דברי הימים ב׳ 27:1-9
-
יותם, מלך יהודה (1–9)
כז בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה יוֹתָם כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם. שֵׁם אִמּוֹ הָיָה יְרוּשָׁה בַּת צָדוֹק.
2 הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה, כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו, אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא פָּלַשׁ אֶל הֵיכַל יְהֹוָה. אַךְ הָעָם עֲדַיִן הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם.
3 הוּא בָּנָה אֶת הַשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן שֶׁל בֵּית יְהֹוָה, וּבָנָה רַבּוֹת בְּחוֹמַת הָעֹפֶל.
4 הוּא גַּם בָּנָה עָרִים בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל יְהוּדָה, וּבָנָה מְקוֹמוֹת מְבֻצָּרִים וּמִגְדָּלִים בָּאֲזוֹרִים הַמְּיֹעָרִים.
5 הוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וּלְבַסּוֹף גָּבַר עֲלֵיהֶם, וּבְנֵי עַמּוֹן נָתְנוּ לוֹ בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה כִּכְּרֵי* כֶּסֶף, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּר* חִטָּה וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּר שְׂעוֹרָה. בְּנֵי עַמּוֹן שִׁלְּמוּ לוֹ זֹאת גַּם בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה וְהַשְּׁלִישִׁית.
6 וְיוֹתָם הִמְשִׁיךְ לְהִתְחַזֵּק, כִּי כּוֹנֵן* אֶת דְּרָכָיו לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהָיו.
7 וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יוֹתָם, כָּל מִלְחֲמוֹתָיו וּדְרָכָיו, כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.
8 בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.
9 וְיוֹתָם שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו, וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד. וְאָחָז בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.
