דברי הימים א׳ 16:1-43
טז וְהֵם הִכְנִיסוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְהִצִּיבוּ אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד; וְהֵם הִקְרִיבוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
2 כַּאֲשֶׁר סִיֵּם דָּוִד לְהַעֲלוֹת אֶת הָעוֹלוֹת וְאֶת הַשְּׁלָמִים, בֵּרֵךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם יְהֹוָה.
3 וְהוּא גַּם חִלֵּק לְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה, כִּכַּר לֶחֶם, עוּגַת תְּמָרִים וְעוּגַת צִמּוּקִים.
4 אָז מִנָּה כַּמָּה מִן הַלְּוִיִּים לְשָׁרֵת לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה, לָתֵת כָּבוֹד,* הוֹדָיָה וְהַלֵּל לִיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
5 אָסָף הָיָה הָרֹאשׁ, וְהַמִּשְׁנֶה לוֹ הָיָה זְכַרְיָה; יְעִיאֵל, שְׁמִירָמוֹת, יְחִיאֵל, מַתִּתְיָה, אֱלִיאָב, בְּנָיָהוּ, עֹבֵד־אֱדֹם וִיעִיאֵל נִגְּנוּ בִּכְלֵי מֵיתָר וּבִנְבָלִים; וְאָסָף נִגֵּן בַּמְּצִלְתַּיִם,
6 וּבְנָיָהוּ וְיַחֲזִיאֵל הַכֹּהֲנִים תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת תָּמִיד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים.
7 בַּיּוֹם הַהוּא תָּרַם דָּוִד לָרִאשׁוֹנָה שִׁיר הוֹדָיָה לִיהֹוָה בְּיַד אָסָף וְאֶחָיו:
8 ”הוֹדוּ לִיהֹוָה, קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ,הוֹדִיעוּ בָּעַמִּים עַל פְּעָלָיו!
9 שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ תְּהִלּוֹת,*הַרְהֲרוּ* בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו.
10 הִתְפָּאֲרוּ בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ.
יִשְׂמַח לֵב מְבַקְּשֵׁי יְהֹוָה.
11 דִּרְשׁוּ אֶת יְהֹוָה וְעֻזּוֹ.
בַּקְּשׁוּ פָּנָיו* תָּמִיד.
12 זִכְרוּ אֶת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה,אֶת מוֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִּיו,
13 זֶרַע* יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ,בְּנֵי יַעֲקֹב, בְּחִירָיו.
14 הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.
בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו.
15 זִכְרוּ לְעוֹלָם אֶת בְּרִיתוֹ,אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ,* לְאֶלֶף דּוֹרוֹת,
16 אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת עִם אַבְרָהָם,וְאֶת שְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק,
17 אֲשֶׁר קָבַע כְּחֹק לְיַעֲקֹבוְכִבְרִית עוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל,
18 בְּאָמְרוֹ, ’לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנַעַןכְּחֶלְקַת נַחֲלַתְכֶם’.
19 הָיָה זֶה בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר,מְעַטִּים מְאוֹד, וְזָרִים הֲיִיתֶם בָּאָרֶץ.
20 הֵם הִתְהַלְּכוּ מֵאֻמָּה אֶל אֻמָּה,מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.
21 הוּא לֹא הֵנִיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם,אֶלָּא הוֹכִיחַ בִּגְלָלָם מְלָכִים,
22 בְּאָמְרוֹ, ’אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחַי,וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ’.
23 שִׁירוּ לִיהֹוָה, כָּל הָאָרֶץ!
בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ!
24 סַפְּרוּ בָּאֻמּוֹת עַל כְּבוֹדוֹ,בְּכָל הָעַמִּים עַל נִפְלְאוֹתָיו.
25 כִּי גָּדוֹל יְהֹוָה וְרָאוּי עַד מְאוֹד לְהַלֵּל.
מְעוֹרֵר יִרְאָה הוּא יוֹתֵר מִכָּל שְׁאַר הָאֵלִים.
26 כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים הֵם אֱלִילִים חַסְרֵי תּוֹעֶלֶת,אַךְ יְהֹוָה עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם.
27 הוֹד* וְהָדָר לְפָנָיו;עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ.
28 תְּנוּ לִיהֹוָה אֶת הָרָאוּי לוֹ, מִשְׁפְּחוֹת הָעַמִּים,תְּנוּ לִיהֹוָה אֶת הָרָאוּי לוֹ בְּשֶׁל כְּבוֹדוֹ וְעֻזּוֹ.
29 תְּנוּ לִיהֹוָה אֶת הַכָּבוֹד הָרָאוּי לִשְׁמוֹ;הָבִיאוּ מִנְחָה* וּבוֹאוּ לְפָנָיו.
הִשְׁתַּחֲווּ לִיהֹוָה* בִּלְבוּשׁ קֹדֶשׁ.*
30 רַעֲדוּ מִלְּפָנָיו, כָּל הָאָרֶץ!
הַתֵּבֵל* מְבֻסֶּסֶת, בַּל תִּמּוֹט.*
31 יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ;הַכְרִיזוּ בָּאֻמּוֹת: ’יְהֹוָה מָלַךְ!’
32 יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ;יַעַלְצוּ הַשָּׂדוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּם.
33 אָז יָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה עֲצֵי הַיַּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה,כִּי בָּא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ.
34 הוֹדוּ לִיהֹוָה, כִּי טוֹב הוּא;לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
35 וְאִמְרוּ, ’הוֹשִׁיעֵנוּ, אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתֵנוּ,קַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הָאֻמּוֹת,לְמַעַן נוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁוּנְהַלֶּלְךָ בְּשִׂמְחָה.*
36 בָּרוּךְ יְהֹוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים’”.*
וְכָל הָעָם אָמְרוּ, ”אָמֵן!”* וְהִלְּלוּ אֶת יְהֹוָה.
37 אַחֲרֵי כֵן הִשְׁאִיר שָׁם דָּוִד אֶת אָסָף וְאֶת אֶחָיו לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לְשָׁרֵת תָּמִיד לִפְנֵי הָאָרוֹן, לְפִי הַנֹּהַג הַיּוֹמְיוֹמִי.
38 עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶחָיו, שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה מִסְפָּרָם, וְעֹבֵד־אֱדֹם, בֶּן יְדִיתוּן, וְחֹסָה הָיוּ שׁוֹעֲרִים;
39 וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וְהַכֹּהֲנִים הַשֻּׁתָּפִים לוֹ הָיוּ לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהֹוָה בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן
40 לְהַעֲלוֹת דֶּרֶךְ קֶבַע עוֹלוֹת לִיהֹוָה עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה, בֹּקֶר וָעֶרֶב, וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהֹוָה אֲשֶׁר צִוָּה עַל יִשְׂרָאֵל.
41 עִמָּם הָיוּ הֵימָן וִידוּתוּן וּשְׁאַר הַנִּבְחָרִים אֲשֶׁר נָקְבוּ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם לְהוֹדוֹת לִיהֹוָה, כִּי ”לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”;
42 וְעִמָּם הָיוּ הֵימָן וִידוּתוּן לִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת וּלְנַגֵּן בַּמְּצִלְתַּיִם וּבַכֵּלִים אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ כְּדֵי לְהַלֵּל אֶת* הָאֱלֹהִים; וּבְנֵי יְדוּתוּן הָיוּ בַּשַּׁעַר.
43 אָז הָלְכוּ כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ, וְדָוִד הָלַךְ לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”להזכיר”, כלומר לזכור.
^ או ”נגנו לו”.
^ או אולי ”דברו; שוחחו על”.
^ או ”נוכחותו”.
^ או ”צאצאי”.
^ נה״מ, ”דבר ציווה”.
^ או ”כבוד”.
^ או ”מתנה”.
^ או אולי ”בשל הדר קדושתו”.
^ או ”עבדו את יהוה”.
^ או ”הארץ הפורייה”.
^ או ”לא ניתן להזיזה”.
^ או ”נשמח בתהילתך”.
^ או ”מעולם ועד עולם”.
^ או ”כן יהי!”
^ או ”ובכלי שיר”.
