דברי הימים ב׳ 10:1-19
-
מרד ישראל נגד רחבעם (1–19)
י רְחַבְעָם הָלַךְ אֶל שְׁכֶם, כִּי אֶל שְׁכֶם בָּאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַמְלִיךְ אוֹתוֹ.
2 מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט (הוּא עֲדַיִן הָיָה בְּמִצְרַיִם כִּי בָּרַח מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ), שָׁב יָרָבְעָם מִמִּצְרַיִם.
3 אָז שָׁלְחוּ לִקְרֹא לוֹ, וְיָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל בָּאוּ אֶל רְחַבְעָם וְאָמְרוּ:
4 ”אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ. אַךְ אִם תָּקֵל אֶת עֲבוֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וְאֶת הָעֹל הַכָּבֵד* אֲשֶׁר הֵטִיל עָלֵינוּ, נְשָׁרֵת אוֹתְךָ”.
5 אָמַר לָהֶם: ”שׁוּבוּ אֵלַי בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים”. עַל כֵּן הָעָם הָלַךְ.
6 וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִתְיַעֵץ עִם הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר שֵׁרְתוּ אֶת שְׁלֹמֹה אָבִיו בִּהְיוֹתוֹ חַי וְאָמַר: ”מָה אַתֶּם מְיַעֲצִים לְהָשִׁיב לָעָם הַזֶּה?”
7 הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”אִם תִּהְיֶה טוֹב לָעָם הַזֶּה וּתְרַצֶּה אוֹתָם וְתִתֵּן לָהֶם מַעֲנֶה טוֹב, הֵם יִהְיוּ לְךָ תָּמִיד לַעֲבָדִים”.
8 אַךְ הוּא דָּחָה אֶת הָעֵצָה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ הַזְּקֵנִים וְהִתְיַעֵץ עִם הַבַּחוּרִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ וַאֲשֶׁר הָיוּ כָּעֵת מְשָׁרְתָיו.
9 שָׁאַל אוֹתָם: ”מָה אַתֶּם מְיַעֲצִים שֶׁנָּשִׁיב לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ לִי, ’הָקֵל אֶת הָעֹל אֲשֶׁר הֵטִיל אָבִיךָ עָלֵינוּ’?”
10 אָמְרוּ לוֹ הַבַּחוּרִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ: ”כָּךְ תֹּאמַר לָעָם אֲשֶׁר אָמְרוּ לְךָ, ’אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת עֻלֵּנוּ, אַךְ אַתָּה הָקֵל אוֹתוֹ עֲבוּרֵנוּ’; כָּךְ תֹּאמַר לָהֶם, ’זִרְתִּי תִּהְיֶה עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי.
11 אָבִי הֶעֱמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, אַךְ אֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם. אָבִי הֶעֱנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים, אַךְ אֲנִי אַעֲנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים דּוֹקְרָנִיִּים’”.
12 יָרָבְעָם וְכָל הָעָם בָּאוּ אֶל רְחַבְעָם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמֶּלֶךְ: ”שׁוּבוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי”.
13 אַךְ הַמֶּלֶךְ עָנָה לָהֶם קָשׁוֹת. וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם דָּחָה אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים.
14 הוּא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם לְפִי עֲצַת הַבַּחוּרִים וְאָמַר: ”אֲנִי אַכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וְאוֹסִיף עָלָיו. אָבִי הֶעֱנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים, אַךְ אֲנִי אַעֲנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים דּוֹקְרָנִיִּים”.
15 וְהַמֶּלֶךְ לֹא שָׁמַע לָעָם, כִּי הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעִנְיָנִים הָיְתָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה בְּאֶמְצָעוּת אֲחִיָּהוּ הַשִּׁלוֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.
16 בַּאֲשֶׁר לְכָל יִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְהַמֶּלֶךְ סֵרֵב לִשְׁמֹעַ לָהֶם, הֵשִׁיבוּ הָעָם לַמֶּלֶךְ: ”אֵיזֶה חֵלֶק יֵשׁ לָנוּ בְּדָוִד? אֵין לָנוּ נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי. אִישׁ אִישׁ לְאֵלֶיךָ, יִשְׂרָאֵל! כָּעֵת דְּאַג לְבֵיתְךָ שֶׁלְּךָ, דָּוִד”. וְכָל יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ לְבָתֵּיהֶם.*
17 אַךְ רְחַבְעָם הוֹסִיף לִמְלֹךְ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה.
18 אָז שָׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם אֶת הֲדֹרָם, אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד עַל הַמְּגֻיָּסִים לַעֲבוֹדוֹת הַכְּפִיָּה, אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רָגְמוּ אוֹתוֹ לַמָּוֶת בַּאֲבָנִים. וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם הִצְלִיחַ לַעֲלוֹת עַל מֶרְכַּבְתּוֹ כְּדֵי לָנוּס לִירוּשָׁלַיִם.
19 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָרְדוּ בְּבֵית דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
