דברי הימים ב׳ 7:1-22
ז מִיָּד כַּאֲשֶׁר סִיֵּם שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל, יָרְדָה אֵשׁ מֵהַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַזְּבָחִים, וּכְבוֹד יְהֹוָה מִלֵּא אֶת הַבַּיִת.
2 הַכֹּהֲנִים לֹא יָכְלוּ לְהִכָּנֵס אֶל בֵּית יְהֹוָה כִּי כְּבוֹד יְהֹוָה מִלֵּא אֶת בֵּית יְהֹוָה.
3 וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִסְתַּכְּלוּ כַּאֲשֶׁר יָרְדָה הָאֵשׁ וְהָיָה כְּבוֹד יְהֹוָה עַל הַבַּיִת, וְהֵם כָּרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָּה וְהִשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוּ לִיהֹוָה, ”כִּי טוֹב הוּא; לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”.
4 וְהַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם זָבְחוּ זְבָחִים לִפְנֵי יְהֹוָה.
5 הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָבַח עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף בָּקָר וּמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף צֹאן. כָּךְ חָנְכוּ הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים.
6 הַכֹּהֲנִים עָמְדוּ בְּעֶמְדוֹת מִשְׁמַרְתָּם וְכֵן גַּם הַלְּוִיִּים אֲשֶׁר הֶחְזִיקוּ בַּכֵּלִים אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ לְלִוּוּי הַשִּׁיר לִיהֹוָה. (דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָשָׂה אֶת הַכֵּלִים הָאֵלֶּה כְּדֵי לְהוֹדוֹת לִיהֹוָה — ”כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ” — כַּאֲשֶׁר הָיָה דָּוִד מְהַלֵּל עִמָּם.*) וְהַכֹּהֲנִים תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת בְּקוֹל מוּלָם, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ.
7 אָז קִדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶמְצַע הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵּית יְהֹוָה, כִּי שָׁם הָיָה עָלָיו לְהַקְרִיב אֶת הָעוֹלוֹת וְאֶת שֻׁמַּן זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים, כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָכִיל אֶת הָעוֹלוֹת, אֶת הַמְּנָחוֹת וְאֶת הַשֻּׁמָּן.
8 בָּעֵת הַהִיא עָרַךְ שְׁלֹמֹה אֶת הַחַג בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, קָהָל גָּדוֹל מְאוֹד מִלְּבוֹא חֲמָת* עַד נַחַל* מִצְרַיִם.
9 אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי* קִיְּמוּ עֲצֶרֶת, כִּי עָרְכוּ אֶת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים וְאֶת הַחַג בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.
10 וּבַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלֵּחַ אֶת הָעָם לְבָתֵּיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוּב אֲשֶׁר גִּלָּה יְהֹוָה כְּלַפֵּי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה וְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.
11 כָּךְ הִשְׁלִים שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית* הַמֶּלֶךְ; וְכָל מָה שֶׁעָלָה עַל לֵב שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בַּאֲשֶׁר לְבֵית יְהֹוָה וּבֵיתוֹ שֶׁלּוֹ הִשְׁלִים בְּהַצְלָחָה.
12 אָז נִרְאָה יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּלַּיְלָה וְאָמַר לוֹ: ”שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִי כְּבֵית זֶבַח.
13 כַּאֲשֶׁר אֶעֱצֹר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְכַאֲשֶׁר אֲצַוֶּה עַל הַחֲגָבִים לֶאֱכֹל אֶת הָאָרֶץ וְאִם אֶשְׁלַח מַגֵּפָה בְּעַמִּי,
14 אִם יִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְּלוּ וִיבַקְּשׁוּ אֶת פָּנַי וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעוֹת, אֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח עַל חֶטְאָם וַאֲרַפֵּא אֶת אַרְצָם.
15 עַתָּה יִהְיוּ עֵינַי פְּתוּחוֹת וְאָזְנַי קַשּׁוּבוֹת לִתְפִלָּה בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
16 וְכָעֵת בָּחַרְתִּי וְקִדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה לְמַעַן יִהְיֶה בּוֹ שְׁמִי עַד עוֹלָם, וְעֵינַי וְלִבִּי יִהְיוּ שָׁם תָּמִיד.
17 ”וְאַתָּה, אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כְּפִי שֶׁהָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ, וְתִשְׁמֹר אֶת חֻקַּי וְאֶת מִשְׁפָּטַי,
18 אֲבַסֵּס אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתְךָ, כְּפִי שֶׁכָּרַתִּי בְּרִית עִם דָּוִד אָבִיךָ בְּאָמְרִי, ’לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ הַמּוֹשֵׁל* עַל יִשְׂרָאֵל’.
19 אַךְ אִם אַתֶּם תָּסוּרוּ וְתַעַזְבוּ אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִצְווֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי לִפְנֵיכֶם וְתֵלְכוּ וְתַעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְתִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם,
20 אֶעֱקֹר אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר קִדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנַי וְאֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ לְבוּז* וּלְלַעַג בְּכָל הָעַמִּים.
21 וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עִיֵּי חֳרָבוֹת. כָּל הָעוֹבֵר לְיָדוֹ יִתְבּוֹנֵן בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וְיֹאמַר, ’לָמָּה עָשָׂה זֹאת יְהֹוָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה?’
22 וְהֵם יֹאמְרוּ, ’הָיָה זֶה מִשּׁוּם שֶׁהֵם עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִמְּצוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְעָבְדוּ אוֹתָם. מִשּׁוּם כָּךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הָאָסוֹן הַזֶּה’”.
