דברי הימים ב׳‏ 21‏:1‏-20

  • יהורם,‏ מלך יהודה ‏(‏1–11‏)‏

  • מכתב מאליהו ‏(‏12–15‏)‏

  • סופו המר של יהורם ‏(‏16–20‏)‏

כא  וִיהוֹשָׁפָט שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו וְנִקְבַּר עִם אֲבוֹתָיו בְּעִיר דָּוִד;‏ וִיהוֹרָם בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏  אֶחָיו,‏ בָּנָיו שֶׁל יְהוֹשָׁפָט,‏ הָיוּ עֲזַרְיָה,‏ יְחִיאֵל,‏ זְכַרְיָהוּ,‏ עֲזַרְיָהוּ,‏ מִיכָאֵל וּשְׁפַטְיָהוּ;‏ כָּל אֵלֶּה הָיוּ בָּנָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט מִיִּשְׂרָאֵל.‏  וַאֲבִיהֶם נָתַן לָהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וְדִבְרֵי עֵרֶךְ,‏ עִם עָרִים מְבֻצָּרוֹת בִּיהוּדָה;‏ אַךְ אֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם,‏ כִּי הָיָה הַבְּכוֹר.‏  לְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּלֵּט יְהוֹרָם עַל מַמְלֶכֶת אָבִיו,‏ חִזֵּק אֶת מַעֲמָדוֹ בְּהָרְגוֹ אֶת כָּל אֶחָיו בַּחֶרֶב,‏ וְגַם כַּמָּה מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל.‏  בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה יְהוֹרָם כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏  הוּא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל,‏ כְּפִי שֶׁעָשָׂה בֵּית אַחְאָב,‏ כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה;‏ וְהוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏  אוּלָם יְהֹוָה לֹא רָצָה לְהַשְׁחִית אֶת בֵּית דָּוִד לְמַעַן הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת עִם דָּוִד,‏ כִּי הִבְטִיחַ לָתֵת מְנוֹרָה לוֹ וּלְבָנָיו כָּל הַיָּמִים.‏  בְּיָמָיו מָרְדָה אֱדוֹם בִּיהוּדָה וְהִמְלִיכָה מֶלֶךְ מִשֶּׁלָּהּ.‏  לְפִיכָךְ יְהוֹרָם וּמְפַקְּדָיו עָבְרוּ עִם כָּל מֶרְכְּבוֹתָיו,‏ וְהוּא קָם בַּלַּיְלָה וְהֵבִיס אֶת הָאֱדוֹמִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ וְאֶת מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת.‏ 10  אַךְ אֱדוֹם הִמְשִׁיכָה לִמְרֹד בִּיהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.‏ גַּם לִבְנָה מָרְדָה בּוֹ בָּעֵת הַהִיא,‏ כִּי עָזַב אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו.‏ 11  הוּא גַּם עָשָׂה בָּמוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה כְּדֵי לִגְרֹם לְתוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לִזְנוֹת,‏* וְהִדִּיחַ אֶת יְהוּדָה.‏ 12  לְבַסּוֹף הִגִּיעַ אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּבוֹ נֶאֱמַר:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ,‏ ’‏לֹא הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי יְהוֹשָׁפָט אָבִיךָ אוֹ בְּדַרְכֵי אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.‏ 13  אַךְ אַתָּה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹרֵם לִיהוּדָה וּלְתוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לִזְנוֹת בִּזְנוּת* כְּמוֹ זוֹ שֶׁל בֵּית אַחְאָב,‏ וְאַף אֶת אַחֶיךָ,‏ אֶת בֵּית אָבִיךָ הַטּוֹבִים מִמְּךָ,‏ הָרַגְתָּ.‏ 14  לָכֵן יְהֹוָה מַכֶּה מַכָּה גְּדוֹלָה בְּעַמְּךָ,‏ בְּבָנֶיךָ,‏ בְּנָשֶׁיךָ וּבְכָל רְכוּשְׁךָ.‏ 15  וְאַתָּה תִּסְבֹּל מִתַּחְלוּאִים רַבִּים,‏ לְרַבּוֹת מַחֲלָה בְּמֵעֶיךָ,‏ עַד אֲשֶׁר יֵצְאוּ מֵעֶיךָ בְּשֶׁל הַמַּחֲלָה,‏ יוֹם אַחַר יוֹם’‏”‏.‏ 16  אָז עוֹרֵר יְהֹוָה נֶגֶד יְהוֹרָם אֶת הַפְּלִשְׁתִּים* וְאֶת הָעַרְבִים אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הַכּוּשִׁים.‏* 17  הֵם פָּלְשׁוּ לִיהוּדָה וְהִבְקִיעוּ דֶּרֶךְ פְּנִימָה וְנָשְׂאוּ אֶת כָּל הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא בְּבֵית* הַמֶּלֶךְ,‏ וְגַם אֶת בָּנָיו וְנָשָׁיו;‏ הַבֵּן הַיָּחִיד שֶׁנּוֹתַר לוֹ הָיָה יְהוֹאָחָז,‏* בְּנוֹ הַקָּטָן בְּיוֹתֵר.‏ 18  וְאַחֲרֵי כָּל זֹאת הִכָּה אוֹתוֹ יְהֹוָה בְּמַחֲלָה חֲשׂוּכַת מַרְפֵּא בְּמֵעָיו.‏ 19  כַּעֲבֹר זְמַן מָה,‏ בַּחֲלוֹף שְׁנָתַיִם מְלֵאוֹת,‏ יָצְאוּ מֵעָיו בְּשֶׁל מַחֲלָתוֹ,‏ וְהוּא מֵת בְּעוֹדוֹ סוֹבֵל קָשׁוֹת מִמַּחֲלָתוֹ;‏ וְעַמּוֹ לֹא עָשׂוּ לוֹ שְׂרֵפָה כַּשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לַאֲבוֹתָיו.‏ 20  בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הָיָה כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ אִישׁ לֹא הִצְטַעֵר עַל מוֹתוֹ.‏ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד,‏ אַךְ לֹא בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים.‏

הערות שוליים

או ”‏לזנות זנות רוחנית”‏.‏
או ”‏לזנות זנות רוחנית”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏את רוח הפלשתים”‏.‏
או ”‏האתיופים”‏.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
נקרא גם אחזיהו.‏