הושע 4‏:1‏-19

  • ריבו של יהוה עם ישראל ‏(‏1–8‏)‏

    • אין ידע על אלוהים בארץ ‏(‏1‏)‏

  • ישראל עובדים אלילים ונוהגים בהפקרות ‏(‏9–19‏)‏

    • רוח זנונים מתעה אותם ‏(‏12‏)‏

ד  שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה,‏ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏כִּי רִיב לִיהֹוָה עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ,‏כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין יֶדַע עַל אֱלֹהִים בָּאָרֶץ.‏   שְׁבוּעוֹת כָּזָב וּשְׁקָרִים וּרְצִיחוֹתוּגְנֵבוֹת וְנִאוּפִים נַעֲשׂוּ נְפוֹצִים,‏וּשְׁפִיכוּת דָּמִים רוֹדֶפֶת שְׁפִיכוּת דָּמִים.‏   עַל כֵּן תִּתְאַבֵּל הָאָרֶץ,‏וְכָל יוֹשֵׁב בָּהּ יִתְכַּלֶּה.‏ חַיּוֹת הַשָּׂדֶה וְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם,‏וְגַם דְּגֵי הַיָּם,‏ יֹאבְדוּ.‏   ‏”‏אַךְ אִישׁ אַל יָרִיב אוֹ יוֹכִיחַ,‏כִּי עַמְּךָ הֵם כְּמִי שֶׁרָבִים עִם כֹּהֵן.‏   לָכֵן תִּכָּשֵׁל בְּאוֹר יוֹם,‏וְיִכָּשֵׁל גַּם הַנָּבִיא עִמְּךָ,‏ כְּמוֹ בַּלַּיְלָה.‏ וְאַשְׁתִּיק* אֶת אִמְּךָ.‏   יֻשְׁתַּק* עַמִּי,‏ כִּי אֵין יֶדַע.‏ מִכֵּיוָן שֶׁמָּאַסְתָּ בְּיֶדַע,‏גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּךָ מִלִּהְיוֹת לִי לְכֹהֵן;‏וּמִכֵּיוָן שֶׁשָּׁכַחְתָּ אֶת תּוֹרַת* אֱלֹהֶיךָ,‏אֶשְׁכַּח גַּם אֲנִי אֶת בָּנֶיךָ.‏   כְּכָל שֶׁהִתְרַבּוּ כָּךְ הוֹסִיפוּ לַחְטֹא לִי.‏ אֶת כְּבוֹדָם אֶהֱפֹךְ לְקָלוֹן.‏*   הֵם נִזּוֹנִים מֵחֵטְא עַמִּי,‏וְלַעֲווֹנָם מִתְאַוִּים.‏*   וְיִהְיֶה אוֹתוֹ הַדָּבָר לָעָם וְלַכֹּהֵן;‏אֶדְרֹשׁ מֵהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל דַּרְכֵיהֶם,‏וְאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת תּוֹצְאוֹת מַעַלְלֵיהֶם.‏ 10  הֵם יֹאכְלוּ אַךְ לֹא יִשְׂבְּעוּ.‏ הֵם יִזְנוּ* אַךְ לֹא יִרְבּוּ,‏כִּי לֹא כִּבְּדוּ אֶת יְהֹוָה.‏ 11  זְנוּת,‏* יַיִן וְיַיִן חָדָשׁגּוֹזְלִים אֶת הָרָצוֹן לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב.‏* 12  עַמִּי נוֹעָצִים בֶּאֱלִילֵי הָעֵץ שֶׁלָּהֶם,‏וְעוֹשִׂים אֶת אֲשֶׁר אוֹמֵר לָהֶם מַקְּלָם;‏*כִּי רוּחַ זְנוּנִים* מַתְעָה אוֹתָם,‏וּבִזְנוּתָם* הֵם מְסָרְבִים לְהִכָּנַע לֶאֱלֹהֵיהֶם.‏ 13  עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים הֵם זוֹבְחִים,‏וְעַל הַגְּבָעוֹת מַקְטִירִים,‏תַּחַת עֲצֵי אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְכָל אִילָן גָּדוֹל,‏כִּי טוֹב צִלָּם.‏ עַל כֵּן זוֹנוֹת* בְּנוֹתֵיכֶםוְנוֹאֲפוֹת כַּלּוֹתֵיכֶם.‏* 14  לֹא אֶדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִבְּנוֹתֵיכֶם עַל זְנוּתָן,‏*וּמִכַּלּוֹתֵיכֶם עַל נִאוּפֵיהֶן.‏ כִּי הַגְּבָרִים הוֹלְכִים לָהֶם עִם הַזּוֹנוֹתוְזוֹבְחִים עִם הַקְּדֵשׁוֹת;‏*עַם כָּזֶה,‏ אֲשֶׁר אֵין לוֹ הֲבָנָה,‏ יִשָּׁמֵד.‏ 15  גַּם אִם אַתָּה זוֹנֶה,‏* יִשְׂרָאֵל,‏אַל יִהְיֶה יְהוּדָה אָשֵׁם.‏ אַל תָּבוֹאוּ אֶל גִּלְגָּל אוֹ אֶל בֵּית אָוֶן,‏וְאַל תִּשָּׁבְעוּ,‏ ’‏חַי יְהֹוָה!‏’‏ 16  כִּי כְּמוֹ פָּרָה סוֹרֶרֶת* נַעֲשָׂה יִשְׂרָאֵל סוֹרֵר.‏ הַאִם כָּעֵת יִרְעֶה אוֹתָם יְהֹוָה כְּכֶבֶשׂ צָעִיר בִּשְׂדֵה מִרְעֶה פָּתוּחַ?‏* 17  אֶפְרַיִם חָבַר לָאֱלִילִים.‏ הָנַח לוֹ!‏ 18  כַּאֲשֶׁר נִגְמָר סָבְאָם,‏*הֵם זוֹנִים.‏* וְשַׁלִּיטֶיהָ* אוֹהֲבִים מְאוֹד קָלוֹן.‏ 19  הָרוּחַ תִּצְרֹר אוֹתָהּ* בִּכְנָפֶיהָ,‏וְהֵם יִתְבַּיְּשׁוּ בְּזִבְחֵיהֶם”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏אשמיד”‏.‏
או ”‏יושמד”‏.‏
או ”‏הדרכת”‏.‏
או אולי ”‏את כבודי הם המירו בקלון”‏.‏
או ”‏נושאים נפשם”‏.‏ ראה ערך ”‏נפש”‏ במונחון‏.‏
או ”‏ינהגו בפריצות משוועת;‏ בהפקרות”‏.‏
או ”‏פריצות;‏ הפקרות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ייקח לב”‏.‏
או ”‏פריצות;‏ הפקרות”‏.‏
או ”‏פריצות;‏ הפקרות”‏.‏
או ”‏מטהו של מגיד העתידות;‏ של המנחש”‏.‏
או ”‏נוהגות בפריצות;‏ בהפקרות”‏.‏
כלומר,‏ נשות בניכם.‏
או ”‏פריצותן;‏ הפקרותן”‏.‏
נשים שהוקדשו לזנות בבתי פולחן.‏
או ”‏נוהג בפריצות;‏ בהפקרות”‏.‏
או ”‏עקשנית”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏במרחב”‏.‏
או ”‏בירת החיטה שלהם”‏.‏
או ”‏נוהגים בפריצות;‏ בהפקרות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מגיניה”‏.‏
או ”‏תסחוף אותה”‏.‏