דניאל 6‏:1‏-28

  • פקידי הממשל הפרסים זוממים נגד דניאל ‏(‏1–9‏)‏

  • דניאל ממשיך להתפלל ‏(‏10–15‏)‏

  • דניאל מושלך אל גוב האריות ‏(‏16–24‏)‏

  • המלך דריווש נותן כבוד לאלוהי דניאל ‏(‏25–28‏)‏

ו  וּבְעֵינֵי דָּרְיָוֶשׁ טוֹב הָיָה לְמַנּוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים עַל כָּל הַמַּלְכוּת.‏  עֲלֵיהֶם הָיוּ שְׁלוֹשָׁה מַשְׁגִּיחִים,‏ וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה דָּנִיֵּאל;‏ וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הָיוּ מוֹסְרִים לָהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן,‏ לְבַל תָּבוֹא רָעָה עַל הַמֶּלֶךְ.‏  וְדָנִיֵּאל עָלָה עַל שְׁאַר הַמַּשְׁגִּיחִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים,‏ כִּי הָיְתָה בּוֹ רוּחַ יוֹצֵאת דֹּפֶן,‏ וְהַמֶּלֶךְ הִתְכַּוֵּן לְרוֹמְמוֹ עַל כָּל הַמַּלְכוּת.‏  בָּעֵת הַהִיא נִסּוּ הַמַּשְׁגִּיחִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים לִמְצֹא עִלָּה לְהַאֲשִׁים אֶת דָּנִיֵּאל בְּעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה,‏* אַךְ לֹא יָכְלוּ לִמְצֹא כָּל עִלָּה אוֹ דָּבָר מֻשְׁחָת,‏ כִּי הָיָה מְהֵימָן וְלֹא נִמְצְאוּ בּוֹ כָּל מֶחְדָּל אוֹ שְׁחִיתוּת.‏  אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה:‏ ”‏לֹא נוּכַל לִמְצֹא בְּדָנִיֵּאל הַזֶּה כָּל עִלָּה לְהַאֲשָׁמָה אֶלָּא אִם כֵּן נִמְצָא אוֹתָהּ נֶגְדּוֹ בְּתוֹרַת אֱלֹהָיו”‏.‏  לָכֵן הַמַּשְׁגִּיחִים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הָאֵלֶּה נִכְנְסוּ יַחְדָּו אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה!‏  כָּל מַשְׁגִּיחֵי הַמַּלְכוּת,‏ הַסְּגָנִים,‏ הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים,‏ שָׂרֵי הַמַּלְכוּת הַבְּכִירִים וְהַמּוֹשְׁלִים הִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם לְהוֹצִיא צַו מַלְכוּתִי וּלְהַשְׁלִיט אִסּוּר,‏ שֶׁלְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם כָּל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה מִכָּל אֵל אוֹ אָדָם אַחֵר מִלְּבַדְּךָ,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ יֻשְׁלַךְ אֶל גֹּב הָאֲרָיוֹת.‏  וְכָעֵת,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ הוֹצֵא אֶת הַצַּו וַחֲתֹם עָלָיו,‏ כָּךְ שֶׁלֹּא נִתָּן יִהְיֶה לְשַׁנּוֹתוֹ,‏ כְּחֹק הַמָּדִים וְהַפָּרְסִים,‏ חֹק וְלֹא יַעֲבֹר”‏.‏  עַל כֵּן חָתַם הַמֶּלֶךְ דָּרְיָוֶשׁ עַל הַצַּו וְעַל הָאִסּוּר.‏ 10  אַךְ כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְדָנִיֵּאל שֶׁהַצַּו נֶחְתַּם,‏ הָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ,‏ אֲשֶׁר בְּחַדְרוֹ עַל הַגַּג הָיוּ הַחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים לְכִוּוּן יְרוּשָׁלַיִם.‏ וְשָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל וְהִלֵּל אֶת אֱלֹהָיו,‏ כְּפִי שֶׁנָּהַג לַעֲשׂוֹת קֹדֶם לָכֵן.‏ 11  אָז הִתְפָּרְצוּ פְּנִימָה הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמָצְאוּ אֶת דָּנִיֵּאל מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי אֱלֹהָיו.‏ 12  לָכֵן הֵם נִגְּשׁוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהִזְכִּירוּ לוֹ אֶת הָאִסּוּר הַמַּלְכוּתִי:‏ ”‏הַאִם לֹא חָתַמְתָּ עַל אִסּוּר שֶׁלְּפִיו לְמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם כָּל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה מִכָּל אֵל אוֹ אָדָם אַחֵר מִלְּבַדְּךָ,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ יֻשְׁלַךְ אֶל גֹּב הָאֲרָיוֹת?‏”‏ וְהַמֶּלֶךְ הֵשִׁיב:‏ ”‏קָבוּעַ הַדָּבָר כְּחֹק הַמָּדִים וְהַפָּרְסִים,‏ חֹק וְלֹא יַעֲבֹר”‏.‏ 13  מִיָּד אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏דָּנִיֵּאל,‏ מִגּוֹלֵי יְהוּדָה,‏ לֹא כִּבֵּד אוֹתְךָ,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ וְלֹא אֶת הָאִסּוּר שֶׁעָלָיו חָתַמְתָּ,‏ אֶלָּא מִתְפַּלֵּל הוּא שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם”‏.‏ 14  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ,‏ חָרָה לוֹ מְאוֹד וְהוּא נִסָּה לַחְשֹׁב כֵּיצַד לְהַצִּיל אֶת דָּנִיֵּאל;‏ וְעַד שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ עָשָׂה כָּל מַאֲמָץ לְהַצִּילוֹ.‏ 15  לְבַסּוֹף נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה יַחְדָּו אֶל הַמֶּלֶךְ,‏ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏דַּע לְךָ,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ כִּי חֹק הַמָּדִים וְהַפָּרְסִים הוּא שֶׁכָּל אִסּוּר אוֹ צַו שֶׁמּוֹצִיא הַמֶּלֶךְ אֵין לְשַׁנּוֹתָם”‏.‏ 16  לְפִיכָךְ צִוָּה הַמֶּלֶךְ,‏ וְהֵבִיאוּ אֶת דָּנִיֵּאל וְהִשְׁלִיכוּהוּ אֶל גֹּב הָאֲרָיוֹת.‏ אָמַר הַמֶּלֶךְ לְדָנִיֵּאל:‏ ”‏אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹבֵד אוֹתוֹ בְּכָל עֵת,‏ הוּא יַצִּילְךָ”‏.‏ 17  וְאֶבֶן הוּבְאָה וְהֻצְּבָה עַל פֶּתַח* הַגֹּב,‏ וְהַמֶּלֶךְ חָתַם אוֹתָהּ בְּטַבַּעַת חוֹתָמוֹ וּבְטַבַּעַת הַחוֹתָם שֶׁל נִכְבָּדָיו,‏ לְבַל יִשְׁתַּנֶּה דָּבָר בַּאֲשֶׁר לְדָנִיֵּאל.‏ 18  וְהַמֶּלֶךְ הָלַךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ.‏ הוּא צָם בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה וְנִמְנַע מֵהַנָּאוֹת,‏* וּשְׁנָתוֹ נָדְדָה.‏ 19  לְבַסּוֹף,‏ עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר,‏ קָם הַמֶּלֶךְ וּמִהֵר אֶל גֹּב הָאֲרָיוֹת.‏ 20  בְּהִתְקָרְבוֹ אֶל הַגֹּב קָרָא אֶל דָּנִיֵּאל בְּקוֹל עָצוּב.‏ הַמֶּלֶךְ שָׁאַל אֶת דָּנִיֵּאל:‏ ”‏דָּנִיֵּאל,‏ עֶבֶד אֱלֹהִים חַיִּים,‏ הַאִם הָיָה בְּכוֹחוֹ שֶׁל אֱלֹהֶיךָ,‏ אֲשֶׁר אוֹתוֹ אַתָּה עוֹבֵד בְּכָל עֵת,‏ לְהַצִּילְךָ מִן הָאֲרָיוֹת?‏”‏ 21  מִיָּד אָמַר דָּנִיֵּאל לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה!‏ 22  אֱלֹהַי שָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ וְסָגַר אֶת פִּי הָאֲרָיוֹת,‏ וְהֵם לֹא הִזִּיקוּ לִי,‏ כִּי נִמְצֵאתִי נָקִי לְפָנָיו;‏ וְגַם לְךָ,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ לֹא עָשִׂיתִי כָּל רַע”‏.‏ 23  וְהַמֶּלֶךְ שָׂמַח עַד מְאוֹד וְצִוָּה לְהַעֲלוֹת אֶת דָּנִיֵּאל מִן הַגֹּב.‏ וְדָנִיֵּאל הֻעֲלָה מִן הַגֹּב,‏ וְהוּא לֹא נִזּוֹק כְּלָל,‏ כִּי בָּטַח בֶּאֱלֹהָיו.‏ 24  וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה,‏ וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהֶאֱשִׁימוּ* אֶת דָּנִיֵּאל הוּבְאוּ,‏ וְהֵם הֻשְׁלְכוּ אֶל גֹּב הָאֲרָיוֹת יַחַד עִם בְּנֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם.‏ וְעוֹד בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ אֶל תַּחְתִּית הַגֹּב,‏ גָּבְרוּ עֲלֵיהֶם הָאֲרָיוֹת וְרִסְּקוּ אֶת כָּל עַצְמוֹתֵיהֶם.‏ 25  אָז כָּתַב דָּרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעַמִּים,‏ הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת* הַיּוֹשְׁבִים בְּכָל הָאָרֶץ:‏ ”‏שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה!‏ 26  הִנְנִי מוֹצִיא צַו שֶׁלְּפִיו בְּכָל תְּחוּמֵי מַלְכוּתִי יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים רוֹעֲדִים וִירֵאִים מִפְּנֵי אֱלֹהֵי דָּנִיֵּאל.‏ כִּי הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וְקַיָּם לְעוֹלָמִים.‏ מַלְכוּתוֹ לֹא תֵּחָרֵב,‏ וְשִׁלְטוֹנוֹ נִצְחִי.‏* 27  הוּא מַצִּיל,‏ מוֹשִׁיעַ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹת וְנִפְלָאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ,‏ כִּי הִצִּיל אֶת דָּנִיֵּאל מִיַּד הָאֲרָיוֹת”‏.‏ 28  וְדָנִיֵּאל הַזֶּה עָשָׂה חַיִל בְּמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ הַפָּרְסִי.‏

הערות שוליים

מילולית,‏ ”‏המלכות”‏.‏
מילולית,‏ ”‏פי”‏.‏
או אולי ”‏ולא הוכנסו אליו נגנים”‏.‏
או ”‏שהשמיצו”‏.‏
או ”‏הקבוצות הלשוניות”‏.‏
או ”‏וריבונותו נצחית”‏.‏