דברי הימים א׳‏ 16‏:1‏-43

  • הארון מוצב באוהל ‏(‏1–6‏)‏

  • שיר ההודיה של דוד ‏(‏7–36‏)‏

    • ‏”‏יהוה מָלַךְ!‏”‏ ‏(‏31‏)‏

  • השירות לפני הארון ‏(‏37–43‏)‏

טז  וְהֵם הִכְנִיסוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְהִצִּיבוּ אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד;‏ וְהֵם הִקְרִיבוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.‏  כַּאֲשֶׁר סִיֵּם דָּוִד לְהַעֲלוֹת אֶת הָעוֹלוֹת וְאֶת הַשְּׁלָמִים,‏ בֵּרֵךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם יְהֹוָה.‏  וְהוּא גַּם חִלֵּק לְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל,‏ לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה,‏ כִּכַּר לֶחֶם,‏ עוּגַת תְּמָרִים וְעוּגַת צִמּוּקִים.‏  אָז מִנָּה כַּמָּה מִן הַלְּוִיִּים לְשָׁרֵת לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה,‏ לָתֵת כָּבוֹד,‏* הוֹדָיָה וְהַלֵּל לִיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.‏  אָסָף הָיָה הָרֹאשׁ,‏ וְהַמִּשְׁנֶה לוֹ הָיָה זְכַרְיָה;‏ יְעִיאֵל,‏ שְׁמִירָמוֹת,‏ יְחִיאֵל,‏ מַתִּתְיָה,‏ אֱלִיאָב,‏ בְּנָיָהוּ,‏ עֹבֵד־אֱדֹם וִיעִיאֵל נִגְּנוּ בִּכְלֵי מֵיתָר וּבִנְבָלִים;‏ וְאָסָף נִגֵּן בַּמְּצִלְתַּיִם,‏  וּבְנָיָהוּ וְיַחֲזִיאֵל הַכֹּהֲנִים תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת תָּמִיד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים.‏  בַּיּוֹם הַהוּא תָּרַם דָּוִד לָרִאשׁוֹנָה שִׁיר הוֹדָיָה לִיהֹוָה בְּיַד אָסָף וְאֶחָיו:‏  ‏”‏הוֹדוּ לִיהֹוָה,‏ קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ,‏הוֹדִיעוּ בָּעַמִּים עַל פְּעָלָיו!‏  שִׁירוּ לוֹ,‏ זַמְּרוּ לוֹ תְּהִלּוֹת,‏*הַרְהֲרוּ* בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו.‏ 10  הִתְפָּאֲרוּ בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ.‏ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְּשֵׁי יְהֹוָה.‏ 11  דִּרְשׁוּ אֶת יְהֹוָה וְעֻזּוֹ.‏ בַּקְּשׁוּ פָּנָיו* תָּמִיד.‏ 12  זִכְרוּ אֶת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה,‏אֶת מוֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִּיו,‏ 13  זֶרַע* יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ,‏בְּנֵי יַעֲקֹב,‏ בְּחִירָיו.‏ 14  הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.‏ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו.‏ 15  זִכְרוּ לְעוֹלָם אֶת בְּרִיתוֹ,‏אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ,‏* לְאֶלֶף דּוֹרוֹת,‏ 16  אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת עִם אַבְרָהָם,‏וְאֶת שְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק,‏ 17  אֲשֶׁר קָבַע כְּחֹק לְיַעֲקֹבוְכִבְרִית עוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל,‏ 18  בְּאָמְרוֹ,‏ ’‏לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנַעַןכְּחֶלְקַת נַחֲלַתְכֶם’‏.‏ 19  הָיָה זֶה בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר,‏מְעַטִּים מְאוֹד,‏ וְזָרִים הֲיִיתֶם בָּאָרֶץ.‏ 20  הֵם הִתְהַלְּכוּ מֵאֻמָּה אֶל אֻמָּה,‏מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.‏ 21  הוּא לֹא הֵנִיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם,‏אֶלָּא הוֹכִיחַ בִּגְלָלָם מְלָכִים,‏ 22  בְּאָמְרוֹ,‏ ’‏אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחַי,‏וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ’‏.‏ 23  שִׁירוּ לִיהֹוָה,‏ כָּל הָאָרֶץ!‏ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ!‏ 24  סַפְּרוּ בָּאֻמּוֹת עַל כְּבוֹדוֹ,‏בְּכָל הָעַמִּים עַל נִפְלְאוֹתָיו.‏ 25  כִּי גָּדוֹל יְהֹוָה וְרָאוּי עַד מְאוֹד לְהַלֵּל.‏ מְעוֹרֵר יִרְאָה הוּא יוֹתֵר מִכָּל שְׁאַר הָאֵלִים.‏ 26  כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים הֵם אֱלִילִים חַסְרֵי תּוֹעֶלֶת,‏אַךְ יְהֹוָה עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם.‏ 27  הוֹד* וְהָדָר לְפָנָיו;‏עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ.‏ 28  תְּנוּ לִיהֹוָה אֶת הָרָאוּי לוֹ,‏ מִשְׁפְּחוֹת הָעַמִּים,‏תְּנוּ לִיהֹוָה אֶת הָרָאוּי לוֹ בְּשֶׁל כְּבוֹדוֹ וְעֻזּוֹ.‏ 29  תְּנוּ לִיהֹוָה אֶת הַכָּבוֹד הָרָאוּי לִשְׁמוֹ;‏הָבִיאוּ מִנְחָה* וּבוֹאוּ לְפָנָיו.‏ הִשְׁתַּחֲווּ לִיהֹוָה* בִּלְבוּשׁ קֹדֶשׁ.‏* 30  רַעֲדוּ מִלְּפָנָיו,‏ כָּל הָאָרֶץ!‏ הַתֵּבֵל* מְבֻסֶּסֶת,‏ בַּל תִּמּוֹט.‏* 31  יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם,‏ וְתָגֵל הָאָרֶץ;‏הַכְרִיזוּ בָּאֻמּוֹת:‏ ’‏יְהֹוָה מָלַךְ!‏’‏ 32  יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ;‏יַעַלְצוּ הַשָּׂדוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּם.‏ 33  אָז יָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה עֲצֵי הַיַּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה,‏כִּי בָּא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ.‏ 34  הוֹדוּ לִיהֹוָה,‏ כִּי טוֹב הוּא;‏לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.‏ 35  וְאִמְרוּ,‏ ’‏הוֹשִׁיעֵנוּ,‏ אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתֵנוּ,‏קַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הָאֻמּוֹת,‏לְמַעַן נוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁוּנְהַלֶּלְךָ בְּשִׂמְחָה.‏* 36  בָּרוּךְ יְהֹוָה,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים’‏”‏.‏* וְכָל הָעָם אָמְרוּ,‏ ”‏אָמֵן!‏”‏* וְהִלְּלוּ אֶת יְהֹוָה.‏ 37  אַחֲרֵי כֵן הִשְׁאִיר שָׁם דָּוִד אֶת אָסָף וְאֶת אֶחָיו לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לְשָׁרֵת תָּמִיד לִפְנֵי הָאָרוֹן,‏ לְפִי הַנֹּהַג הַיּוֹמְיוֹמִי.‏ 38  עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶחָיו,‏ שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה מִסְפָּרָם,‏ וְעֹבֵד־אֱדֹם,‏ בֶּן יְדִיתוּן,‏ וְחֹסָה הָיוּ שׁוֹעֲרִים;‏ 39  וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וְהַכֹּהֲנִים הַשֻּׁתָּפִים לוֹ הָיוּ לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהֹוָה בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן 40  לְהַעֲלוֹת דֶּרֶךְ קֶבַע עוֹלוֹת לִיהֹוָה עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה,‏ בֹּקֶר וָעֶרֶב,‏ וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהֹוָה אֲשֶׁר צִוָּה עַל יִשְׂרָאֵל.‏ 41  עִמָּם הָיוּ הֵימָן וִידוּתוּן וּשְׁאַר הַנִּבְחָרִים אֲשֶׁר נָקְבוּ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם לְהוֹדוֹת לִיהֹוָה,‏ כִּי ”‏לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”‏;‏ 42  וְעִמָּם הָיוּ הֵימָן וִידוּתוּן לִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת וּלְנַגֵּן בַּמְּצִלְתַּיִם וּבַכֵּלִים אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ כְּדֵי לְהַלֵּל אֶת* הָאֱלֹהִים;‏ וּבְנֵי יְדוּתוּן הָיוּ בַּשַּׁעַר.‏ 43  אָז הָלְכוּ כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ,‏ וְדָוִד הָלַךְ לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏להזכיר”‏,‏ כלומר לזכור.‏
או ”‏נגנו לו”‏.‏
או אולי ”‏דברו;‏ שוחחו על”‏.‏
או ”‏נוכחותו”‏.‏
או ”‏צאצאי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏דבר ציווה”‏.‏
או ”‏כבוד”‏.‏
או ”‏מתנה”‏.‏
או אולי ”‏בשל הדר קדושתו”‏.‏
או ”‏עבדו את יהוה”‏.‏
או ”‏הארץ הפורייה”‏.‏
או ”‏לא ניתן להזיזה”‏.‏
או ”‏נשמח בתהילתך”‏.‏
או ”‏מעולם ועד עולם”‏.‏
או ”‏כן יהי!‏”‏
או ”‏ובכלי שיר”‏.‏