דניאל 5‏:1‏-31

  • המלך בלשאצר עורך משתה ‏(‏1–4‏)‏

  • הכתובת על הקיר ‏(‏5–12‏)‏

  • דניאל מתבקש להסביר את פשר הכתובת ‏(‏13–25‏)‏

  • פשר המילים:‏ בבל תיפול ‏(‏26–31‏)‏

ה  וְהַמֶּלֶךְ בֵּלְשַׁאצַּר עָרַךְ מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לְאֶלֶף מִנִּכְבָּדָיו,‏ וְשָׁתָה יַיִן לִפְנֵיהֶם.‏  וּבִהְיוֹתוֹ תַּחַת הַשְׁפָּעַת הַיַּיִן צִוָּה בֵּלְשַׁאצַּר לְהָבִיא אֶת כְּלֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף שֶׁלָּקַח נְבוּכַדְנֶאצַּר אָבִיו מִן הַהֵיכָל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם,‏ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וְנִכְבָּדָיו,‏ פִּילַגְשָׁיו וְנָשָׁיו הַמִּשְׁנִיּוֹת.‏  אָז הוּבְאוּ כְּלֵי הַזָּהָב שֶׁנִּלְקְחוּ מֵהֵיכַל בֵּית אֱלֹהִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם,‏ וְהַמֶּלֶךְ וְנִכְבָּדָיו,‏ פִּילַגְשָׁיו וְנָשָׁיו הַמִּשְׁנִיּוֹת שָׁתוּ מֵהֶם.‏  הֵם שָׁתוּ יַיִן וְהִלְּלוּ אֱלֹהֵי זָהָב וְכֶסֶף,‏ נְחֹשֶׁת,‏ בַּרְזֶל,‏ עֵץ וָאֶבֶן.‏  בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הוֹפִיעוּ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד אָדָם וְהֵחֵלּוּ לִכְתֹּב עַל טִיחַ קִיר אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ מוּל הַמְּנוֹרָה,‏ וְהַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת גַּב הַיָּד הַכּוֹתֶבֶת.‏  אָז הֶחְוִיר הַמֶּלֶךְ* וּמַחְשְׁבוֹתָיו הִבְהִילוּהוּ,‏ וּמָתְנָיו רָעֲדוּ וּבִרְכָּיו נָקְשׁוּ.‏  וְהַמֶּלֶךְ קָרָא בְּקוֹל רָם לְזַמֵּן אֶת הָאַשָּׁפִים,‏* אֶת הַכַּשְׂדִּים* וְאֶת חוֹזֵי הַכּוֹכָבִים.‏ אָמַר הַמֶּלֶךְ לְחַכְמֵי בָּבֶל:‏ ”‏הָאִישׁ אֲשֶׁר יִקְרָא אֶת הַכְּתֹבֶת וְיַגִּיד לִי אֶת פִּשְׁרָהּ יֻלְבַּשׁ אַרְגָּמָן,‏ עֲנַק זָהָב יוּשַׂם עַל צַוָּארוֹ,‏ וְהוּא יִשְׁלֹט כַּשְּׁלִישִׁי בַּמַּלְכוּת”‏.‏  אָז נִכְנְסוּ כָּל חַכְמֵי הַמֶּלֶךְ,‏ אַךְ לֹא יָכְלוּ לִקְרֹא אֶת הַכְּתֹבֶת וּלְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ אֶת פִּשְׁרָהּ.‏  וְהַמֶּלֶךְ בֵּלְשַׁאצַּר הָיָה מְבֹהָל מְאוֹד וּפָנָיו הֶחְוִירוּ;‏ וְנִכְבָּדָיו הָיוּ אוֹבְדֵי עֵצוֹת.‏ 10  לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וְנִכְבָּדָיו נִכְנְסָה הַמַּלְכָּה אֶל אוּלַם הַמִּשְׁתֶּה.‏ אָמְרָה הַמַּלְכָּה:‏ ”‏הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה!‏ אַל יַבְהִילוּךָ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ,‏ וְאַל יַחְוִירוּ פָּנֶיךָ.‏ 11  יֶשְׁנוֹ אִישׁ* בְּמַלְכוּתְךָ אֲשֶׁר רוּחַ אֵלִים קְדוֹשִׁים בּוֹ.‏ בִּימֵי אָבִיךָ נִמְצְאוּ בּוֹ הֶאָרָה וְתוֹבָנָה וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֵלִים.‏ וְהַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר אָבִיךָ מִנָּה אוֹתוֹ לְשַׂר הַחַרְטֻמִּים,‏ הָאַשָּׁפִים,‏* הַכַּשְׂדִּים* וְחוֹזֵי הַכּוֹכָבִים;‏ אָבִיךָ עָשָׂה כֵּן,‏ הַמֶּלֶךְ.‏ 12  כִּי בְּדָנִיֵּאל,‏ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ קָרָא אֶת שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר,‏ הָיְתָה רוּחַ יוֹצֵאת דֹּפֶן וְיֶדַע וְתוֹבָנָה לְפָרֵשׁ חֲלוֹמוֹת,‏ לְהַסְבִּיר חִידוֹת וְלִפְתֹּר בְּעָיוֹת סְבוּכוֹת.‏* וְכָעֵת יְזֻמַּן נָא דָּנִיֵּאל,‏ וְהוּא יַגִּיד לְךָ אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר”‏.‏ 13  לְפִיכָךְ דָּנִיֵּאל הוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.‏ וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל אֶת דָּנִיֵּאל:‏ ”‏הַאִם אַתָּה דָּנִיֵּאל מִגּוֹלֵי יְהוּדָה,‏ אֲשֶׁר הֵבִיא אָבִי הַמֶּלֶךְ מִיְּהוּדָה?‏ 14  שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ כִּי רוּחַ אֵלִים בְּךָ וְכִי הֶאָרָה וְתוֹבָנָה וְחָכְמָה יוֹצֵאת דֹּפֶן נִמְצְאוּ בְּךָ.‏ 15  וְהַחֲכָמִים וְהָאַשָּׁפִים* הוּבְאוּ לְפָנַי לִקְרֹא אֶת הַכְּתֹבֶת וּלְהוֹדִיעַ לִי אֶת פִּשְׁרָהּ,‏ אַךְ הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַגִּיד אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר.‏ 16  וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ כִּי יָכוֹל אַתָּה לְהַסְבִּיר פִּשְׁרָם שֶׁל דְּבָרִים וְלִפְתֹּר בְּעָיוֹת סְבוּכוֹת.‏* וְכָעֵת אִם תּוּכַל לִקְרֹא אֶת הַכְּתֹבֶת וּלְהוֹדִיעַ לִי אֶת פִּשְׁרָהּ,‏ תֻּלְבַּשׁ אַרְגָּמָן,‏ עֲנַק זָהָב יוּשַׂם עַל צַוָּארְךָ,‏ וְתִשְׁלֹט כַּשְּׁלִישִׁי בַּמַּלְכוּת”‏.‏ 17  וְדָנִיֵּאל הֵשִׁיב לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אֶת מַתְּנוֹתֶיךָ שְׁמֹר לְעַצְמְךָ וְאֶת דּוֹרוֹנוֹתֶיךָ תֵּן לַאֲחֵרִים.‏ אֲבָל אֶת הַכְּתֹבֶת אֶקְרָא לַמֶּלֶךְ וְאֶת פִּשְׁרָהּ אוֹדִיעַ לוֹ.‏ 18  וְאַתָּה,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ לִנְבוּכַדְנֶאצַּר אָבִיךָ נָתַן הָאֵל הָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּלְכוּת וְהַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד וְהֶהָדָר.‏ 19  וּבְשֶׁל הַגְּדֻלָּה שֶׁנָּתַן לוֹ,‏ רָעֲדוּ וּפָחֲדוּ מִפָּנָיו כָּל הָעַמִּים,‏ הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת.‏* אֶת אֲשֶׁר חָפַץ הֵמִית אוֹ הוֹתִיר בַּחַיִּים,‏ וְאֶת אֲשֶׁר חָפַץ רוֹמֵם אוֹ הִשְׁפִּיל.‏ 20  אַךְ כַּאֲשֶׁר רָם לְבָבוֹ וְהִתְקַשְּׁתָה רוּחוֹ עַד כִּי פָּעַל בְּעַזּוּת מֵצַח,‏ הוּרַד מִכֵּס מַלְכוּתוֹ,‏ וּכְבוֹדוֹ הוּסַר מִמֶּנּוּ.‏ 21  הוּא גֹּרַשׁ מִקֶּרֶב בְּנֵי הָאָדָם,‏ וְלִבּוֹ נַעֲשָׂה כְּלֵב חַיָּה,‏ וּמִשְׁכָּנוֹ הָיָה עִם הָעֲרוֹדִים.‏* צִמְחִיָּה הֶאֱכִילוּהוּ כִּשְׁוָרִים,‏ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם נִרְטַב גּוּפוֹ,‏ עַד אֲשֶׁר הִכִּיר בְּכָךְ שֶׁהָאֵל הָעֶלְיוֹן הוּא הַשּׁוֹלֵט בְּמַלְכוּת בְּנֵי הָאָדָם וְאֶת אֲשֶׁר יֶחְפַּץ מֵקִים הוּא עָלֶיהָ.‏ 22  ‏”‏אַךְ אַתָּה,‏ בְּנוֹ בֵּלְשַׁאצַּר,‏ לֹא הִשְׁפַּלְתָּ אֶת לְבָבְךָ,‏ אַף כִּי יָדַעְתָּ אֶת כָּל זֹאת.‏ 23  בִּמְקוֹם זֹאת,‏ רוֹמַמְתָּ אֶת עַצְמְךָ נֶגֶד אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְצִוִּיתָ שֶׁיָּבִיאוּ לְךָ אֶת כְּלֵי בֵּיתוֹ.‏ וְאַתָּה וְנִכְבָּדֶיךָ,‏ פִּילַגְשֶׁיךָ וְנָשֶׁיךָ הַמִּשְׁנִיּוֹת שְׁתִיתֶם מֵהֶם יַיִן וְהִלַּלְתֶּם אֱלֹהֵי כֶּסֶף וְזָהָב,‏ נְחֹשֶׁת,‏ בַּרְזֶל,‏ עֵץ וָאֶבֶן,‏ אֵלִים שֶׁאֵינָם רוֹאִים,‏ אֵינָם שׁוֹמְעִים וְאֵינָם יוֹדְעִים דָּבָר.‏ אַךְ לֹא הִלַּלְתָּ אֶת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְשִׁימָתְךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ בְּיָדוֹ.‏ 24  לָכֵן הַיָּד נִשְׁלְחָה מִמֶּנּוּ,‏ וְהַכְּתֹבֶת הַזֹּאת נִרְשְׁמָה.‏ 25  וְזוֹ הַכְּתֹבֶת שֶׁנִּרְשְׁמָה:‏ מְנֵא,‏ מְנֵא,‏ תְּקֵל וּפַרְסִין.‏ 26  ‏”‏זֶה פֵּשֶׁר הַמִּלִּים:‏ מְנֵא — מָנָה אֱלֹהִים אֶת יְמֵי מַלְכוּתְךָ וְהִשְׁלִימָם.‏* 27  ‏”‏תְּקֵל — נִשְׁקַלְתָּ בַּמֹּאזְנַיִם וְנִמְצֵאתָ חָסֵר.‏ 28  ‏”‏פְּרֵס — נֶחְלְקָה מַלְכוּתְךָ וְנִתְּנָה לַמָּדִים וְלַפָּרְסִים”‏.‏ 29  אָז צִוָּה בֵּלְשַׁאצַּר,‏ וְהִלְבִּישׁוּ אֶת דָּנִיֵּאל אַרְגָּמָן וְשָׂמוּ עֲנַק זָהָב עַל צַוָּארוֹ;‏ וְהִכְרִיזוּ עָלָיו שֶׁהוּא יִשְׁלֹט כַּשְּׁלִישִׁי בַּמַּלְכוּת.‏ 30  בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה נֶהֱרַג בֵּלְשַׁאצַּר הַמֶּלֶךְ הַכַּשְׂדִּי.‏ 31  וְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי קִבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת;‏ הוּא הָיָה כְּבֶן שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.‏

הערות שוליים

או ”‏השתנה מראה המלך”‏.‏
או ”‏המכשפים;‏ מַשְׁבִּיעֵי הרוחות”‏.‏
כלומר,‏ קבוצת מומחים בהגדת עתידות ואסטרולוגיה.‏
או ”‏אדם כשיר”‏.‏
או ”‏המכשפים;‏ מַשְׁבִּיעֵי הרוחות”‏.‏
כלומר,‏ קבוצת מומחים בהגדת עתידות ואסטרולוגיה.‏
מילולית,‏ ”‏להתיר קשרים”‏.‏
או ”‏המכשפים;‏ מַשְׁבִּיעֵי הרוחות”‏.‏
מילולית,‏ ”‏להתיר קשרים”‏.‏
או ”‏הקבוצות הלשוניות”‏.‏
או ”‏חמורי הבר”‏.‏
או ”‏ושם להם קץ”‏.‏