הושע 11‏:1‏-12

  • אהבת אלוהים לישראל מנעוריו ‏(‏1–12‏)‏

    • ‏”‏ממצרים קראתי לבני”‏ ‏(‏1‏)‏

יא  ‏”‏כַּאֲשֶׁר הָיָה יִשְׂרָאֵל נַעַר,‏ אָהַבְתִּי אוֹתוֹ,‏וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי.‏   כְּכָל שֶׁקָּרְאוּ* לָהֶם,‏כָּךְ הָלְכוּ מִפְּנֵיהֶם.‏ הֵם הוֹסִיפוּ לִזְבֹּחַ לַבְּעָלִיםוּלְהַקְטִיר לַפְּסָלִים.‏   אַךְ אָנוֹכִי לִמַּדְתִּי אֶת אֶפְרַיִם לָלֶכֶת וְלָקַחְתִּי אוֹתָם בִּזְרוֹעוֹתַי;‏וְהֵם לֹא הִכִּירוּ בְּכָךְ שֶׁאֲנִי רִפֵּאתִי אוֹתָם.‏   בְּחַבְלֵי אָדָם* הוֹסַפְתִּי לְמָשְׁכָם,‏ בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה;‏וְהָיִיתִי לָהֶם כְּמִי שֶׁמֵּרִים עֹל מִלִּסְתוֹתֵיהֶם,‏וּבַעֲדִינוּת הֶאֱכַלְתִּי כָּל אֶחָד.‏   הֵם לֹא יָשׁוּבוּ אֶל אֶרֶץ מִצְרַיִם,‏ אַךְ אַשּׁוּר יִהְיֶה מַלְכָּם,‏כִּי מֵאֲנוּ לָשׁוּב אֵלַי.‏   וְחֶרֶב תַּכֶּה סָבִיב בְּעָרָיווְתַשְׁמִיד אֶת בְּרִיחָיו וְתֹאכְלֵם בְּשֶׁל מְזִמּוֹתֵיהֶם.‏   עַמִּי נְחוּשִׁים שֶׁלֹּא לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לִי.‏ אַף כִּי קָרְאוּ לָהֶם אֶל עָל,‏* אִישׁ אֵינוֹ קָם.‏   אֵיךְ אֲוַתֵּר עָלֶיךָ,‏ אֶפְרַיִם?‏ אֵיךְ אֶמְסֹר אוֹתְךָ,‏ יִשְׂרָאֵל?‏ אֵיךְ אֶנְהַג בְּךָ כְּאַדְמָה?‏ אֵיךְ אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ כִּצְבוֹיִם?‏ נֶהֱפַךְ עָלַי לִבִּי;‏*בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נֵעוֹרוּ* רַחֲמַי.‏   לֹא אֶפְרֹק אֶת כַּעֲסִי הַבּוֹעֵר.‏ לֹא אָשׁוּב לְהַשְׁמִיד אֶת אֶפְרַיִם,‏כִּי אֵל אָנוֹכִי וְלֹא אִישׁ,‏הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ,‏וְלֹא אָבוֹא נֶגְדְּךָ בְּזַעַם.‏ 10  אַחֲרֵי יְהֹוָה יֵלְכוּ,‏ וְהוּא כְּאַרְיֵה יִשְׁאַג;‏כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַג יָבוֹאוּ בָּנָיו בִּרְעָדָה מִן הַמַּעֲרָב.‏ 11  הֵם יִרְעֲדוּ כְּצִפּוֹר בְּבוֹאָם מִמִּצְרַיִם,‏כְּיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר;‏וְאוֹשִׁיב אוֹתָם בְּבָתֵּיהֶם”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 12  ‏”‏אֶפְרַיִם הִקִּיפוּנִי בִּשְׁקָרִים,‏וּבֵית יִשְׂרָאֵל בְּמִרְמָה.‏ אַךְ יְהוּדָה עֲדַיִן מִתְהַלֵּךְ* עִם אֱלֹהִים,‏וְנֶאֱמָן הוּא לַקָּדוֹשׁ מִכֹּל”‏.‏

הערות שוליים

כלומר,‏ נביאים ואחרים שנשלחו להדריך את ישראל.‏
או ”‏בחבלי טוּב”‏,‏ כחבלים של הורה.‏
כלומר,‏ אל צורת פולחן נעלה.‏
או ”‏חזרתי בי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נכמרו”‏,‏ התחממו.‏
או ”‏משוטט”‏.‏