דברי הימים ב׳ 32:1-33
לב אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמַעֲשֵׂי הַנֶּאֱמָנוּת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּפָלַשׁ לִיהוּדָה. הוּא צָר עַל הֶעָרִים הַמְּבֻצָּרוֹת, עַל מְנַת לְהַבְקִיעָן וְלִלְכֹּד אוֹתָן.
2 כַּאֲשֶׁר רָאָה יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָּא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לְמִלְחָמָה נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם,
3 הֶחְלִיט בְּהִתְיַעֲצוּת עִם שָׂרָיו וְגִבּוֹרָיו לִסְתֹּם אֶת מֵי הַמַּעְיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר, וְהֵם תָּמְכוּ בּוֹ.
4 עַם רַב הִתְקַבֵּץ, וְהֵם סָתְמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַזּוֹרֵם בְּתוֹךְ הָאָרֶץ, בְּאָמְרָם: ”לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וְיִמְצְאוּ מַיִם רַבִּים?”
5 יָתֵר עַל כֵּן, בְּרֹב נְחִישׁוּתוֹ הוּא בָּנָה מֵחָדָשׁ אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וּבָנָה עָלֶיהָ מִגְדָּלִים, וּבַחוּץ בָּנָה חוֹמָה אַחֶרֶת. הוּא גַּם תִּקֵּן אֶת הַמִּלּוֹא* שֶׁל עִיר דָּוִד וְעָשָׂה כְּלֵי נֶשֶׁק* לָרֹב וּמָגִנִּים.
6 אָז מִנָּה שָׂרֵי צָבָא עַל הָעָם וְקִבֵּץ אוֹתָם אֵלָיו בְּכִכַּר שַׁעַר הָעִיר וְעוֹדֵד אוֹתָם* בְּאָמְרוֹ:
7 ”הֱיוּ אַמִּיצִים וַחֲזָקִים. אַל תִּירְאוּ וְאַל תִּתָּקְפוּ אֵימָה מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְכָל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר אִתּוֹ, כִּי רַבִּים אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אִתּוֹ.
8 עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר,* אַךְ עִמָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לַעֲזֹר לָנוּ וּלְהִלָּחֵם אֶת מִלְחֲמוֹתֵינוּ”. וְהָעָם הִתְחַזְּקוּ מִדִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.
9 לְאַחַר מִכֵּן, כַּאֲשֶׁר הָיָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּלָכִישׁ עִם כָּל כּוֹחוֹ הַמַּלְכוּתִי,* שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו אֶל יְרוּשָׁלַיִם אֶל יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל אַנְשֵׁי יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, וְאָמַר לָהֶם:
10 ”כָּךְ אוֹמֵר סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, ’בְּמָה אַתֶּם בּוֹטְחִים, שֶׁהִנְּכֶם יוֹשְׁבִים בִּירוּשָׁלַיִם בְּעוֹדָהּ בְּמָצוֹר?
11 הַאֵין יְחִזְקִיָּהוּ מַתְעֶה אֶתְכֶם וּמוֹסֵר אֶתְכֶם לָמוּת בָּרָעָב וּבַצָּמָא, בְּאָמְרוֹ: ”יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יַצִּילֵנוּ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר”?
12 הַאֵין זֶה אוֹתוֹ יְחִזְקִיָּהוּ אֲשֶׁר הֵסִיר אֶת בָּמוֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחוֹתָיו* וְאָז אָמַר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלַיִם: ”לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד הִשְׁתַּחֲווּ וְעָלָיו הַקְטִירוּ”?
13 הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים מָה עָשִׂינוּ אֲנִי וַאֲבוֹתַי לְכָל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת? הַאִם יָכְלוּ אֱלֹהֵי אֻמּוֹת הָאֲרָצוֹת לְהַצִּיל אֶת אַרְצָם מִיָּדִי?
14 מִי מִבֵּין כָּל אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ אֲבוֹתַי לְהַשְׁמָדָה יָכוֹל הָיָה לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ מִיָּדִי, שֶׁאֱלֹהֵיכֶם יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי?
15 כָּעֵת אַל יְרַמֶּה אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל יַתְעֶה אֶתְכֶם כָּךְ! אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ, כִּי אַף אֵל שֶׁל אַף אֻמָּה וּמַמְלָכָה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַצִּיל אֶת עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתַי. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֱלֹהֵיכֶם לֹא יַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי!’”
16 וַעֲבָדָיו דִּבְּרוּ אַף יוֹתֵר נֶגֶד יְהֹוָה הָאֱלֹהִים וְנֶגֶד יְחִזְקִיָּהוּ עַבְדּוֹ.
17 הוּא גַּם כָּתַב אִגְּרוֹת כְּדֵי לְחָרֵף אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּלְדַבֵּר נֶגְדּוֹ בְּאָמְרוֹ: ”כֶּאֱלֹהֵי אֻמּוֹת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ אֶת עַמָּם מִיָּדִי, כָּךְ לֹא יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ אֶת עַמּוֹ מִיָּדִי”.
18 הֵם הִמְשִׁיכוּ לִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל בִּיהוּדִית* אֶל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה כְּדֵי לְהַפְחִידָם וּלְהָטִיל עֲלֵיהֶם אֵימָה, עַל מְנַת לִלְכֹּד אֶת הָעִיר.
19 הֵם דִּבְּרוּ נֶגֶד אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלַיִם כְּפִי שֶׁדִּבְּרוּ נֶגֶד אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם הֵם.
20 אַךְ יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ הִמְשִׁיכוּ לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ וְלִזְעֹק לַשָּׁמַיִם לְעֶזְרָה.
21 אָז שָׁלַח יְהֹוָה מַלְאָךְ וְהִשְׁמִיד כָּל גִּבּוֹר חַיִל, מַנְהִיג וְשַׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְהוּא שָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ. מְאֻחָר יוֹתֵר נִכְנַס לְבֵית* אֱלֹהָיו, וְשָׁם כַּמָּה מִבָּנָיו הִכּוּ אוֹתוֹ בַּחֶרֶב.
22 וִיהֹוָה הוֹשִׁיעַ אֶת יְחִזְקִיָּהוּ וְאֶת תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִיַּד הַכֹּל, וְנָתַן לָהֶם מְנוּחָה מִסָּבִיב.
23 וְרַבִּים הֵבִיאוּ מְנָחוֹת* לִיהֹוָה בִּירוּשָׁלַיִם וּדְבָרִים מֻבְחָרִים לִיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וְהוּא הָיָה נִכְבָּד מְאוֹד בְּעֵינֵי כָּל הָאֻמּוֹת אַחֲרֵי כֵן.
24 בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה יְחִזְקִיָּהוּ וְעָמַד לָמוּת, וְהוּא הִתְפַּלֵּל לִיהֹוָה, אֲשֶׁר עָנָה לוֹ וְנָתַן לוֹ מוֹפֵת.*
25 אַךְ יְחִזְקִיָּהוּ לֹא הֵגִיב בְּהַעֲרָכָה עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לוֹ, כִּי גָּבַהּ לִבּוֹ, וּבְעִקְבוֹת זֹאת בָּא זַעַם עָלָיו וְעַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם.
26 אוּלָם יְחִזְקִיָּהוּ הִכְנִיעַ אֶת לִבּוֹ הַגֵּאֶה, הוּא וְתוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְלֹא בָּא עֲלֵיהֶם זַעַם יְהֹוָה בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ.
27 וְלִיחִזְקִיָּהוּ הָיוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד רַבִּים מְאוֹד; וְהוּא עָשָׂה לוֹ מַחְסָנִים לְכֶסֶף, לְזָהָב, לַאֲבָנִים יְקָרוֹת, לְשֶׁמֶן בֹּשֶׂם, לְמָגִנִּים וּלְכָל כְּלֵי הַחֶמְדָּה.
28 הוּא גַּם עָשָׂה מְקוֹמוֹת אִחְסוּן לִתְבוּאַת הַדָּגָן וְהַיַּיִן הֶחָדָשׁ וְהַשֶּׁמֶן, וְכֵן גַּם אֻרְווֹת לְכָל סוּגֵי הַבְּהֵמוֹת וְאֻרְווֹת לָעֲדָרִים.
29 וְהוּא בָּנָה לוֹ עָרִים, וְהִשִּׂיג מִקְנֶה, צֹאן וּבָקָר לָרֹב, כִּי נָתַן לוֹ אֱלֹהִים רְכוּשׁ רַב מְאוֹד.
30 הָיָה זֶה יְחִזְקִיָּהוּ אֲשֶׁר סָתַם אֶת הַמּוֹצָא הָעֶלְיוֹן שֶׁל מֵי הַגִּיחוֹן וְהִטָּה אוֹתָם הַיְשֵׁר מַטָּה מַעֲרָבָה אֶל עִיר דָּוִד, וִיחִזְקִיָּהוּ הִצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו.
31 אוּלָם כַּאֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ דּוֹבְרֵי שָׂרֵי בָּבֶל לִשְׁאֹל אוֹתוֹ עַל הַמּוֹפֵת* אֲשֶׁר הָיָה בָּאָרֶץ, עָזַב אוֹתוֹ הָאֱלֹהִים כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ, כְּדֵי לָדַעַת אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ.
32 וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יְחִזְקִיָּהוּ וַחֲסָדָיו כְּתוּבִים בַּחֲזוֹן הַנָּבִיא יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ בְּסֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל.
33 וִיחִזְקִיָּהוּ שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו, וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בַּמַּעֲלֶה הַמּוֹבִיל אֶל קִבְרֵי בְּנֵי דָּוִד; וְכָל יְהוּדָה וְתוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם כִּבְּדוּ אוֹתוֹ בְּמוֹתוֹ. וּמְנַשֶּׁה בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.