דברי הימים א׳‏ 29‏:1‏-30

  • תרומות עבור המקדש ‏(‏1–9‏)‏

  • תפילת דוד ‏(‏10–19‏)‏

  • העם שמח;‏ מלכות שלמה ‏(‏20–25‏)‏

  • מות דוד ‏(‏26–30‏)‏

כט  וְדָוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר לְכָל הַקָּהָל:‏ ”‏שְׁלֹמֹה בְּנִי,‏ הָאֶחָד אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים,‏ צָעִיר וַחֲסַר נִסָּיוֹן,‏* וְהַמְּלָאכָה גְּדוֹלָה,‏ כִּי הַמִּקְדָּשׁ* אֵינוֹ לְאָדָם כִּי אִם לִיהֹוָה אֱלֹהִים.‏  וַאֲנִי עָרַכְתִּי הֲכָנוֹת בְּכָל כּוֹחִי* עֲבוּר בֵּית אֱלֹהַי וְנָתַתִּי אֶת הַזָּהָב לְדִבְרֵי הַזָּהָב,‏ אֶת הַכֶּסֶף לְדִבְרֵי הַכֶּסֶף,‏ אֶת הַנְּחֹשֶׁת לְדִבְרֵי הַנְּחֹשֶׁת,‏ אֶת הַבַּרְזֶל לְדִבְרֵי הַבַּרְזֶל,‏ אֶת הָעֵצִים לְדִבְרֵי הָעֵצִים,‏ אַבְנֵי שֹׁהַם,‏ וַאֲבָנִים אֲשֶׁר יֻדְבְּקוּ בְּמֶלֶט,‏ אַבְנֵי פְּסֵיפָס,‏ כָּל מִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת וְכַמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל אַבְנֵי בַּהַט.‏  וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתִי לְבֵית אֱלֹהַי,‏ יֶשְׁנוֹ גַּם אוֹצָרִי הַפְּרָטִי וּבוֹ זָהָב וְכֶסֶף אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְבֵית אֱלֹהַי,‏ מִלְּבַד כָּל מָה שֶׁהֵכַנְתִּי עֲבוּר הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ,‏  לְרַבּוֹת שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי* זָהָב מֵאוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כֶּסֶף צָרוּף לְחִפּוּי קִירוֹת הַבָּתִּים,‏  הַזָּהָב לְדִבְרֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לְדִבְרֵי הַכֶּסֶף,‏ וּלְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה עַל־יְדֵי הֶחָרָשִׁים.‏ וּמִי מִתְנַדֵּב הַיּוֹם לְהָבִיא בְּיָדוֹ מַתָּנָה לִיהֹוָה?‏”‏  אָז הִתְנַדְּבוּ שָׂרֵי בָּתֵּי הָאָב,‏ שָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,‏ שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְשָׂרֵי מְלֶאכֶת* הַמֶּלֶךְ.‏  וְהֵם נָתְנוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב,‏ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכּוֹנִים,‏* עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כֶּסֶף,‏ שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף כִּכְּרֵי נְחֹשֶׁת וּמֵאָה אֶלֶף כִּכְּרֵי בַּרְזֶל.‏  וְכָל מִי שֶׁהָיוּ לוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת נָתַן אוֹתָן לְאוֹצַר בֵּית יְהֹוָה,‏ בְּהַשְׁגָּחַת יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי.‏  הָעָם שָׂמַח עַל שֶׁנָּתְנוּ אֶת מַתְּנוֹת הַנְּדָבָה הַלָּלוּ,‏ כִּי בְּלֵב שָׁלֵם נָתְנוּ אֶת מַתְּנוֹת הַנְּדָבָה לִיהֹוָה,‏ וְגַם דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.‏ 10  אָז הִלֵּל דָּוִד אֶת יְהֹוָה לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל.‏ דָּוִד אָמַר:‏ ”‏בָּרוּךְ אַתָּה,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ,‏ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.‏* 11  לְךָ,‏ יְהֹוָה,‏ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהֶהָדָר וְהַהוֹד,‏* כִּי הַכֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ שֶׁלְּךָ הוּא.‏ לְךָ,‏ יְהֹוָה,‏ הַמַּמְלָכָה.‏ אַתָּה הוּא הַמְּרוֹמֵם עַצְמְךָ כְּרֹאשׁ לַכֹּל.‏ 12  הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִמְּךָ הֵם,‏ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל,‏ וּבְיָדְךָ כּוֹחַ וּגְבוּרָה,‏ וְיָדְךָ יְכוֹלָה לְהַעֲלוֹת לִגְדֻלָּה וּלְחַזֵּק אֶת הַכֹּל.‏ 13  וְכָעֵת,‏ אֱלֹהֵינוּ,‏ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לְךָ וּמְהַלְּלִים אֶת שֵׁם תִּפְאַרְתְּךָ.‏* 14  ‏”‏אוּלָם מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי שֶׁנּוּכַל לָתֵת כָּךְ מַתְּנוֹת נְדָבָה?‏ כִּי הַכֹּל מִמְּךָ,‏ וְאֶת מָה שֶׁבָּא מִיָּדְךָ נָתַנּוּ לְךָ.‏ 15  כִּי תּוֹשָׁבִים זָרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וּמִתְיַשְּׁבִים,‏ כְּמוֹ כָּל אֲבוֹתֵינוּ.‏ כִּי יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ הֵם כַּצֵּל — לְלֹא תִּקְוָה.‏ 16  יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,‏ כָּל הָעֹשֶׁר הַזֶּה אֲשֶׁר הֵכַנּוּ כְּדֵי לִבְנוֹת לְךָ בַּיִת לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ,‏ מִיָּדְךָ הוּא,‏ וְכֻלּוֹ שַׁיָּךְ לְךָ.‏ 17  אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב,‏ אֱלֹהַי,‏ שֶׁאַתָּה בּוֹחֵן אֶת הַלֵּב וּמוֹצֵא הֲנָאָה בְּיָשְׁרָה.‏* בְּיֹשֶׁר* לְבָבִי נָתַתִּי מֵרָצוֹן אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ וְשָׂמֵחַ אֲנִי עַד מְאוֹד לִרְאוֹת אֶת עַמְּךָ הַנִּמְצָאִים פֹּה נוֹתְנִים לְךָ מַתְּנוֹת נְדָבָה.‏ 18  יְהֹוָה,‏ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם,‏ יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵינוּ,‏ שְׁמֹר אֶת הַכַּוָּנוֹת וְהַמַּחְשָׁבוֹת הַלָּלוּ בְּלֵב עַמְּךָ לְעוֹלָם,‏ וְכַוֵּן אֶת לְבָבָם אֵלֶיךָ.‏ 19  וְלִשְׁלֹמֹה בְּנִי תֵּן לֵב שָׁלֵם,‏* לְמַעַן יִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתֶיךָ,‏ תִּזְכּוֹרוֹתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ וְיַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיִבְנֶה אֶת הַמִּקְדָּשׁ* אֲשֶׁר עֲבוּרוֹ עָרַכְתִּי הֲכָנוֹת”‏.‏ 20  אָז אָמַר דָּוִד לְכָל הַקָּהָל:‏ ”‏הַלְּלוּ נָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם”‏.‏ וְכָל הַקָּהָל הִלְּלוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְקַדּוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לִיהֹוָה וְלַמֶּלֶךְ.‏ 21  וְהֵם הוֹסִיפוּ לִזְבֹּחַ לִיהֹוָה זְבָחִים וּלְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת לִיהֹוָה לְמָחֳרַת הַיּוֹם,‏ אֶלֶף פָּרִים צְעִירִים,‏ אֶלֶף אֵילִים,‏ אֶלֶף טְלָאִים,‏ וְנִסְכֵּיהֶם;‏ הֵם זָבְחוּ הַרְבֵּה מְאוֹד זְבָחִים לְכָל יִשְׂרָאֵל.‏ 22  הֵם הִמְשִׁיכוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת לִפְנֵי יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה,‏ וְהִמְלִיכוּ שֵׁנִית אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד וּמָשְׁחוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה לְמַנְהִיג,‏ וְכֵן גַּם אֶת צָדוֹק לְכֹהֵן.‏ 23  וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא יְהֹוָה כְּמֶלֶךְ בִּמְקוֹם דָּוִד אָבִיו וְנָחַל הַצְלָחָה,‏ וְכָל יִשְׂרָאֵל נִשְׁמְעוּ לוֹ.‏ 24  כָּל הַשָּׂרִים,‏ הַגִּבּוֹרִים וְגַם כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד נִכְנְעוּ לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.‏ 25  וִיהֹוָה רוֹמֵם אֶת שְׁלֹמֹה עַד מְאוֹד לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וְהֶעֱנִיק לוֹ הוֹד מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְפָנָיו לְאַף מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.‏ 26  וְדָוִד בֶּן יִשַׁי מָלַךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל,‏ 27  וְאֹרֶךְ שִׁלְטוֹנוֹ* עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה אַרְבָּעִים שָׁנָה.‏ בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים,‏ וּבִירוּשָׁלַיִם מָלַךְ שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנָה.‏ 28  וְהוּא מֵת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה,‏ שְׂבַע יָמִים,‏* עֹשֶׁר וְכָבוֹד;‏ וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏ 29  וְתוֹלְדוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ,‏ מִתְּחִלָּתָן וְעַד סוֹפָן,‏ הִנָּן כְּתוּבוֹת בְּדִבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה,‏ נָתָן הַנָּבִיא וְגָד הַחוֹזֶה,‏ 30  עִם כָּל מַלְכוּתוֹ,‏ גְּבוּרָתוֹ וְאֵרוּעֵי הַזְּמַנִּים הַקְּשׁוּרִים אֵלָיו וְאֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל כָּל הַמַּמְלָכוֹת מִסָּבִיב.‏

הערות שוליים

או ”‏עדין”‏.‏
או ”‏המצודה;‏ הארמון”‏.‏
או ”‏לא חסכתי מאמצים כדי לערוך הכנות”‏.‏
כיכר הייתה שווה ל־2.‏34 קילוגרם.‏
או ”‏ענייני”‏.‏
אֲדַרְכּוֹן היה מטבע זהב פרסי.‏
או ”‏מעולם ועד עולם”‏.‏
או ”‏הכבוד”‏.‏
או ”‏שמך היפה”‏.‏
או ”‏תומה;‏ הגינות;‏ יושר”‏.‏
או ”‏כנות”‏.‏
או ”‏מסור לגמרי”‏.‏
או ”‏המצודה;‏ הארמון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏והימים אשר מלך”‏.‏
או ”‏חיים ארוכים”‏.‏