דברי הימים א׳ 22:1-19
כב אָז אָמַר דָּוִד: ”זֶה הוּא בֵּית יְהֹוָה הָאֱלֹהִים, וְזֶה מִזְבֵּחַ לְעוֹלָה עֲבוּר יִשְׂרָאֵל”.
2 וְדָוִד הוֹרָה לְכַנֵּס אֶת הַתּוֹשָׁבִים הַזָּרִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִנָּה אוֹתָם לִהְיוֹת חוֹצְבֵי אֲבָנִים כְּדֵי לַחְצֹב וּלְסַתֵּת אֲבָנִים לִבְנִיַּת בֵּית הָאֱלֹהִים.
3 דָּוִד גַּם הֵכִין בַּרְזֶל בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה לַהֲכָנַת מַסְמְרִים לְדַלְתוֹת הַשְּׁעָרִים וְלַהֲכָנַת מַחְבְּרִים, וּנְחֹשֶׁת כֹּה רַבָּה שֶׁלֹּא נִתָּן הָיָה לִשְׁקֹל אוֹתָהּ,
4 וְגַם עֲצֵי אֲרָזִים לְאֵין־סְפֹר, כִּי הַצִּידוֹנִים וְהַצּוֹרִים הֵבִיאוּ כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל עֲצֵי אֲרָזִים לְדָוִד.
5 וְדָוִד אָמַר: ”שְׁלֹמֹה בְּנִי צָעִיר וַחֲסַר נִסָּיוֹן,* וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יֵשׁ לִבְנוֹת לִיהֹוָה יִהְיֶה מְפֹאָר עַד מְאוֹד, וּתְהִלָּתוֹ וְיָפְיוֹ יִהְיוּ יְדוּעִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת. עַל כֵּן אֶעֱרֹךְ הֲכָנוֹת לְמַעֲנוֹ”. לְפִיכָךְ דָּוִד הֵכִין כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל חֳמָרִים לִפְנֵי מוֹתוֹ.
6 בְּנוֹסָף לְכָךְ, הוּא קָרָא לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ וְהוֹרָה לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת לִיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
7 אָמַר דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ: ”אֲנִי, לִבִּי חָפַץ לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהַי.
8 אַךְ דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי: ’דָּם רַב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת נִלְחַמְתָּ. לֹא תִּבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי, כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנַי.
9 הִנֵּה בֵּן יִוָּלֵד לְךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה אִישׁ שָׁלוֹם,* וְאֶתֵּן לוֹ מְנוּחָה מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב, כִּי שְׁלֹמֹה* יִהְיֶה שְׁמוֹ וְשָׁלוֹם וְשֶׁקֶט אֶתֵּן לְיִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.
10 הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי. הוּא יִהְיֶה לִי לְבֵן וַאֲנִי אֶהְיֶה לוֹ לְאָב. אֲבַסֵּס אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם’.
11 ”עַתָּה, בְּנִי, יִהְיֶה נָא יְהֹוָה עִמְּךָ וְתַצְלִיחַ וְתִבְנֶה אֶת בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ, כְּפִי שֶׁדִּבֵּר לְגַבֶּיךָ.
12 רַק יִתֵּן נָא לְךָ יְהֹוָה תְּבוּנָה וַהֲבָנָה כַּאֲשֶׁר יַעֲנִיק לְךָ סַמְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן תִּשְׁמֹר אֶת תּוֹרַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.
13 אָז תַּצְלִיחַ אִם תִּשְׁמֹר בִּקְפִידָה אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה לִמְסֹר לְיִשְׂרָאֵל. הֱיֵה אַמִּיץ וְחָזָק. אַל תִּירָא וְאַל תִּתָּקֵף אֵימָה.
14 הִנֵּה עָשִׂיתִי מַאֲמַצִּים כַּבִּירִים לְהָכִין לְבֵית יְהֹוָה מֵאָה אֶלֶף כִּכְּרֵי* זָהָב וּמִילְיוֹן כִּכְּרֵי כֶּסֶף וְכַמֻּיּוֹת כֹּה גְּדוֹלוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל שֶׁלֹּא נִתָּן לִשְׁקֹל אוֹתָן, וְהֵכַנְתִּי עֵצִים וַאֲבָנִים, אַךְ אַתָּה תּוֹסִיף עֲלֵיהֶם.
15 וְעִמְּךָ מִסְפָּר רַב שֶׁל פּוֹעֲלִים — חוֹצְבֵי אֲבָנִים, חָרָשֵׁי אֶבֶן וְעֵץ וְכָל מִינֵי אַנְשֵׁי מְלָאכָה מְיֻמָּנִים.
16 הַזָּהָב, הַכֶּסֶף, הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל רַבִּים מִסְּפֹר. קוּם וְהַתְחֵל בַּמְּלָאכָה, וְיִהְיֶה יְהֹוָה עִמְּךָ”.
17 וְדָוִד צִוָּה עַל כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲזֹר לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ:
18 ”הֲלֹא יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם עִמָּכֶם, וְהַאִם לֹא נָתַן לָכֶם מְנוּחָה מִסָּבִיב? כִּי הוּא נָתַן בְּיָדִי אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְלִפְנֵי עַמּוֹ.
19 כָּעֵת הַחְלִיטוּ בְּכָל לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם* לְבַקֵּשׁ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהַתְחִילוּ לִבְנוֹת אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה הָאֱלֹהִים, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה וְאֶת כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָאֱלֹהִים אֶל הַבַּיִת הַנִּבְנֶה לְשֵׁם יְהֹוָה”.
