דברי הימים ב׳‏ 13‏:1‏-22

  • אביה,‏ מלך יהודה ‏(‏1–22‏)‏

    • אביה מביס את ירבעם ‏(‏3–20‏)‏

יג  בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם נַעֲשָׂה אֲבִיָּה מֶלֶךְ עַל יְהוּדָה.‏  הוּא מָלַךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים בִּירוּשָׁלַיִם.‏ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה מִיכָיָהוּ בַּת אוּרִיאֵל מִגִּבְעָה.‏ וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם.‏  וַאֲבִיָּה יָצָא לְמִלְחָמָה עִם צָבָא שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה מְאֻמָּנִים.‏* וְיָרָבְעָם הִתְיַצֵּב נֶגְדּוֹ בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי עִם שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ,‏ גִּבּוֹרֵי חַיִל מְאֻמָּנִים.‏*  וַאֲבִיָּה עָמַד עַל הַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל אֶפְרַיִם,‏ וְאָמַר:‏ ”‏שִׁמְעוּ אוֹתִי,‏ יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל.‏  הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁיְּהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן לְדָוִד מַמְלָכָה עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם,‏ לוֹ וּלְבָנָיו,‏ בִּבְרִית מֶלַח?‏*  אַךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט,‏ עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד,‏ קָם וּמָרַד בַּאֲדוֹנוֹ.‏  וַאֲנָשִׁים מֻבְטָלִים בְּנֵי בְּלִיַּעַל הוֹסִיפוּ לְהִתְקַבֵּץ אֵלָיו.‏ וְהֵם גָּבְרוּ עַל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר הָיָה רְחַבְעָם צָעִיר וְרַךְ לֵבָב,‏ וְהוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לַעֲמֹד נֶגְדָּם.‏  ‏”‏וְכָעֵת חוֹשְׁבִים אַתֶּם כִּי בִּיכָלְתְּכֶם לַעֲמֹד נֶגֶד מַמְלֶכֶת יְהֹוָה בְּיַד בְּנֵי דָּוִד כִּי הָמוֹן רַב אַתֶּם,‏ וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לְאֵלִים.‏  הַאִם לֹא גֵּרַשְׁתֶּם אֶת כֹּהֲנֵי יְהֹוָה,‏ צֶאֱצָאֵי אַהֲרֹן,‏ וְאֶת הַלְּוִיִּים,‏ וְהַאִם לֹא מִנִּיתֶם כֹּהֲנִים מִשֶּׁלָּכֶם כְּעַמֵּי שְׁאַר הָאֲרָצוֹת?‏ כָּל מִי שֶׁבָּא עִם פַּר* צָעִיר וְשִׁבְעָה אֵילִים יָכוֹל הָיָה לַהֲפֹךְ לְכֹהֵן לִדְבָרִים שֶׁאֵינָם אֵלִים.‏ 10  וַאֲנַחְנוּ,‏ יְהֹוָה הוּא אֱלֹהֵינוּ,‏ וְלֹא עָזַבְנוּ אוֹתוֹ;‏ כֹּהֲנֵינוּ,‏ צֶאֱצָאֵי אַהֲרֹן,‏ מְשָׁרְתִים אֶת יְהֹוָה,‏ וְהַלְּוִיִּים מְסַיְּעִים בַּמְּלָאכָה.‏ 11  הֵם מַקְטִירִים לִיהֹוָה עוֹלוֹת מִדֵּי בֹּקֶר וּמִדֵּי עֶרֶב עִם קְטֹרֶת בְּשָׂמִים,‏ וְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת* מֻנָּח עַל שֻׁלְחַן הַזָּהָב הַטָּהוֹר,‏ וְהֵם מַדְלִיקִים אֶת מְנוֹרַת הַזָּהָב וְאֶת נֵרוֹתֶיהָ* מִדֵּי עֶרֶב,‏ כִּי שׁוֹמְרִים אָנוּ אֶת חוֹבָתֵנוּ כְּלַפֵּי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ;‏ אַךְ אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתוֹ.‏ 12  וְהִנֵּה הָאֵל הָאֲמִתִּי עִמָּנוּ וּמַנְהִיג אוֹתָנוּ,‏ עִם כֹּהֲנָיו וַחֲצוֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהַשְׁמָעַת תְּרוּעַת הַקְּרָב נֶגְדְּכֶם.‏ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל,‏ אַל תִּלָּחֲמוּ נֶגֶד יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם,‏ כִּי לֹא תַּצְלִיחוּ”‏.‏ 13  אַךְ יָרָבְעָם שָׁלַח מַאֲרָב לָבוֹא מֵאֲחוֹרֵיהֶם,‏ וְלָכֵן הֵם הָיוּ לִפְנֵי יְהוּדָה וְהַמַּאֲרָב הָיָה מֵאֲחוֹרֵיהֶם.‏ 14  כַּאֲשֶׁר פָּנוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה לְאָחוֹר,‏ רָאוּ שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם לְהִלָּחֵם הֵן מִלְּפָנִים וְהֵן מֵאָחוֹר.‏ מִשּׁוּם כָּךְ הֵחֵלּוּ לִצְעֹק אֶל יְהֹוָה,‏ וְהַכֹּהֲנִים תָּקְעוּ בְּקוֹל בַּחֲצוֹצְרוֹת.‏ 15  אַנְשֵׁי יְהוּדָה הִשְׁמִיעוּ תְּרוּעַת מִלְחָמָה,‏ וְכַאֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה אֶת תְּרוּעַת הַמִּלְחָמָה,‏ הֵבִיס הָאֱלֹהִים אֶת יָרָבְעָם וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה.‏ 16  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָסוּ מִפְּנֵי יְהוּדָה,‏ וֶאֱלֹהִים נָתַן אוֹתָם בְּיָדָם.‏ 17  אֲבִיָּה וְעַמּוֹ הִכּוּ בָּהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה,‏ וְהַחֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל הוֹסִיפוּ לִפֹּל,‏ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אֲנָשִׁים מְאֻמָּנִים.‏* 18  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֻכְנְעוּ בָּעֵת הַהִיא,‏ אַךְ אַנְשֵׁי יְהוּדָה גָּבְרוּ עֲלֵיהֶם כִּי נִשְׁעֲנוּ* עַל יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם.‏ 19  אֲבִיָּה הִמְשִׁיךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵי יָרָבְעָם וְלָכַד מִמֶּנּוּ עָרִים,‏ אֶת בֵּית אֵל וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ,‏* אֶת יְשָׁנָה וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ וְאֶת עֶפְרַיִן וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ.‏ 20  וְיָרָבְעָם לֹא הִצְלִיחַ עוֹד לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ אֶת כּוֹחוֹ בִּימֵי אֲבִיָּהוּ;‏ לְאַחַר מִכֵּן נָגַף אוֹתוֹ יְהֹוָה וְהוּא מֵת.‏ 21  אַךְ אֲבִיָּהוּ הָלַךְ וְהִתְחַזֵּק.‏ בַּחֲלוֹף זְמַן מָה נָשָׂא לוֹ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה נָשִׁים וְהוֹלִיד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בָּנִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בָּנוֹת.‏ 22  וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת אֲבִיָּה,‏ מַעֲשָׂיו וּדְבָרָיו,‏ כְּתוּבוֹת בְּכִתְבֵי* הַנָּבִיא עִדּוֹ.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏בָּחוּר”‏,‏ כלומר נבחרים.‏
נה״מ,‏ ”‏בָּחוּר”‏,‏ כלומר נבחרים.‏
כלומר,‏ ברית קבועה ובלתי משתנה.‏
נה״מ,‏ ”‏כל הבא למלא ידו בפר”‏.‏
או ”‏הלחם הערוך בשכבות”‏,‏ כלומר לחם הפנים.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏מנורותיה”‏,‏ מעין פמוטים.‏
נה״מ,‏ ”‏בָּחוּר”‏,‏ כלומר נבחרים.‏
או ”‏סמכו”‏.‏
או ”‏סביבה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏במדרש”‏.‏