דברים 9‏:1‏-29

  • למה הארץ ניתנה לבני ישראל ‏(‏1–6‏)‏

  • בני ישראל מכעיסים את יהוה ארבע פעמים ‏(‏7–29‏)‏

    • עגל הזהב ‏(‏7–14‏)‏

    • משה מפגיע בעד העם ‏(‏15–21‏,‏ 25–29‏)‏

    • העם מכעיס את יהוה שלוש פעמים נוספות ‏(‏22‏)‏

ט  ‏”‏שְׁמַע,‏ יִשְׂרָאֵל,‏ אַתָּה עוֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן כְּדֵי לְהִכָּנֵס וּלְנַשֵּׁל אֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת מִמְּךָ,‏ עָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת עַד הַשָּׁמַיִם,‏*  עַם גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ,‏ בְּנֵי הָעֲנָקִים,‏ אֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ עֲלֵיהֶם וְשָׁמַעְתָּ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם,‏ ’‏מִי יָכוֹל לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק?‏’‏  לְפִיכָךְ עָלֶיךָ לָדַעַת הַיּוֹם כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעוֹבֵר לְפָנֶיךָ.‏ אֵשׁ אוֹכֵלָה הוּא,‏ וְהוּא יַשְׁמִידֵם.‏ הוּא יַכְנִיעֵם לְנֶגֶד עֵינֶיךָ כְּדֵי שֶׁתְּגָרְשֵׁם* מַהֵר וְתַשְׁמִידֵם,‏ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ לְךָ יְהֹוָה.‏  ‏”‏אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ כַּאֲשֶׁר יַהֲדֹף* אוֹתָם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִלְּפָנֶיךָ,‏ ’‏בְּשֶׁל צִדְקָתִי הֵבִיא אוֹתִי יְהֹוָה לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזּוֹ’‏.‏ כִּי בְּשֶׁל רִשְׁעוּת הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה מְגָרֵשׁ אוֹתָן יְהֹוָה מִפָּנֶיךָ.‏  לֹא בְּשֶׁל צִדְקָתְךָ אוֹ יֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה נִכְנָס לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָן,‏ אֶלָּא בְּשֶׁל רִשְׁעוּת הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְגָרֵשׁ אוֹתָן מִפָּנֶיךָ וּכְדֵי לְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבוֹתֶיךָ,‏ לְאַבְרָהָם,‏ לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.‏  דַּע אֵפוֹא שֶׁלֹּא בְּשֶׁל צִדְקָתְךָ נוֹתֵן לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לָרֶשֶׁת אוֹתָהּ,‏ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה.‏  ‏”‏זְכֹר — אַל תִּשְׁכַּח — כֵּיצַד עוֹרַרְתָּ אֶת זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר.‏ מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בּוֹאֲכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה מְרַדְתֶּם בִּיהֹוָה.‏  אֲפִלּוּ בְּחֹרֵב עוֹרַרְתֶּם אֶת זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה,‏ וִיהֹוָה כָּעַס עֲלֵיכֶם עַד כִּי הָיָה מוּכָן לְהַשְׁמִידְכֶם.‏  בַּעֲלוֹתִי אֶל הָהָר לְקַבֵּל אֶת לוּחוֹת הָאֶבֶן,‏ לוּחוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה אִתְּכֶם,‏ נִשְׁאַרְתִּי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה.‏ מָזוֹן לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי.‏ 10  וִיהֹוָה נָתַן לִי אֶת שְׁנֵי לוּחוֹת הָאֶבֶן כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים,‏ וַעֲלֵיהֶם הָיוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל.‏* 11  וּמִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה נָתַן לִי יְהֹוָה אֶת שְׁנֵי לוּחוֹת הָאֶבֶן,‏ לוּחוֹת הַבְּרִית,‏ 12  וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי,‏ ’‏קוּם,‏ רֵד מַהֵר מִכָּאן,‏ כִּי עַמְּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם הִשְׁחִית דַּרְכּוֹ.‏ הֵם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת בָּהּ.‏ הֵם עָשׂוּ לָהֶם צֶלֶם מַתֶּכֶת’‏.‏* 13  וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי,‏ ’‏רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה,‏ וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא.‏ 14  הָנַח לִי,‏ וְאַשְׁמִיד אוֹתָם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם,‏ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְאֻמָּה עֲצוּמָה וּגְדוֹלָה מֵהֶם’‏.‏ 15  ‏”‏וּפָנִיתִי לְאָחוֹר וְיָרַדְתִּי מִן הָהָר בְּעוֹד הָהָר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ,‏ וּשְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית הָיוּ בִּשְׁתֵּי יָדַי.‏ 16  וְרָאִיתִי וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לִיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם!‏ עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַתֶּכֶת.‏* סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עֲלֵיכֶם לָלֶכֶת בָּהּ.‏ 17  וְהֶחְזַקְתִּי בִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתָם בִּשְׁתֵּי יָדַי וְשָׁבַרְתִּי אוֹתָם לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם.‏ 18  וְהִשְׁתַּטַּחְתִּי לִפְנֵי יְהֹוָה,‏ כְּבָרִאשׁוֹנָה,‏ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה.‏ מָזוֹן לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי,‏ בְּשֶׁל כָּל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר חֲטָאתֶם בַּעֲשׂוֹתְכֶם אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וּבְהַכְעִיסְכֶם אוֹתוֹ.‏ 19  כִּי נֶחְרַדְתִּי מִפְּנֵי חֲמָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל יְהֹוָה נֶגְדְּכֶם,‏ כִּי הָיָה מוּכָן לְהַשְׁמִידְכֶם.‏ אַךְ יְהֹוָה שָׁמַע אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִיא.‏ 20  ‏”‏וִיהֹוָה כָּעַס מְאוֹד עַל אַהֲרֹן עַד כִּי הָיָה מוּכָן לְהַשְׁמִידוֹ,‏ אַךְ הִתְפַּלַּלְתִּי גַּם בְּעַד אַהֲרֹן בָּעֵת הַהִיא.‏ 21  וְלָקַחְתִּי אֶת חֶטְאֲכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם,‏ אֶת הָעֵגֶל,‏ וְשָׂרַפְתִּי אוֹתוֹ בָּאֵשׁ;‏ כָּתַשְׁתִּי אוֹתוֹ וְטָחַנְתִּי אוֹתוֹ הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר הָיָה דַּק כְּעָפָר,‏ וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הֶעָפָר אֶל הַנַּחַל הַיּוֹרֵד מִן הָהָר.‏ 22  ‏”‏וְגַם בְּתַבְעֵרָה,‏ בְּמַסָּה וּבְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה עוֹרַרְתֶּם אֶת זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה.‏ 23  כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם יְהֹוָה מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְאָמַר,‏ ’‏עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר לָבֶטַח אֶתֵּן לָכֶם!‏’‏ שׁוּב הִמְרֵיתֶם אֶת פִּי* יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם,‏ וְלֹא גִּלִּיתֶם אֱמוּנָה בּוֹ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ.‏ 24  מְרַדְתֶּם בִּיהֹוָה מִן הַיּוֹם שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶתְכֶם.‏ 25  ‏”‏וְהוֹסַפְתִּי לְהִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי יְהֹוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה;‏ הִשְׁתַּטַּחְתִּי כָּךְ כִּי יְהֹוָה אָמַר שֶׁהוּא יַשְׁמִיד אֶתְכֶם.‏ 26  הִתְחַלְתִּי לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה וְלוֹמַר,‏ ’‏אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ אַל תָּבִיא לְאָבְדַן עַמְּךָ.‏ הֵם נַחֲלָתְךָ,‏* אֲשֶׁר פָּדִיתָ בִּגְדֻלָּתְךָ וַאֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה.‏ 27  זְכֹר אֶת עֲבָדֶיךָ אַבְרָהָם,‏ יִצְחָק וְיַעֲקֹב.‏ אַל תָּשִׂים לִבְּךָ אֶל עַקְשָׁנוּת הָעָם הַזֶּה,‏ אֶל רִשְׁעוּתוֹ וְאֶל חֶטְאוֹ.‏ 28  פֶּן יֹאמְרוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה הוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ:‏ ”‏יְהֹוָה לֹא יָכוֹל הָיָה לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָהֶם,‏ וּמִכֵּיוָן שֶׁשָּׂנֵא אוֹתָם הוֹצִיאָם כְּדֵי לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר”‏.‏ 29  כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ,‏* אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכוֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה’‏.‏

הערות שוליים

כלומר,‏ בעלות חומות גבוהות.‏
או ”‏תנשלם”‏.‏
או ”‏יגרש”‏.‏
או ”‏ההתקהלות;‏ הקהילה”‏.‏
או ”‏צלם יצוק”‏.‏
או ”‏עגל יצוק”‏.‏
או ”‏מרדתם בְּמִצְוַת”‏.‏
או ”‏קניינך האישי”‏.‏
או ”‏קניינך האישי”‏.‏