דברי הימים ב׳ 14:1-15
יד וַאֲבִיָּה שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד; וּבְנוֹ אָסָא מָלַךְ תַּחְתָּיו. בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ עֶשֶׂר שָׁנִים.
2 אָסָא עָשָׂה אֶת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהָיו.
3 הוּא הֵסִיר אֶת הַמִּזְבְּחוֹת הַזָּרִים וְאֶת הַבָּמוֹת, שָׁבַר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וְגָדַע אֶת הָאֲשֵׁרִים.*
4 בְּנוֹסָף לְכָךְ, הוּא אָמַר לִיהוּדָה לְבַקֵּשׁ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְלִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה.
5 וְהוּא הֵסִיר מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת כַּנֵּי הַקְּטֹרֶת, וְתַחַת שִׁלְטוֹנוֹ שָׁקְטָה הַמַּמְלָכָה.
6 הוּא בָּנָה עָרִים מְבֻצָּרוֹת בִּיהוּדָה, כִּי שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְלֹא הָיְתָה מִלְחָמָה נֶגְדּוֹ בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה, שֶׁכֵּן יְהֹוָה נָתַן לוֹ מְנוּחָה.
7 הוּא אָמַר לִיהוּדָה: ”נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנַקִּיף אוֹתָן בְּחוֹמוֹת וּמִגְדָּלִים, בִּשְׁעָרִים* וּבְרִיחִים. כִּי הָאָרֶץ עֲדַיִן בִּרְשׁוּתֵנוּ, שֶׁכֵּן בִּקַּשְׁנוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. בִּקַּשְׁנוּ, וְהוּא נָתַן לָנוּ מְנוּחָה מִסָּבִיב”. וּבְנִיָּתָם הִצְלִיחָה.
8 לְאָסָא הָיָה צָבָא אֲשֶׁר מָנָה שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ מִיְּהוּדָה, נוֹשְׂאֵי מָגִנִּים גְּדוֹלִים וּרְמָחִים. וּמִבִּנְיָמִין הָיוּ מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף גִּבּוֹרֵי חַיִל הַנּוֹשְׂאִים מָגִנִּים קְטַנִּים* וַחֲמוּשִׁים בִּקְשָׁתוֹת.*
9 מְאֻחָר יוֹתֵר יָצָא נֶגְדָּם זֶרַח הַכּוּשִׁי* וְעִמּוֹ צָבָא שֶׁל מִילְיוֹן אִישׁ וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת מֶרְכָּבוֹת. בְּהַגִּיעוֹ לְמָרֵשָׁה
10 יָצָא נֶגְדּוֹ אָסָא וְהֵם הִתְיַצְּבוּ בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי בְּגֵיא צְפַתָה בְּמָרֵשָׁה.
11 אָז קָרָא אָסָא אֶל יְהֹוָה אֱלֹהָיו וְאָמַר: ”יְהֹוָה, אֵין זֶה מְשַׁנֶּה עֲבוּרְךָ אִם מְקַבְּלֵי עֶזְרָתְךָ רַבִּים אוֹ חַסְרֵי כּוֹחַ. עֲזֹר לָנוּ, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי עָלֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים,* וּבְשִׁמְךָ בָּאנוּ נֶגֶד הֶהָמוֹן הַזֶּה. יְהֹוָה, אַתָּה אֱלֹהֵינוּ. אַל יִגְבַּר עָלֶיךָ בֶּן תְּמוּתָה”.
12 עַל כֵּן יְהֹוָה הֵבִיס אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה, וְהַכּוּשִׁים נָסוּ.
13 אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם עַד גְּרָר, וְהַכּוּשִׁים הוֹסִיפוּ לִפֹּל עַד כִּי אִישׁ מֵהֶם לֹא נוֹתַר בַּחַיִּים, כִּי נִשְׁבְּרוּ עַל־יְדֵי יְהֹוָה וְעַל־יְדֵי צְבָאוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הֵם נָשְׂאוּ שָׁלָל גָּדוֹל מְאוֹד.
14 הֵם גַּם הִכּוּ אֶת כָּל הֶעָרִים מִסָּבִיב לִגְרָר, כִּי פַּחַד יְהֹוָה הָיָה עֲלֵיהֶם; וְהֵם בָּזְזוּ אֶת כָּל הֶעָרִים, שֶׁכֵּן הָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רַבִּים לִבְזֹז.
15 הֵם גַּם תָּקְפוּ אֶת אָהֳלֵי בַּעֲלֵי הַמִּקְנֶה וְשָׁבוּ צֹאן רַב וּגְמַלִּים, וּלְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ לִירוּשָׁלַיִם.
