּת וְנִשְׁחָת!‏   הַאִם כָּךְ תִּנְהֲגוּ בִּיהֹוָה,‏עַם אֱוִיל וְלֹא חָכָם?‏ הַאֵין הוּא אָבִיךָ אֲשֶׁר יָצַר אוֹתְךָ,‏זֶה אֲשֶׁר עָשָׂה אוֹתְךָ וּבִסֵּס אוֹתְךָ?‏   זְכֹר יְמֵי קֶדֶם;‏חִשְׁבוּ עַל שְׁנוֹת דּוֹרוֹת הֶעָבָר.‏ שְׁאַל אֶת אָבִיךָ,‏ וִיסַפֵּר לְךָ;‏אֶת זְקֵנֶיךָ,‏ וְיֹאמְרוּ לְךָ.‏   כַּאֲשֶׁר נָתַן הָאֵל הָעֶלְיוֹן לָאֻמּוֹת אֶת נַחֲלָתָן,‏בְּהַפְרִידוֹ בֵּין בְּנֵי אָדָם,‏*הִצִּיב הוּא אֶת גְּבוּלוֹת הָעַמִּיםבְּהֶתְאֵם לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏   כִּי עַם יְהֹוָה הוּא חֶלְקוֹ;‏יַעֲקֹב נַחֲלָתוֹ.‏ 10  הוּא מָצָא אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מִדְבָּרוּבִישִׁימוֹן רֵיק אֲשֶׁר יְלָלוֹת בּוֹ.‏ הוּא הִקִּיפוֹ וְהֵגֵן עָלָיו,‏ דָּאַג לוֹוְנָצַר אוֹתוֹ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ.‏ 11  כְּעַיִט הַמְּעוֹרֵר אֶת קִנּוֹ,‏מֵעַל גּוֹזָלָיו מְרַחֵף,‏פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו,‏ לוֹקֵחַ אוֹתָם,‏נוֹשֵׂא אוֹתָם עַל אֶבְרוֹתָיו,‏ 12  יְהֹוָה לְבַדּוֹ הִנְחָה אוֹתוֹ;‏*לֹא הָיָה עִמּוֹ אֵל זָר.‏ 13  הוּא הִרְכִּיבוֹ עַל מְרוֹמֵי הָאָרֶץ,‏וְאָכַל הוּא אֶת תְּנוּבוֹת הַשָּׂדֶה.‏ הוּא הֵינִיקוֹ בִּדְבַשׁ מִן הַסֶּלַעוּבְשֶׁמֶן מִצּוּר חַלָּמִישׁ,‏ 14  נָתַן לוֹ חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלַב צֹאן,‏עִם הַכְּבָשִׂים הַמֻּבְחָרִים,‏*וְאֵילֵי בָּשָׁן,‏ וּתְיָשִׁים,‏עִם הַחִטָּה הַמְּשֻׁבַּחַת מִכֹּל;‏*וּמִדַּם* עֲנָבִים שָׁתִיתָ יַיִן.‏ 15  כַּאֲשֶׁר שָׁמַן יְשֻׁרוּן,‏* בָּעַט בְּמַרְדָנוּת.‏ שָׁמַנְתָּ,‏ נַעֲשֵׂיתָ עָבֶה וּמְפֻטָּם.‏ עַל כֵּן נָטַשׁ הוּא אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂהוּ,‏וּבָז לְצוּר יְשׁוּעָתוֹ.‏ 16  הֵם עוֹרְרוּ אֶת זַעֲמוֹ בְּאֵלִים זָרִים;‏בְּתוֹעֵבוֹת הִכְעִיסוּהוּ.‏ 17  זָבְחוּ הֵם לַשֵּׁדִים,‏ לֹא לֶאֱלֹהִים,‏לְאֵלִים אֲשֶׁר לֹא הִכִּירוּ,‏חֲדָשִׁים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ,‏לְאֵלִים אֲשֶׁר אֲבוֹתֵיכֶם לֹא יָדְעוּ.‏ 18  אֶת הַצּוּר אֲשֶׁר הוֹלִידְךָ שָׁכַחְתָּ,‏וְלֹא זָכַרְתָּ אֶת הָאֵל אֲשֶׁר הוּא יוֹצֶרְךָ.‏* 19  רָאָה זֹאת יְהֹוָה וּמָאַס בָּהֶם,‏כִּי הִכְעִיסוּהוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו.‏ 20  אָמַר,‏ ’‏אַסְתִּיר פָּנַי מֵהֶם;‏אֶרְאֶה מָה יִהְיֶה בְּאַחֲרִיתָם.‏ כִּי דּוֹר מְעֻוָּת הֵם,‏בָּנִים אֲשֶׁר נֶאֱמָנוּת אֵין בָּהֶם.‏ 21  הֵם עוֹרְרוּ אֶת זַעֲמִי* בְּמָה שֶׁאֵינוֹ אֵל;‏הִכְעִיסוּנִי בֶּאֱלִילֵי הַבְלָם.‏ עַל כֵּן אֲנִי אֲעוֹרֵר אֶת קִנְאָתָם בְּמָה שֶׁאֵינוֹ עַם;‏בְּאֻמָּה אֱוִילָה אַכְעִיסֵם.‏ 22  כִּי כַּעֲסִי הִצִּית אֵשׁאֲשֶׁר תִּיקַד עַד מַעֲמַקֵּי הַשְּׁאוֹל,‏*וְתֹאכַל הִיא אֶת הָאָרֶץ וִיבוּלָהּוְתַבְעִיר אֶת יְסוֹדוֹת הֶהָרִים.‏ 23  אַרְבֶּה אֶת אֲסוֹנוֹתֵיהֶם;‏אֶת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּהֶם.‏ 24  תְּשׁוּשִׁים יִהְיוּ מֵרָעָבוַאֲכוּלֵי חֹם בּוֹעֵר וְכִלָּיוֹן מַר.‏ שִׁנֵּי חַיּוֹת אֲשַׁלֵּחַ בָּהֶם,‏וְאֶת אֶרֶס זוֹחֲלֵי הֶעָפָר.‏ 25  בַּחוּץ תְּשַׁכְּלֵם חֶרֶב;‏בִּפְנִים יֶשְׁנָהּ אֵימָהגַּם לַבָּחוּר וְגַם לַבְּתוּלָה,‏לְיוֹנֵק וּלְאִישׁ שֵׂיבָה.‏ 26  הָיִיתִי אוֹמֵר:‏ ”‏אֲפַזְּרֵם;‏אַשְׁבִּית זִכְרָם מִקֶּרֶב בְּנֵי אָדָם”‏,‏ 27  לוּלֵא חֲשָׁשִׁי מִפְּנֵי תְּגוּבַת הָאוֹיֵב,‏פֶּן לֹא יָבִינוּ זֹאת הַצּוֹרְרִים נְכוֹנָה.‏ פֶּן יֹאמְרוּ:‏ ”‏כּוֹחֵנוּ נִצֵּחַ;‏לֹא יְהֹוָה עָשָׂה כָּל זֹאת”‏.‏ 28  כִּי אֻמָּה חַסְרַת תְּבוּנָה* הֵם,‏וְאֵין בָּהֶם הֲבָנָה.‏ 29  לוּ רַק הָיוּ חֲכָמִים!‏ הָיוּ הֵם שׁוֹקְלִים זֹאת.‏ הָיוּ הֵם חוֹשְׁבִים עַל תּוֹצְאוֹת דַּרְכָּם.‏ 30  אֵיךְ יוּכַל אֶחָד לִרְדֹּף אַחַר אֶלֶף,‏וּשְׁנַיִם לְהָנִיס רְבָבָה?‏* רַק אִם צוּרָם מְכָרָםוִיהֹוָה הִסְגִּירָם.‏ 31  כִּי צוּרָם אֵינוֹ כְּצוּרֵנוּ,‏וְאַף אוֹיְבֵינוּ הֵבִינוּ זֹאת.‏ 32  כִּי גַּפְנָם מִגֶּפֶן סְדוֹםוּמִמּוֹרְדוֹת* עֲמֹרָה.‏ עִנְבֵיהֶם עִנְבֵי רַעַל,‏אֶשְׁכּוֹלוֹתֵיהֶם מָרִים.‏ 33  יֵינָם הוּא אֶרֶס נְחָשִׁים,‏רַעַל פְּתָנִים אַכְזָר.‏ 34  הַאֵין זֶה שָׁמוּר עִמָּדִי,‏חָתוּם בְּבֵית אוֹצָרִי?‏ 35  לִי הַנְּקָמָה וְהַתַּגְמוּל,‏בַּמּוֹעֵד שֶׁבּוֹ תִּמְעַד רַגְלָם,‏כִּי קָרוֹב יוֹם אֲסוֹנָם,‏וְהַצָּפוּי לָהֶם יָבוֹא בִּמְהֵרָה’‏.‏ 36  כִּי יְהֹוָה יִשְׁפֹּט אֶת עַמּוֹ,‏וְעַל עֲבָדָיו יְרַחֵם*בִּרְאוֹתוֹ כִּי אָזַל כּוֹחָם,‏וְכִי נוֹתַר רַק חֲסַר הָאוֹנִים וְהַחַלָּשׁ.‏ 37  אָז יֹאמַר הוּא,‏ ’‏הֵיכָן הָאֵלִים שֶׁלָּהֶם,‏הַצּוּר אֲשֶׁר חָסוּ בּוֹ,‏ 38  אֲשֶׁר הָיוּ אוֹכְלִים אֶת שֻׁמַּן זִבְחֵיהֶם,‏*שׁוֹתִים אֶת יֵין נִסְכֵּיהֶם?‏ יָקוּמוּ הֵם וְיַעַזְרוּ לָכֶם.‏ יִהְיוּ הֵם מְקוֹם מִסְתּוֹרְכֶם.‏ 39  רְאוּ כָּעֵת כִּי אֲנִי — אֲנִי הוּא,‏וְאֵין אֵלִים מִלְּבַדִּי.‏ אֲנִי מֵמִית,‏ וַאֲנִי מְחַיֶּה.‏ אֲנִי פּוֹצֵעַ,‏ וַאֲנִי מְרַפֵּא,‏וְאֵין מַצִּיל מִיָּדִי.‏ 40  כִּי נוֹשֵׂא אֲנִי אֶת יָדִי אֶל הַשָּׁמַיִם,‏וְנִשְׁבָּע:‏ ”‏חַי אֲנִי לְעוֹלָם”‏,‏ 41  אִם אַשְׁחִיז אֶת חַרְבִּי הַבּוֹהֶקֶתוְאָכִין יָדִי לְמִשְׁפָּט,‏אָשִׁיב נָקָם לְצוֹרְרַיוּלְשׂוֹנְאַי אֲשַׁלֵּם כִּגְמוּלָם.‏ 42  אֲשַׁכֵּר אֶת חִצַּי מִדָּם,‏וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר,‏מִדַּם חֲלָלִים וּשְׁבוּיִים,‏מֵרָאשֵׁי מַנְהִיגֵי הָאוֹיֵב’‏.‏ 43  שִׂמְחוּ,‏ אֻמּוֹת,‏ עִם עַמּוֹ,‏כִּי אֶת דַּם עֲבָדָיו יִנְקֹם,‏וְיָשִׁיב נָקָם לְצוֹרְרָיווִיכַפֵּר עַל* אַדְמַת עַמּוֹ”‏.‏ 44  וּמֹשֶׁה בָּא וְדִבֵּר* אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם,‏ הוּא וְהוֹשֵׁעַ* בֶּן נוּן.‏ 45  אַחֲרֵי שֶׁסִּיֵּם מֹשֶׁה לוֹמַר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל,‏ 46  אָמַר אֲלֵיהֶם:‏ ”‏שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל דִּבְרֵי אַזְהָרָתִי אֲלֵיכֶם הַיּוֹם,‏ כְּדֵי שֶׁתְּצַוּוּ עַל בְּנֵיכֶם לְהַקְפִּיד לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.‏ 47  כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא עֲבוּרְכֶם,‏ אֶלָּא הוּא חַיֵּיכֶם,‏ וּבְאֶמְצָעוּת הַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן כְּדֵי לָרֶשֶׁת אוֹתָהּ”‏.‏ 48  וִיהֹוָה דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְאָמַר:‏ 49  ‏”‏עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה,‏ הַר נְבוֹ,‏ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב,‏ הַמַּשְׁקִיף אֶל יְרִיחוֹ,‏ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן,‏ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲחֻזָּה.‏ 50  וְאָז תָּמוּת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד לַעֲלוֹת אֵלָיו,‏ וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ,‏* כְּפִי שֶׁמֵּת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהַר הֹר וְנֶאֱסַף אֶל עַמָּיו,‏ 51  כִּי לֹא הֲיִיתֶם נֶאֱמָנִים לִי בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ בְּמִדְבַּר צִן,‏ כִּי לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 52  מֵרָחוֹק תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ,‏ אַךְ לֹא תִּכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל”‏.‏

הערות שוליים

‏”‏אדם”‏,‏ כלומר,‏ אדם הראשון.‏ או אולי ”‏בני האדם;‏ האנושות”‏.‏
כלומר,‏ את יעקב.‏
נה״מ,‏ ”‏חֵלֶב כָּרִים”‏,‏ שומן כבשים.‏
נה״מ,‏ ”‏חֵלֶב כליות חיטה”‏,‏ שומן הכליות של החיטה.‏
או ”‏עסיס;‏ מיץ”‏.‏
פירושו ”‏הישר”‏,‏ כינוי של כבוד לישראל.‏
נה״מ,‏ ”‏מחוללך”‏,‏ מולידך.‏
או ”‏קנאתי”‏.‏
או ”‏הקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או אולי ”‏חירשת לעצות”‏.‏
או ”‏עשרת אלפים”‏.‏
או ”‏טרסות”‏.‏
או ”‏יחוש צער;‏ חרטה”‏.‏
או ”‏אוכלים את זבחיהם המובחרים”‏.‏
או ”‏יטהר את”‏.‏
או ”‏דקלם”‏.‏
שמו המקורי של יהושע.‏ הושע הוא צורה מקוצרת של השם הושעיה,‏ שפירושו ”‏נושע על־ידי יהוה;‏ הושיע יהוה”‏.‏
זהו ביטוי מליצי לתיאור מוות.‏