הושע 2:1-23
ב ”אִמְרוּ לַאֲחֵיכֶם, ’עַמִּי!’*
וּלְאַחְיוֹתֵיכֶם, ’רֻחֲמָה!’*
2 הַאֲשִׁימוּ אֶת אִמְּכֶם; הַאֲשִׁימוּ אוֹתָהּ,כִּי הִיא אֵינָהּ אִשְׁתִּי וְאָנוֹכִי אֵינִי בַּעֲלָהּ.*
עָלֶיהָ לְהָסִיר אֶת זְנוּנֶיהָ* מֵעָלֶיהָוְאֶת נִאוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ,
3 פֶּן אַפְשִׁיטֶהָ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ עֵירֻמָּה וְאַצִּיגֶהָ כִּבְיוֹם הִוָּלְדָהּ,וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ כְּמִדְבָּרוְאֶהֱפֹךְ אוֹתָהּ לְאֶרֶץ צְחִיחָהוְאָמִית אוֹתָהּ בַּצָּמָא.
4 וְעַל בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם,כִּי בְּנֵי זְנוּנִים* הֵם.
5 כִּי זָנְתָה* אִמָּם.
זוֹ אֲשֶׁר הָרְתָה אוֹתָם הִתְנַהֲגָה בְּצוּרָה מְבִישָׁה, כִּי אָמְרָה,’אֵלֵךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבַי מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה,נוֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי,צַמְרִי וּפִשְׁתָּנִי, שַׁמְנִי וּמַשְׁקְאוֹתַי’.
6 לָכֵן אֶחְסֹם אֶת דַּרְכֵּךְ בִּמְשׂוּכַת* קוֹצִים;וְאָקִים גֶּדֶר אֶבֶן נֶגְדָּהּ,וְהִיא לֹא תּוּכַל לִמְצֹא אֶת נְתִיבוֹתֶיהָ.
7 הִיא תִּרְדֹּף אַחַר מְאַהֲבֶיהָ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה, אַךְ לֹא תַּשִּׂיגֵם;הִיא תְּחַפְּשֵׂם, אַךְ לֹא תִּמְצָאֵם.
וְאָז הִיא תֹּאמַר, ’אָשׁוּב לִי אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן,כִּי טוֹב הָיָה לִי אָז מֵעַתָּה’.
8 וְהִיא לֹא הִכִּירָה בְּכָךְ שֶׁאֲנִי נָתַתִּי לָהּ אֶת הַדָּגָן, אֶת הַיַּיִן הֶחָדָשׁ וְאֶת הַשֶּׁמֶן,וַאֲנִי נָתַתִּי לָהּ כֶּסֶף בְּשֶׁפַעוְזָהָב, אֲשֶׁר הֵם הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם לַבַּעַל.
9 ’לָכֵן אָשׁוּב, וְאֶקַּח אֶת דְּגָנִי בְּעִתּוֹוְאֶת יֵינִי הֶחָדָשׁ בְּמוֹעֲדוֹ,וְאֶחְטֹף אֶת צַמְרִי וְאֶת פִּשְׁתָּנִי אֲשֶׁר נוֹעֲדוּ לְכִסּוּי עֶרְוָתָהּ.
10 כָּעֵת אֶחְשֹׂף אֶת מְבוּשֶׁיהָ לְעֵינֵי מְאַהֲבֶיהָ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה,וְאִישׁ לֹא יַצִּיל אוֹתָהּ מִיָּדִי.
11 אַשְׁבִּית אֶת כָּל שִׂמְחָתָהּ,אֶת חַגֶּיהָ, אֶת רָאשֵׁי חֳדָשֶׁיהָ, אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ וְאֶת כָּל מוֹעֲדֶיהָ.
12 וְאֶהֱרֹס אֶת גְּפָנֶיהָ וְאֶת עֲצֵי תְּאֵנָתָהּ, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אָמְרָה:
”אֵלֶּה שְׂכָרִי, אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי מְאַהֲבַי מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה”;אֶהֱפֹךְ אוֹתָם לְיַעַר,וְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה יֹאכְלוּ אוֹתָם.
13 אֶדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִמֶּנָּה עַל הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם הִקְטִירָה לְצַלְמֵי הַבְּעָלִים,כַּאֲשֶׁר הִתְקַשְּׁטָה בְּטַבְּעוֹתֶיהָ וּבְתַכְשִׁיטֶיהָ וְרָדְפָה אַחַר מְאַהֲבֶיהָ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה,וְאוֹתִי שָׁכְחָה’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
14 ’לָכֵן אֲשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ,אוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל הַמִּדְבָּרוַאֲדַבֵּר עַל לִבָּהּ.
15 אָשִׁיב לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִן הָעֵת הַהִיא וָהָלְאָה,וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר כְּפֶתַח לְתִקְוָה;הִיא תַּעֲנֶה שָׁם כְּבִימֵי נְעוּרֶיהָ,כִּבְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
16 וּבַיּוֹם הַהוּא’, מַכְרִיז יְהֹוָה,’תִּקְרְאִי לִי אִישִׁי, וְלֹא תִּקְרְאִי לִי עוֹד בַּעֲלִי’.*
17 ’אָסִיר אֶת שְׁמוֹת צַלְמֵי הַבַּעַל מִפִּיהָ,וְהֵם לֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם.
18 וְאֶכְרֹת לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיּוֹת הַשָּׂדֶהוְעִם עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וְעִם רִמְשֵׂי הָאֲדָמָה;וְאָסִיר מִן הָאָרֶץ קֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה,וְאֶגְרֹם לָהֶם לִשְׁכַּב* בְּבִטְחָה.
19 וְאֶתְאָרֵס לָךְ לְעוֹלָם;וְאֶתְאָרֵס לָךְ בְּצֶדֶק* וּבְמִשְׁפָּט,בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.
20 אֶתְאָרֵס לָךְ בְּנֶאֱמָנוּת,וְאָכֵן תַּכִּירִי אֶת יְהֹוָה’.
21 ’בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה’, מַכְרִיז יְהֹוָה,’אֶעֱנֶה לַשָּׁמַיִם,וְהֵם יַעֲנוּ לָאָרֶץ;
22 וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה לַדָּגָן וְלַיַּיִן הֶחָדָשׁ וְלַשֶּׁמֶן;וְהֵם יַעֲנוּ לְיִזְרְעֶאל.*
23 אֶזְרַע לִי אוֹתָהּ כְּזֶרַע בָּאָרֶץ,וַאֲרַחֵם עַל זוֹ אֲשֶׁר לֹא רֻחֲמָה;*וְאֹמַר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא עַמִּי הֵם:* ”עַמִּי אַתֶּם”,וְהֵם יֹאמְרוּ: ”אַתָּה אֱלֹהַי”’”.
