דברי הימים ב׳‏ 24‏:1‏-27

  • מלכות יואש ‏(‏1–3‏)‏

  • יואש משפץ את המקדש ‏(‏4–14‏)‏

  • כפירתו של יואש ‏(‏15–22‏)‏

  • ההתנקשות ביואש ‏(‏23–27‏)‏

כד  בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים הָיָה יוֹאָשׁ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה צִבְיָה מִבְּאֵר שֶׁבַע.‏  יוֹאָשׁ עָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כָּל יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן.‏  יְהוֹיָדָע בָּחַר עֲבוּרוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים,‏ וְהוּא הוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת.‏  אַחֲרֵי כֵן חָפַץ לִבּוֹ שֶׁל יוֹאָשׁ לְשַׁפֵּץ אֶת בֵּית יְהֹוָה.‏  הוּא קִבֵּץ אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏צְאוּ אֶל עָרֵי יְהוּדָה וְאִסְפוּ כֶּסֶף מִכָּל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת בֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה;‏ מַהֲרוּ בְּעִנְיָן זֶה”‏.‏ אַךְ הַלְּוִיִּים לֹא מִהֲרוּ.‏  וְהַמֶּלֶךְ קָרָא לִיהוֹיָדָע הָרֹאשׁ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏מַדּוּעַ לֹא דָּרַשְׁתָּ מֵהַלְּוִיִּים לְהָבִיא מִיְּהוּדָה וּמִיְּרוּשָׁלַיִם אֶת הַמַּס הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר עָלָיו צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה,‏ אֶת הַמַּס הַקָּדוֹשׁ שֶׁל קְהַל יִשְׂרָאֵל,‏ עֲבוּר אֹהֶל הָעֵדוּת?‏  כִּי בָּנֶיהָ שֶׁל עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת פָּרְצוּ לְבֵית הָאֱלֹהִים וְהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכָל דִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל בֵּית יְהֹוָה עֲבוּר הַבְּעָלִים”‏.‏  וְאָז בִּפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ הֵכִינוּ תֵּבָה וְהִצִּיבוּ אוֹתָהּ בַּחוּץ בְּשַׁעַר בֵּית יְהֹוָה.‏  לְאַחַר מִכֵּן יָצְאָה קְרִיאָה בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם לְהָבִיא לִיהֹוָה אֶת הַמַּס הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר הֵטִיל מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר.‏ 10  כָּל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם שָׂמְחוּ וְהִמְשִׁיכוּ לְהָבִיא תְּרוּמוֹת וְלָשִׂים אוֹתָן בַּתֵּבָה עַד שֶׁהִתְמַלְּאָה.‏* 11  בְּכָל עֵת שֶׁהִכְנִיסוּ הַלְּוִיִּים אֶת הַתֵּבָה כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְרָאוּ שֶׁהָיָה בָּהּ כֶּסֶף רַב,‏ בָּאוּ סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וּפְקִיד הַכֹּהֵן הָרָאשִׁי וְרוֹקְנוּ אֶת הַתֵּבָה,‏ וְאָז הֵשִׁיבוּ אוֹתָהּ אֶל מְקוֹמָהּ.‏ כָּךְ עָשׂוּ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ,‏ וְהֵם אָסְפוּ כֶּסֶף רַב.‏ 12  לְאַחַר מִכֵּן נָתְנוּ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע לַמַּשְׁגִּיחִים עַל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית יְהֹוָה,‏ וְהֵם שָׂכְרוּ חוֹצְבֵי אֲבָנִים וְחָרָשִׁים לְשִׁפּוּץ בֵּית יְהֹוָה,‏ וְגַם חָרָשֵׁי בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת לְתִקּוּן בֵּית יְהֹוָה.‏ 13  וְהַמַּשְׁגִּיחִים עַל הַמְּלָאכָה הֵחֵלּוּ בָּהּ,‏ וּמְלֶאכֶת הַתִּקּוּן הִתְקַדְּמָה תַּחַת הַשְׁגָּחָתָם,‏ וְהֵם הֵשִׁיבוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים לְמַצָּבוֹ הַתַּקִּין וְחִזְּקוּ אוֹתוֹ.‏ 14  וְכַאֲשֶׁר סִיְּמוּ,‏ הֵבִיאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְאֶל יְהוֹיָדָע אֶת הַכֶּסֶף הַנּוֹתָר,‏ וְהֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כֵּלִים לְבֵית יְהֹוָה,‏ כֵּלִים לַשֵּׁרוּת וּלְהַעֲלָאַת קָרְבָּנוֹת,‏ וְכוֹסוֹת וּכְלֵי זָהָב וְכֶסֶף.‏ וְהֵם הֶעֱלוּ עוֹלוֹת בְּבֵית יְהֹוָה דֶּרֶךְ קֶבַע כָּל יְמֵי יְהוֹיָדָע.‏ 15  וִיהוֹיָדָע הָיָה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים,‏ וְהוּא מֵת;‏ בֶּן מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה בְּמוֹתוֹ.‏ 16  וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד עִם הַמְּלָכִים,‏ כִּי עָשָׂה דְּבָרִים טוֹבִים בְּיִשְׂרָאֵל לְמַעַן הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ.‏ 17  לְאַחַר מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וְהִשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ,‏ וְהַמֶּלֶךְ שָׁמַע אֲלֵיהֶם.‏ 18  הֵם עָזְבוּ אֶת בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְהֵחֵלּוּ לַעֲבֹד אֶת הָאֲשֵׁרִים* וְאֶת הָאֱלִילִים,‏ וְעַל כֵּן בָּא זַעַם אֱלֹהִים* עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם בְּשֶׁל אַשְׁמָתָם.‏ 19  הוּא הוֹסִיף לִשְׁלֹחַ נְבִיאִים בְּקִרְבָּם כְּדֵי לַהֲשִׁיבָם לִיהֹוָה,‏ וְהֵם הִזְהִירוּ אוֹתָם* שׁוּב וָשׁוּב,‏ אַךְ הֵם סֵרְבוּ לְהַקְשִׁיב.‏ 20  וְרוּחַ אֱלֹהִים בָּאָה עַל* זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן,‏ וְהוּא עָמַד מֵעַל הָעָם וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר הָאֱלֹהִים,‏ ’‏לָמָּה אַתֶּם מְפֵרִים אֶת מִצְווֹת יְהֹוָה?‏ לֹא תַּצְלִיחוּ!‏ מִכֵּיוָן שֶׁעֲזַבְתֶּם אֶת יְהֹוָה,‏ הוּא יַעֲזֹב אֶתְכֶם’‏”‏.‏ 21  אַךְ הֵם קָשְׁרוּ נֶגְדּוֹ וְרָגְמוּ אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהֹוָה.‏ 22  וְיוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ לֹא זָכַר אֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ יְהוֹיָדָע אָבִיו,‏* וְהוּא הָרַג אֶת בְּנוֹ,‏ אֲשֶׁר בִּשְׁעַת מוֹתוֹ אָמַר:‏ ”‏יִדְאַג לְכָךְ יְהֹוָה* וְיִדְרֹשׁ מִמְּךָ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן”‏.‏ 23  בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה* עָלָה צְבָא אֲרָם נֶגֶד יוֹאָשׁ,‏ וְהֵם פָּלְשׁוּ לִיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם.‏ הֵם הָרְגוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם וְשָׁלְחוּ אֶת כָּל שְׁלָלָם לְמֶלֶךְ דַּרְמֶשֶׂק.‏* 24  מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים בִּצְבָא אֲרָם הַפּוֹלֵשׁ הָיָה אָמְנָם קָטָן,‏ אַךְ יְהֹוָה נָתַן בְּיָדָם צָבָא גָּדוֹל מְאוֹד,‏ כִּי הֵם עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם;‏ וְהֵם* עָשׂוּ שְׁפָטִים בְּיוֹאָשׁ.‏ 25  וְכַאֲשֶׁר נָסוֹגוּ מִמֶּנּוּ (‏כִּי עָזְבוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא פָּצוּעַ קָשׁוֹת*‏)‏,‏ קָשְׁרוּ נֶגְדּוֹ עֲבָדָיו שֶׁלּוֹ כִּי שָׁפַךְ אֶת דַּם בְּנֵי* יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן,‏ וְהָרְגוּ אוֹתוֹ בְּמִטָּתוֹ.‏ וְהוּא מֵת,‏ וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד,‏ אַךְ לֹא קָבְרוּ אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים.‏ 26  וְאֵלֶּה הָיוּ הַקּוֹשְׁרִים נֶגְדּוֹ:‏ זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית.‏ 27  וּבַאֲשֶׁר לְבָנָיו וְלַהַכְרָזוֹת הָרַבּוֹת נֶגְדּוֹ וּלְשִׁפּוּץ* בֵּית הָאֱלֹהִים,‏ כָּל אֵלֶּה כְּתוּבִים בְּכִתְבֵי* סֵפֶר הַמְּלָכִים.‏ וַאֲמַצְיָהוּ בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏

הערות שוליים

או אולי ”‏עד שכולם תרמו”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויהי קצף”‏.‏
או ”‏העידו נגדם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לבשה את”‏.‏
כלומר,‏ אביו של זכריה.‏
נה״מ,‏ ”‏יֵרֶא יהוה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ויהי לתקופת [‏הקפת]‏ השנה”‏.‏
או ”‏דמשק”‏.‏
כלומר,‏ הארמים.‏
או ”‏נגוע בתחלואים רבים”‏.‏
או ”‏בן”‏.‏ ככל הנראה צורת הרבים משמשת לציון כבוד וגדוּלה.‏
נה״מ,‏ ”‏וִיסוֹד”‏,‏ יִסּוּד.‏
נה״מ,‏ ”‏על מדרש”‏.‏