דברי הימים ב׳‏ 1‏:1‏-17

  • שלמה מבקש חוכמה ‏(‏1–12‏)‏

  • עושרו של שלמה ‏(‏13–17‏)‏

א  שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הִתְחַזֵּק בְּמַלְכוּתוֹ,‏ וִיהֹוָה אֱלֹהָיו הָיָה עִמּוֹ וְרוֹמֵם אוֹתוֹ עַד מְאוֹד.‏  וּשְׁלֹמֹה שָׁלַח לִקְרֹא לְכָל יִשְׂרָאֵל,‏ לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת,‏ לַשּׁוֹפְטִים וּלְכָל נְשִׂיאֵי כָּל יִשְׂרָאֵל,‏ רָאשֵׁי בָּתֵּי הָאָב.‏  אָז הָלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל אֶל הַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן,‏ כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁל הָאֱלֹהִים,‏ אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה בַּמִּדְבָּר.‏  אוּלָם אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָּוִד מִקִּרְיַת יְעָרִים אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ דָּוִד;‏ הוּא נָטָה לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלַיִם.‏  וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶּן חוּר הֻצַּב לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהֹוָה;‏ וּשְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל נָהֲגוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו.‏*  כָּעֵת הִקְרִיב שָׁם שְׁלֹמֹה קָרְבָּנוֹת לִפְנֵי יְהֹוָה וְהֶעֱלָה אֶלֶף עוֹלוֹת עַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁל אֹהֶל מוֹעֵד.‏  בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏בַּקֵּשׁ אֶת מָה שֶׁתִּרְצֶה שֶׁאֶתֵּן לְךָ”‏.‏  אָמַר שְׁלֹמֹה לֶאֱלֹהִים:‏ ”‏אַתָּה עָשִׂיתָ עִם דָּוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל וְהִמְלַכְתָּ אוֹתִי תַּחְתָּיו.‏  כָּעֵת,‏ יְהֹוָה אֱלֹהִים,‏ תִּהְיֶה נָא נֶאֱמָנָה הַבְטָחָתְךָ לְדָוִד אָבִי,‏ כִּי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אוֹתִי עַל עַם רַב כְּגַרְגִּירֵי עֲפַר הָאָרֶץ.‏ 10  תֵּן לִי כָּעֵת חָכְמָה וְיֶדַע לְהַנְהִיג אֶת הָעָם הַזֶּה,‏* כִּי מִי יָכוֹל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַגָּדוֹל הַזֶּה?‏”‏ 11  אָמַר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה:‏ ”‏מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ חָפַץ לְבָבְךָ וְלֹא בִּקַּשְׁתָּ עֹשֶׁר,‏ נְכָסִים וְכָבוֹד אוֹ אֶת מוֹת* שׂוֹנְאֶיךָ,‏ וְגַם לֹא בִּקַּשְׁתָּ חַיִּים אֲרֻכִּים,‏* אֶלָּא בִּקַּשְׁתָּ חָכְמָה וְיֶדַע לִשְׁפֹּט אֶת עַמִּי אֲשֶׁר עָלָיו הִמְלַכְתִּי אוֹתְךָ,‏ 12  חָכְמָה וְיֶדַע יִנָּתְנוּ לְךָ;‏ אַךְ גַּם עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֵּן לְךָ,‏ אֲשֶׁר כְּמוֹהֶם לֹא הָיוּ לַמְּלָכִים לְפָנֶיךָ וְלֹא יִהְיוּ לַבָּאִים אַחֲרֶיךָ”‏.‏ 13  וּשְׁלֹמֹה בָּא מִן הַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן,‏ מִלִּפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד,‏ אֶל יְרוּשָׁלַיִם;‏ וְהוּא מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל.‏ 14  שְׁלֹמֹה הוֹסִיף לִצְבֹּר מֶרְכָּבוֹת וְסוּסִים;‏* הָיוּ לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת מֶרְכָּבוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף סוּסִים,‏* וְהוּא הִצִּיב אוֹתָם בְּעָרֵי הַמֶּרְכָּבוֹת וּבְקִרְבַת הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ 15  הַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלַיִם רַבִּים כַּאֲבָנִים,‏ וְאֶת הָאֲרָזִים רַבִּים כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה.‏ 16  סוּסָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה יֻבְּאוּ מִמִּצְרַיִם,‏ וּקְבוּצַת סוֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ נָהֲגָה לִרְכֹּשׁ אֶת הַסּוּסִים בַּעֲדָרִים* בִּמְחִיר אֶחָד.‏ 17  כָּל מֶרְכָּבָה אֲשֶׁר יֻבְּאָה מִמִּצְרַיִם עָלְתָה שֵׁשׁ מֵאוֹת יְחִידוֹת כֶּסֶף,‏ וְסוּס עָלָה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים;‏ אָז יִצְּאוּ אוֹתָם אֶל כָּל מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם.‏

הערות שוליים

או ”‏נהגו לשאול שם את פי אלוהים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ואצאה לפני העם הזה ואבואה”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ימים רבים”‏.‏
או ”‏פרשים”‏.‏
או ”‏פרשים”‏.‏
או אולי ”‏ממצרים ומקְוֵא;‏ סוחרי המלך נהגו לרכוש אותם מקְוֵא”‏,‏ מקום המזוהה ככל הנראה עם קיליקיה.‏